בייביסיטר יש לי תינוק בן חודש ויש לי כל מיני עיסוקים שאני נאלצת להשאיר אותו עם אמא שלי או אחיותי או אבא שלי.. שהם די מנוסים ואני רגועה ושקטה שהוא איתם. וחמותי תמיד אומרת לי שאם אצטרך אז לומר לה והיא תבוא כולם גרים באותו העיר. עכשיו לא נעים לי מחמותי כי מצד אחד סבבה שתבוא לשמור אבל היא לא הכי מנוסה רק מהילדים של עצמה שהם בני 30 פלוס. כי הנכדים השניים שלה היא לא שמרה בכלל כי הכלה השנייה לא נתנה ושחררה. אז אני קצת לא הכי אהיה רגועה שתהיה עם התינוק שלי. אבל לא יודתע איך לומר זאת בעדינות והבנה. אני וחמותי יש לנו קשר מצוין. סתם לדוגמא פשוט היא חושבת שאם הוא בוכה זה תמיד אוכל . וזה לא זה גזים , החלפת טיטול וכו...מה הייתן עושות?

לתת לה לטפל שאת נמצאת בחלק מהזמן לראות אך היא מתפקדת או את או שבעלך יהיה ולאט לאט אולי תופתעי לטובה

תשמעי בזכות הגידול והחינוך שלה מצאת את בעלך ואת אוהבת אותו.. צריך לתת לה קצת קרדיט בכל זאת לגדל ילדים זה לא דוקטורט בכימיה רק קקי גרפס או רעב בגיל הזה

לא היתי מפחדת .. במקסימום שתיתן לו לאכול ותבין לבד שהוא לא רוצה אחרי שהוא לא יאכל לה . כל עזרה שמציאים לך תקחי ! הכל בסדר זה לא שהיא חולת נפש וזה סכנת נפשות. היא תסתדר!

אני כמוך.. תנסי לראות איך היא איתו איך מתייחסת אליו תני לה להאכיל אותן כשאתם אצלה, איך היא מרימה איך היא מתייחסת.. כשאנינראיתי שהיא מתייחסת יפה שחררתי ואמי שמה אותה אצלה