תבינו עד כמה אני רגישה לילד הגדול לקחתי את הילד לגן שעשועים,שם היו מס ילדים מהגן החדש מהבית הבאתי לו משחק קלפים כי רצה . הילדים שיחקו בנדנה אחת גדולה כולם היו עליו,הילד שלי שאל אותם אם הם רוצים לשחק , והם אמרו עוד מעט,הילד שלי פשוט עמד עם המשחק בידו וחיכה, לא יודעת למה אבל זה פשוט עשה לי פיצוץ בלב, חייבת לשחרר את הרגש הזה! במעון תמיד היה ילד בולט שכולם חיכו לשחק איתו.. בקול חנוק ממש עם דמעות בעיניים החזקתי את עצמי והצעתי לו לעלות בנתיים לנדנדה איתם, הסכים ושיחקו יחד,לאחר מכן שיחקו במשחק שלו והשתעשעו עוד קצת,ונפרד מהם יפה בחזרה הביתה.. הבנתי עם עצמי שאני חייבת להפסיק להיות אמא ככ דואגת שהילד יכול להסתדר ולהכיר בחברים חדשים.. אוף הרגש האמהי הזה יותר מידי חזק כלפיו

זה מאד חמוד וטבעי הרגשות שלך וטוב לשמוע שהוא כן הצליח לשחק בסוף....וילדים זה עם לא פשוט אחד לשני....הילדים צריכים ללמוד אך להתמודד ולהשתתף כמה שאפשר ברור שמהצד זה קשה לראות את זה כהורה

אני מאוד רגישה לילדה שלי אבל על תדאגי ילדים מוצאים חברים בשנייה הבת שלי כל מקום שאנחנו הולכים היא תמיד תמצא חברה חבר או אפילו 2 .. תשחררי לפעמיים הכל טוב הם יודעים להסתדר :)

ואויי את אמא מושלמת!! הכי חשוב לדעתי שלא ירגיש שכל כך כואב לך... לזרום לשחרר זה יעבור גם אליו

בגלל שהוא גדל ללא אחים ,כבר בן 3 וחצי אני מרגישה אשמה על שהחסרתי את זה ממנו ( הפלות רצופות אחרי הלידה שלו) אני כל הזמן מרגישה צורך להגן עליו , למרות שמבחינה חברותית הוא מדהים מתחבר בקלות וילד שמח מאוד כי תמיד דאגתי כן לקחת אותו איפה שיש ילדים ,אבל עכשיו הוא גדול יותר מבין לפתע אני מבינה שכבר אין לי איך לשלוט על זה ולתת לו חיבור לבד... . בקיצור כואב לי שאין לו אח בגיל צמוד שישחק איתו... עכשיו נולד אח קטן ברוך השם

אני לפעמים מרחיקה את הבן שלי מילדים בשביל שלא יפגעו בו , וזה אסור ... צריך לדעת לשחרר הם מסתדרים מצויין . מה שאת מרגישה טבעי 😍

יואו גרמת לי לדמעות..אני עוד לא אמא (בדרך בע"ה) אבל בטוחה שאהיה כמוך.. את רגישה ומקסימה וטבעי שאמא דואגת לילד שלה.. הכי חשוב לא לקחת קשה כי תהיי בטוחה שהוא לא רואה את הדברים איך שאת רואה.. חג שמח אהובה!