פגועה עוד יותר אז כבר קיבלתי את זה שבערך חודש וחצי לא קיימנו יחסים כי הוא לא מרגיש בנוח עם זה שהתינוק בועט (שבוע 39+5 כבר)... אבל כל הלילה לא ישנתי, הכל כואב לי ואין שום התקדמות של שום דבר.. שוכבת במיטה ומהססת אם לענות לו על השאלה "מה אני יכול לעשות כדי שלא יכאב לך?"... בסוף שאלתי בשקט "אולי ננסה לעשות סקס וככה הוא יצא כבר?" הוא פשוט לא ענה. התחלתי לבכות. כמה אפשר להפגע? סבבה, הבנתי שלא מרגיש לך נוח, גם לי לא הכי בא ולא הכי מרגיש רגיל.. הילד בתוכי אם שכחת! אבל וואי.. לא בא לי להתקרב אליו עכשיו בכלל. ממש נפגעתי. קמתי מהמיטה והלכתי לסלון.

עוד הוספתי ואמרתי לו לפני שקמתי "אתה לא חייב אבל אתה יכול לענות לי". הוא המשיך לשתוק.

אויייי כל כך מוכר...תתנחמי שאצלך שזה רק חודש וחצי.. גם אני בחודש תשיעי וכבר לא זוכרת מה זה סקס בכלל 😟 ועוד בתקופה הכי הורמונלית בעולם..עצוב שהם לא מצליחים להבין אותנו

אנחנו לא יכולים לקיים יחסים במשך החצי שנה הקרובה בגלל ההריון, אז אני הכי מבינה אותך , אבל את חייבת להבין אותו, אם הוא חושש או מפחד זה לגמרי לגיטימי ובטח שלא מכוונה רעה אלא להיפך.

אני הכי מדברת, הכי הסברתי ואמרתי לו שאני מבינה מה הוא מרגיש כשדיברנו על זה, הוא הכי מחובר להריון- כל היום מלטף ומנשק את הבטן, דואג, מצלצל 600 פעמים ביום, עושה לי קצת מסאגים בגב במיטה, באמת שמשתדל... אבל בנושא הזה- כאילו זה גורם לי להרגיש עוד יותר שמנה ולא מושכת.. לפני ההריון הייתי פצצה. עליתי כבר 30 קילו וזה מן הסתם מאוד משמעותי.. הוא אומר שהוא עדיין נמשך אליי ואני הכי יפה בעיניו מצד אחד, ומצד שני מראה לי אחרת עם השתיקה הזו לדוגמה.. שכולה ביקשתי לנסות לזרז את הלידה כי כבר ממש קשה לי.

זה זמני ואין לך מה להפגע זה טבעי שהגברים קצת נרתעים מכל העניין הזה...תני לו את הזמן ואל תלחיצי אותו את ממש מתקרבת ללידה והמצב הזה עוד יחלוף דיי מהר. בהצלחה ולידה קלה הכי חשוב!

אין לי שום בעיה גם לעשות לבד.. ברור.. אבל פחות מעדיפה, בא לי גם את המגע שלו, את המבטים, את היחס במיטה.. וגם בא לי שהתינוקי יצא כבר!

וואיייי קשההה

מבינה אותך שבוע 38+2 לא זוכרת מתי שכבנו...וגם כששכבנו הוא לא גמר. מבאס . אבל אני מקווה שאחרי כל העיניינים של הלידה , נחזור להיות יותר זורמים וחרמנים😂 איפשהו אני גם מפחדת ואני גם מבינה אותו בפחד וחוסר החשק. קחי בקלות אני שחררתי..