עזרה בבקשה ביומיים האחרונים התינוק שלי תמיד עם הראש לצד שמאל (ימין שלו) מנסה להניח אותו עם הראש לכיוון השני להזיז לו את הראש בעדינות ותמיד מחזיר לצד שמאל. מישהי שעברה את זה יום יומיים וזה עבר? ממש מלחיץ אותי כי יש תופעה כזו אצל תינוקות וזה לא טוב ככ.. בכל מקרה מחר קבעתי רופאת ילדים

אם את לא מניקה אז חשוב להאכיל מבקבוק בכל פעם בצד אחר על מנת שלא תהייה העדפת צד. תנסי לגרות אותו בצד שלא אוהב עם צעצועים. לבן השני שלי היתה העדפת צד, עשינו ריפוי בעיסוק, עם כל מיני תרגילים. אותי יש סרטונים ביוטיוב

התחלתי להזיז לו כל פעם את הראש עכשיו כשהוא ישן לצד השני. בודקת כל פעם. כל פעם כשמחזיר אני מחזירה לו שוב. מתפללת שהכל בסדר

אצלי היה ככה עם הבת שלי וגם נבהלתי הייתי מגרה אותה עם צעצועים שתסתכל גם לצד השני והאמת שזההעבר לה לבד

יואו ליה הלוואי שזה יעבור. כבר 5 פעמים בערך הזזתי לו את הראש בשינה והוא כל פעם מחזיר

כן מבינה אותך גם לי היה כככה ונכנסתי לתסביך

תודה רבה ליה! 🙏🙏

אבל כן תגרי אותו עם צעצועים כדי שיזיז ובכיף מאמי

אני אעשה את זה! תודה

גם לי היה...העדפת צד זה נפוץ אצל תינוקות אבל צריך לטפל ולאמן גם את השריר בצד השני... בטיפת חלב נתנו לנו הפניה לפיזיותרפיה אבל העדפנו לנסות בעצמנו ועשינו תרגילים, החלפתי צד של אוכל, הזזתי לה את הראש ותמכי עם חיתול בד וכו וזה עזר בסוף

וואי למה לא אומרים את כל הדברים האלה בטיפת חלב? מרגישה שלא נתנו לי שום אינפורמציה לגבי גידול ילד. לדוגמא- יודעת מגיסתי שאסור לשים תינוק בתנוחת ישיבה. אבל אף אחד לא אמר לי את זה

תגרי לו את האיזור עם עיסוי עם מרקמים שונים. ספוג בובות פלסטיק בעדינות.. הסקרנות תגרום לו לסובב את הראש מפעם לפעם הוא יחזק את השרירים בצד החלש וזה יתאזן

הריון ראשון כי זה לא באמת מעניין אותם הם חושבים שנולדנו להיות אימהות ושאנחנו יודעות הכל גם לי היו מלא דברים שלא אמרו אי דברים שסתם הטעו אותי וגרמו לי להרגיש רע עם עצמי נגיד הבת שלי התחילה להתעניין בצעצועים בגיל 3 חודשים אבל כשהייתי באה איתה לטיפת חלב היא לא היתה משתפת איתם פעולה אז הייתה אומרת לי זה ךא בסדר שהיא לא תופסת במשחקים אמרתי לה שבבית היא עושה הכל אז עשתה לי פרצוף ונתנה לי להרגיש שאני משקרת לה ושאני לא מספיק טובה יש המון דברים שההם לא אןמרים או שמגזימים

כן ליה. זה מבאס טילים. עכשיו נגיד הלכתי לרופאת עיניים בשביל הילד. יש לו נקודה לבנה אחת בכל אמצע של העין. הרופאה הייתה עקשנית שלא רואה כלום, פתחה לו את העין בכוח עם ציפורניים ארוכות כאשר הילד שלי ער עם עיניים פקוחות ואפשר לראות את הנקודות בקלות.לפני כן בעלי נכנס לבד כשהחניתי את הרכב ומתקשר אליי בלחץ שאבוא אל הרופאה ואראה לה את הנקודה שיש לי בעין כדי שתאמין לו שיש לילד גם...ואומר לי בלחץ שהיא גורמת לו לצרוח..אני מגיעה הילד עם עיניים אדומות מהכוח שהפעילה לו על העיניים.. לפעמים הרופאים מתנהגים בצורה ככ גסה והחלטית כאילו הם תמיד צודקים..מזל שהתעקשנו איתה.. דרך אגב באותו מקום הייתי לפני שבוע שיבדקו אותי כי היו לי בעיות למטה. הרופא פסק חד משמעית שהכל בסדר כאשר אני בטוחה 100 אחוז שיש לי משהו לא תקין למטה. עזבתי אותו ולא התווכחתי והלכתי למיון נשים בעיר אחרת..גם שם הרופא היה קצת גס ונכנס כאשר אני עדיין מתפשטת (גם הראשון) לא הזיז לו כשאמרתי לו דקה תן להתארגן..צחק לי בפנים שצריך למהר כי סוגרים. בעלי היה איתי ספציפית בפעם השנייה והתעצבן עליו שזה לא ראוי..מפה לשם מסתבר שהייתה לי דלקת אחרי שהראשון פסק שהכל תקין (כבר לפני שבדק אותי אמר לי שהכל תקין רק לפי תיאור חלקי שלי) וקיבלתי אנטביוטיקה ופרוביוטיקה...

