חייבת עצה דחופה,מיואשת... היי בננות עגולות...חייבת את עזרתכן, אני נשואה פעם שניה וכרגע בשבוע ה 14 להריוני. הנישואים הקודמים שלי הייתי נשואה לבעל חרא שבעקבות ויכוחים בהריון פשוט קם ויזה אותי מחודש שביעי לבד עד חודש אחרי הלידה(וזה שחזרנו כי התחננתי אליו שיחזור,הייתי מפוצצת בהורמונים לאחר הלידה ובעקבות העזיבה שלו נכנסתי לדיכאון עמוק אחרי לידה). לאחר כמה חודשים התאפסתי על עצמי ,חזרתי לעצמי ועזבתי...לאורך הנישואים השניים שלי החשש הגדול ביותר שהיה לי הוא שוב פחד מנטישה,אני לא מאחלת לשום אישה בעולם לחוות את החוויה הזו לבד ונינטשת. חוויתי 2 הפלות ואני מאשימה את עצמי שזה קרה בגלל שאף פעם לא הייתי באמת בטוחה ואף פעם לא באמת רציתי, כאילו ששידרתי לזה לצאת לי מהגוף..וזה מה שקרה. בפעם השלישית נכנסתי להריון ושיתפתי את בעלי לאורך כל הדרך בפחדים שלי מנטישה בהריון ומזה שאולי גם הוא לא יצליח להכיל אותי,כי אני משתנה נפשית ואני באמת מרגישה שזו לא אני במהלך כל ההריון. ההורמונים באמת מוציאים ממני אישה אחרת.... הוא ידע כמה אני חוששת מהתהליך הזה שוב והחזיק לי את היד ,לא האמין שבעלי הקודם עזב והבטיח שאיתו זו תהיה חוויה מתקנת ולעולם לא יקרה.... אבל אתן מצליחות כבר לנחש?????? לפני שבועיים הוא פשוט לקח תיק ועזב לשבוע ימים ואז חזר, וגם לפני יומיים שוב במהלך ויכוח מטומטם ,אירגן תיק ונעלמו עקבותיו. אני שואלת את עצמי? למה? למה ככה? למה בהריון? למה כשלי אין לאן לברוח? אתן מתארות את תחושת התסכול שאני חווה? איך אפשר לנטוש ככה? למה שוב? כל היום אני בוכה ולא מאמינה שזה שוב קורה לי,הרי הוא הבטיח שלא משנה מה!!!!!! תמיד הוא הולך לאמא שלו. איך היא מקבלת אותו בכלל בבית? למה היא לא מעמידה אותו הדלת וצורחת עליו שיחזור הביתה לסגור את העיניינים עם אישתו. היא אובססיבית אליו והיה לה קשה לקבל את זה שהוא עזב את הבית ואותה והתחתן. אני לא אומרת שאני טלית שכולה תכלת,אני בלתי נסבלת,אני לא סובלת את עצמי עם השיגעון..אבל זה משהו ששנינו צריכים לעבור,העובר גדל בתוכי אני מתמודדת עם כל מה שמגיע עם זה...את זה ההליך שלך!!!!!!!!!! מה הבעיה?????בנות בבקשה תעזרו לי מה לעשות

לדעתי את צריכה לטפל בעצמך קודם כל. יכול להיות שבאמת את מאד בעייתית בהריון ואת זקוקה לטיפול ועזרה מקצועית ולא לצפות שכל גבר שתהיי בזוגיות איתו יקבל את השיגעונות האלה. אני מכירה לפחות 2 נשים שבהריונות שלהן הן לא עצמן (ניסחתי בעדינות..) והן מקבלות טיפול פסיכיאטרי וכדורים וליווי צמוד של אמא. מבעל את לא יכולה לצפות לקבלה ללא תנאים זה בכל זאת לא בשר מבשרך.. אני מאחלת לך רק טוב ומקווה שתדעי להאיר את הזרקור על עצמך. יש פתרונות.

אין ספק סיטואציה קשה. את חייבת לדבר איתו ולהזכיר לו את בהבטחה שלו עד לפני ההריון את לא ככה והכל הורמונים ושהוא חייב לחכות נשאר רק 36 שבועות למשוער. ורק ביחד אתם תצליחו לעבור את זה. אבל את חייבת לדבר איתו בלי לצעוק, לדבר הנעימות ואיפוק גם רם הוא מתעצבן פעם אחת תשמרי על איזון על מנת שאחרי זה יהיה לשלושתכם טוב

קודם כל לחבי איתך ואני כותבת לך בשביל לחזק אותך קצת .. לכולנו יש פיוזים קצרים בהריון שהם אפילו בלתי מובנים ונסבלים ... כשאני יוצאת מדעתי אני פשוט אומרת לעצמי לסתום ולר להמשיך את השיחה או ריב ...כי זה לא אני ..אני בדרך כלל לא מגיבה בריבים לפעמים יש התפרצות קטנה וזהו ... פשוט תגידי לעצמך שההריון לא ישנה אותך ..כי את בעצם צריכה לעבוד על עצמך קצת כי בטוח שגם לבעלך לא קל להאכיל פתאום את כל מה שההריון הזה מביא .. לא מצדיקה אותו שהוא עזב..צריך כן להתמודד וךנסות להבין ולעזור אבל גם את מהצד שלך חייבת לתת עזרה לעצמך אם כמה שזה קשה לך מאמי ... תעבדי על עצמך טוב טוב ותיראי תוצאות .. תמיד אפשר להתאפק ולסתום בוויכוחים או ריבים מיותרים ..

לא יודעת מה להגיב.. לא קל בכלל הסיטואציה הזו. שולחת לך חיבוק והרבה כוחות

בדכ אסור לשדר לגבר שאיתך על חרדת הנטישה הגדולה שלך ועל התלותיות שלך בו תמיד לשדר שאיתו או בלעדיו את חזקה למרות שזה הדבר הכי קשההה בעולםםם ובמיוחד שיש הורמונים ומצבי רוח משתנים בהריון וקשה מאד לשלוט על התגובות שלנו. תשתדלי כמה שפחות להראות לו שזה מפריע לך כי הוא קלט שזאת הנקודה הרגישה שלך וככה הוא ישחק בנקודה הזאת כל פעם כשירצה להעניש אותך כביכול! קומי על עצמך אל תתני לכל החרדות להשתלט עלייך ותיהיה חזקה! את תראי שכשאת תשדרי לו שזה לא מפריע לך הוא יחזור על ארבע ופעם הבאה כבר לא יעשה את זה כי יבין שזה לא מזיז לך כבר! במקביל לזה תטפלי בנפש שלך זו לא בושה!! לכי לאיש מקצוע שיעזור לך להתמודד עם כל מה שאת מרגישה בתוך הנפש שלך אני בטוחה שזה יצליח לרפאות ולתקן את מה מה שאת מרגישה עם עצמך ! בהצלחה רבה והריון שקט ורגוע ! נ.ב גם לי יש רגעי משבר ואני עוצרת את עצמי למען העוברית שיש בתוכי זה לא בריא להם בכלל אז קחי זאת גם כשיקול !!