חייבת לפרוק... מתחילת ההריון סבלתי מבחילות והקאות... ובנוסף, מריחות. כל זה נמשך עד עכשיו (חודש 8), ומתארת לעצמי שזה יימשך עד סוף ההריון, לצערי! הדבר הגרוע מכל זה הוא שאני לא יכולה להריח את בעלי ולעיתים הריח שלו גורם לי ליותר בחילות, ושוב, מתחילת ההריון. בחודש 5 הייתי מטורפת עליו, אבל אחרי כמה שבועות חזרו לי התחושות של הריחות וכל ההריון לא התקרבתי אליו, חוץ מהשבועות הנ"ל. אני יושבת עם עצמי ופשוט בוכה שאני לא מסוגלת להתקרב אליו כי אני נגעלת מהריח שלו. הוא מגיע מהעבודה לנשק אותי ואני מסובבת את הראש שינשק אותי בלחי, זה הגיוני?? נוסף לזה הוא מעשן, שהריח שלו יותר עושה לי חשק להקיא, ובכלל לא מסוגלת לשבת בקרבתו. כמובן שהוא מודע למצב שלי, ויודע שאני סובלת מזה. והוא כל כך מבין אותי, שזה המזל שלי! אבל אני הכי מפחדת שאם כבר 8 חודשים אני לא מתקרבת אליו, ולא בא לי אפילו לנשק אותו, שזה ימשיך ככה גם אחרי הלידה. כל כך מפחדת שהתחושות האלו יישארו! אוף! רע לי ממש!!

זה לא ישאר מאמי בהתחייבות!!

את כותבת בדיוק מה שהרגשתי אני. לא יכולתי להתקרב לבעלי ובכיתי מזה כל כך. חיבקתי אותו ורצתי להקיא. אפילו מלהסתכל עליו. נחרדתי מזה ומהפגיעה בו. משבוע 8 ועד 13. עכשיו אני ב14 ובה כבר שבוע שאני חופשיה מזה. פשוט אין חוקיות אבל מאמינה שאחרי לידה הכל חוזר לקדמותו. לפחות כך סיפרו לי בנות

אני הייתי בדיוק אותו דבר וזה לא עבר לי בכלל כל ההריון ניסיתי להגיד לו שבשליש השני זה יסתדר ולא הסתדר ואז דחיתי לשלישי בקיצור היום אני שבוע ויום אחרי לידה אנחנו שומרים נידה ואני רק רוצה חיבוק ונשיקה ממנו ולהיות קרובה אליו מסתכלת עליו והלב שלי נקרע מרוב שאני רוצה אותו בקיצור זה חוזר בגדול.

.