התייעצות כואבת בעלי ואני בקצר כבר יותר מחודש, כמעט לא מדברים, הוא בוחר להישאר לישון בסלון ולא לבוא לחדר, הכל התחיל מזה שהתעצבנתי עליו על משהו ממש משמעותי וקראתי לו "דביל". מאז הוא לא שואל לשלומי, לא שואל על בדיקות, היו לילות שסבלתי מכאבים ובכיתי וזה לא עניין אותו בכלל... ההתייעצות שלי: אני ממש מרגישה שאני לא רוצה אותו בחדר חידה, אני עתידה לעבור זירוז בעוד 3 שבועות ואני כל כך כועסת עליו שבכל החודש וחצי האחרונים הוא לא היה לצדי, שאני פשוט לא מסוגלת לחשוב על זה שיהיה לידי בחדר לידה. וזה לא שאני מתקטננת על דברים קטנים, איבדתי את אמא שלי לפני פחות משנה, היה חשש בהריון הזה לרעלת הריון, מה שהיה לי גם בהריון הקודם שהסתיים בלידה מוקדמת בשבוע 28 וחודשיים פגיה, והוא לא היה לצדי בכלל כי קראתי לו דביל. הוא תמיד היה אנוכי ואגואיסט, תמיד הוא לפני הכל, לפניי ול

לא ניתן לערוך וזה נשלח לפני שסיימתי: אז רשמתי שהוא תמיד היה אנוכי ואגואיסט, אבל הבחירה של לא לתמוך בי בחודשיים האחרונים של ההריון מטעמי אגו פשוט מוציאים אותי מדעתי, ולכן שואלת אתכן בנות האם זה נורמלי ההרגשה שאני פשוט לא רוצה אותו לידי בחשר לידה

מצטערת בשבילך.... אני גם לא הייתי רוצה אותו בחדר הלידה. יש מצב שהייתי מתקשרת אליו אחרי. ומספרת שהכל קרה כל כך מהר...

נורמלי לחלוטין. אנחנו רוצים לידינו אנשים רגועים וקשובים שיש להם טיפה אינטיליגנציה רגשית במיוחד לנשים בהריון. תיכנסי לידר לידה רק עם שנוח לך ! מצידי תיקחי חברה. ואת כל ה אי תקשורת תפתרו אחכ...

וואוו איזה מעודד לראות שמבינים אותי, הייתי בטוחה שכולן תרשומנה לעשות שלום בית מה שלא בא בחשבון כרגע בהתחשב שהוא המשך יותר מחודש מתייחס אלי כאוויר

יכולה לגמרי להבין את ההרגשה.לא נעים להגיד אבל הבחור קצת חצוף ההרגשה שלך נורמאלית לחלוטין אבל את צריכה גם לזכור שזה ילד שלו וזה חייב להיפטר לפני הלידה בעה כי אחרי זה זה רק יחריף והילד לא אשם בזה. תנסי לדבר איתו עם כל הקושי להגיד לו מה את מרגישה ושזה לא פתרון לבחור להעלב מכל מילה אפילו שזה מילים לפעמים קשות וכואבות יש חיים שלמים להתמודד איתם ובקרוב תחוו ביחד אושר קטן בביתכם שצריך את הקן החזק הזה. בשורות טובות אהובה 💖

דביל זה לא סיבה להתעלם מאישה בהריון,יש נשים שמתנהגות זוועה בהריון ,מזה אומר שצריך להחרים אותם חודשים ??? ממש לא, באמת אגואיסט .

חצוף.. גם אני לא הייתי רוצה אחד כזה לצידי.. בטח לא בלידה. ואלוקים עדי כמה התנהגתי גרוע לפעמים לבעלי והוא ספג. אז על מילה אחת לא לדבר חודש? זה לא סיבה להתעלם. אבללל לדעתי חובה לדבר איתו לפני הלידה לנסות לפתור כי זה רק יוביל לעוד מריבה ללדת בלעדיו. וזה גם ילד שלו אחרי הכל.. תנסי לשבת ברוגע לדבר. בהצלחה מותק ובשורות טובות😘

אני לא יכולה לשפוט כי לא שמעתי את כל הסיטואציה ושני הצדדים, יכול להיות שה״דביל״ הזה דרך לו על נקודה רגישה או שפשוט הוא הגיע לסף היכולת שלו. שלא תביני חלילה לא נכון, אני ממש לא מצדיקה אותו על ההתנגדות הילדותית שלו, אבל נסי לשבת איתו לשיחה ולהבין מאיפה נבעה ההתנהגות הילדותית שלו... ואם זה באמת סתם אגו, תעשי את החושבים שלך בקשר ללידה איתו או בלעדיו...