סתם שתדעו איפה מיון הנשים שעשו את הבדיקות- אז זה ברמז רחובות. נראה לי אני לא אבוא אליהם יותר. מעדיפה כבר את השני בראשון כי לפחות הרופא הראה שהוא קצת מתחרט. לגבי הראש הייתי היום אצל רופאה ואמרה שכפי הנראה זה באמת העדפת צד- וכמו שאמרתן צריך לגרות אותו ולהניח אותו על הצד השני גם כששוכב

הרופאים פה סנדלרים לא יודעים כלום !!!!! רק אחרי שתגיעי באמבולנס רק אז וגם זה אולי ויטפלו בך!! כל ההריון שלי היה תקין וכשנכנסתי לחדר לידה התחילו סיבוכים היה לי חום שהגיע כמעט ל40 היה לי קר רעדתי מקור והמיילדת טענה שהכל בסדר ואני אומרת לה שיש לי חום וקר לי וגם הרופא אותו דבר טען שהכל תקין הדופק של הבת שלי התחיל לעלות לכמעט 250 וגם אז טענו הכל תקין עד שהחליפו משמרות והגיע רופא שאמר דחוף להכניס אותי לניתוח כי יש חשש גם לי וגם לבת שלי והם התווכחו איתו שלא צריך ניתוח והוא עמד על שלו ושתביני שאני כמעט 6 שעות ככה . אין להם טיפת אנושיות !!!

כמעט רוב הילדים מעדיפים צד אני גם פחדתי מזה ממש אבל אז הבנתי שזה נטו הבחירה שלה ופשוט גירתי אותה עם צעצועים רועשים כאלה כדי שהיא תעבור לצד השני וזה באמת עזר פשוט לא צריך להזניח כמה פעמים ביום תגרי אותו

וואי אני איתך... בחדרלידה פתיחה 9.5 אחר כך התקדם ל10 הייתי 3 שעות ואף אחד לא בא. כל פעם שצילצלתי כאשר אני צורחת 3 שעות מרגישה שיוצא לי ולוחצת את החיים כל פעם. התעלמו ממני וכאשר באו תמיד שאלו "הריון ראשון?" כאילו אם זה ראשון אזהאפשר להתעלם.. אחרי שעה וחצי בערך באות 2 אחת מהם המיילדת האנטיפטית שלי ואומרות לי הראש עדיין לא לגמרי למטה את צריכץה להוריד אותו. ואני עם פתיחה 10... אני שואלת אותן מה לעשות ואומרות לי זו העבודה שלך.. את צריכה לדעת. כמעט זרקתי עליהן את המוניטור. אחרי שעה וחצי מישהי פתאום באה (מיילדת רביעית..אין לי מושג איפה הייתה המיילדת שלי) ובלי שום מילה מכינה אותי ללידה. אומרת לי להתחיל ללחוץ. והראש של הילד באותו המצב..מעניין... תאמיני לי העיקר שיהיו בריאים הילדים. צריך להתעקש עם הרופאים לצערי..דרך אגב אף אחד לא הסתכל על תוכנית הלידה שלי ולא שאל אותי כלום. לקחו לי דם טבורי בלי לשאול אפילו. ביקשתי שישאירו אותו דקה מחובר לחבל הטבור ולא עשו את זה..

אני בהלםםם ממש הם פשוט רעים . אני בכלל לא יודעת מה עשו ומה לא כל כך ציפיתי שהכל יהיה תקין ופחדתי תוך כדי ניתוח אני שואלת את המרדים שאלות עד שאני שומעת את הבכי שלה ומתחחילה לבכות ביחד איתה ורק מחכה שיביאו לי אותה וזה היה ניראה כאילו נצחחח אחרי שראיתי אותה כבר לא זוכרת כלום

וואי ליהה אמן שבפעם הבאה יהיה יותר טוב לשתינו. לפעמים יולדות נופלות על אחיות ורופאים שפשוט לא איכפת להם ולפעמים על כאלו שממש נועדו לתפקיד מקווה שתהיה לנו חוויה מתקנת. בזכות הסבל הילדים שלנו יהיו יותר חזקים ורק בריאים ומאושרים. כפי הנראה גם אנחנו יותר חזקות אחרי זה.

וווואוווו הסיפורים שלכן מזעזעים!!!!! אני לא נתקלתי בדבר כזה בביתי חולים שאני הייתי בהם בלידות. כן נתקלתי ברופאי נשים חצופים ולא רגישים. הרבה רופאים שאני מכירה וגם הרופא נשים שלי תמיד דואגים לכסות את החלק התחתון של האישה לפני בדיקה, על מנת שתרגיש נוח יותר. ואז אני נתקלת ברופאים שלא עושים את זה ובודקים בצורה מאוד אגרסיבית וביקורתית, פשוט מעזעז.