רוצה לפתוח ולדבר מהלב קשה לי! מודה, לא טוב לי ! אני מרגישה שאני נחנקת ,נמחקת מהאני שלי.כמו רובוט עם חוטים אפילו לא חשמלי. תניקי,תאכילי,תקלחי,תקפלי,תסדרי, תבשלי,תחבקי,תנשקי תדאגי... די מאיפה הכוחות? מתכנסת עם עצמי בלילות בדיכאון ביום נחייך בלי חשק, נעמיד פנים שהכל בסדר... אבל לא הכל בסדר! בבית חופשת לידה זה הכי כיף אז הלכתי, טיילתי, עשיתי סיבוב לנפש ו... חזרה לשיגרה הדוחקת מודה על מה שיש לי שני גוזלים שתכף אשכח את כל שלבי ההתפתחות שלהם כי הם גדלים וזה חולף.. אבל החיים מה איתם?המרוץ הזה רודף אותי יום יום. רוצה לנוח אני עצמי ואנוכי! לכבות את האור ולנוח בשקט ברגוע לקום כשהגוף שלי רוצה! רוצה לחבק אותם חזק ,ולומר להם היו רגועים אמא פה מחבקת ואוהבת ,תגדלו לאט אל תמהרו לאמא קשה כל היום לרוץ ..

לא פשוט חופשת לידה יש לך תאומים? תבקשי עזרה מהבעל מחברה משפחה ואם לא פנויים יש אירגונים שעוזרים סירים מהמטבח שמביאים לך אוכל מבושל יש אירגון של סבתות שסאות לעזור שע שעתיים בשבוע ואם מרגישה דיכאון ממליצה לך גם לפנות לעזרה. מקצועי מותר להרגיש דיכאון אבל כדי לקבל עזרה

אני עם בן 3 וחצי ותינוק כמעט בן חודש.. אצלי כולם עובדים , כמובן שבאים אחר הצהריים לעזור.. הלבד הזה עד שכולם באים מחרפן.. ככ משמעם השקט הזה חנק אותי.. רוצה לראות לדבר עם אנשים.. לא לשמוע קולות בטלויזיה או בטלפון.. רוצה את החיים שלי בחזרה!

אני מבינה לליבך..אני אמא ל2 בנות שההםרש ביניהן 1.4 ועכשיו בהריון בחודש 6, קל זה לא, מעייף מאוד, צריך למצוא המון אנרגיות בעיקר כשאין ונכון בהתחלה את מאוד מוותרת על עצמך למען הילדים אבל זה הולך ונהיה קל יותר, מסתגלים לשגרה לזמן לעצמך, לזמן עם חברים, הילדים גודלים והקושי הופך לקשה פחות. גידול ילדים שואב המון כוחות לכן אם יש לך אפשרות לעזרה תקחי אותה, תמיד תנסי למצוא לעצמך זמן לבד וזמן יחד עם הבנזוג, ושתדעי שכל התחלה קשה מאוד אבל אז כשרואים את התוצאה הקושי הופך למתוק. בהצלחה❤

הפתרון הוא להכיר הורים במצבך בחופשת הלידה ולהנות איתה . ללכת עם הקטנה לטיול בקניון , לעשות שופינג , לכל מיני חוגים מעניינים לקטנטנים להעביר את הזמן בהנאה וסיפוק מהגידול של הילדה .