תאמינו לי שניסיתי במשך החודש פלוס האלו לדבר איתו ולפתוח שיחה....אין עם מי לדבר!!!! וזה לא שאני לא רוצה שיהיה איתי בחדר לידה כעונש, אני פשוט חושבת שאם חודש וחצי לא מסוגל לבוא למיטה לישון לצדי, לא מסוגל לפתח שיחה, לשאול לשלומי....אז מה הצביעות הזו לרצות להיות בחדר לידה?????? אם הוא האבא אז זה גם צריך לבוא לידי ביטוי ביום יום, לדאוג לשאול, לדבר, ללוות....בייחוד שאני בהריון בסיכון, ללא אמא לצדי, בשמירה בבית ומטפסת על הקירות....

צודקת. הוא אומר משהו להגנתו?

צודקת בהחלט גם אני הייתי מגיבה ככה.. אבל תגידי לו שהגעת למצב הזה שאת לא רוצה שהוא יהיה איתך שם ושזה כואב לך ואת מצטערת על המילה שאמרת, ואולי הוא יבין שהוא באמת הגזים בתגובה שלו

חן, גם זה כבר נאמר

מאמי אני מבינה אותך אני איבדתי את אבא שלי לפני כמעט שנה, רק זה מספיק בשביל לגרום לי לא להיות אני, תוסיפי הריון, הורמונים ועוד...מגיע לך את כל התמיכה שבעולם !!! את כרגע צריכה כתף רכה והוא צריך לספוג מעט יותר...נכון שלפעמים הבעלים מתקשים לספוג (ובכל מקרה אחר הם לא היו צריכים) , אבל באמת שפה הוא צריך לחשוב שהתקופה הזו היא אחת הקשות שאת עוברת ולתמוך בך בכל מצב, בטוח שעליו להתעניין בבדיקות ואם את בוכה אז לבוא לנחם...גם בשבילי זו תקופה קשה עח בעלי אבל הוא משתדל מאוד להבין אותי ורק ככה אנחנו שורדים. קחי את מי שעושה לך טוב ללידה, לא ביג דיל אם הוא לא יהיה שם... אולי הוא ילמד שגם בלעדיו את יכולה ויתחיל להעריך...

אני רואה את השקט הזה- כ"שקט שלפני הסערה".. במקומך הייתי מלבנת את הדברים בניכם או מקיימת את שיחת יחסינו לאן.. מצטערת אבל חודש לא לדבר עם הבן זוג זה ממש מוגזם!!! לא משנה מה הוא עשה/את עשית, צריך לדבר ולפתור את הדברים בצורה בוגרת ולא להתנהג כמו ילדים קטנים (במקרה הזה הוא הילד) הכי בעד שלום בית בעולם ולא מאמינה שצריך לקום וללכת ככ מהר- אבל אני רואה את המקרה שתיארת כאן כחריג..

זה נשלח לפני שסיימתי לכתוב.. אז בעיניי השיחה אמורה להתקיים לפני הלידה ואם האדון בוחר להתעלם ממך- לא מגיע לו אפילו לא חצי מהרגע המרגש לחוות את הלידה יחד איתך... בהצלחה יקרה!

הוא רק מוכיח בהתנהגות הזאת כמה שהוא דביל !!! הריחוק שהוא יצר גורם לך לא לרצות בקרבתו וזה לגיטימי ..חבל שזאת התוצאה כי המפסיד רק הוא.. אבל זה לא יגמר בזה כי זה יהיה מלחמת כוחות בינכם מי פוגע יותר תהיי חכמה ותנסי למצא פיתרון..בהצלחה!!

ניסית לכתוב לו את כל זה?