בעל. התייעצות.עצבים.שאלההההה אז ככה אני בשבוע מאוד מתקדם ועתידה ללדת בקרןב בע'ה יצא לדבר עם הבעל וביקשתי ממנו (הוא מאוד מחובר למשפחה שלו) שלא לקרוא לאפחד עד שהלידה מסתיימת כי זה רק ילחיץ אותי אם הם יהיו בביהח או בכלל יהיו לידי ובכללי אין להם מה לעשות שם יותר מידי עד שאלד.. מה גם שביקשתי ממנו שאחרי שאלד לא ישר להגיד להם לבוא אלא לתת לי להתאושש והוא מבחינתו אומר נראה מה יהיה , וזה מעצבן. מסבירה לו שאני לא רוצה לראות אף אחד עד שאתאושש. ובנוסף עוד ויכוח על להרים את התינוק, הוא אומר שמי שירצה מהמשפחה שלו יכול להרים אותו ולהחזיק (גם יום אחרי הלידה) ואני חושבת לעצמי מה זה צעצוע? לשם מה ולמה צריך להרים אותו אם הוא בעריסה בביהח? 'כדי שההורים שלי יתחברו וכן הלאה' נשמע לי ממש מיותר. הוא מספר שעם נכדים קודמים זה לא קרה והמשפחה נפגעה.. שמישהי תעיר אותי או שתבין אותי? לא מצלילה להבין אם נדפקתי קשות או שאני צודקת... אשמח לתגובות מבנות שיש להן ניסיון 🙏 סורי על החפירות!
💬15 תגובות

תגובות (15)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 ביוני 2018 בשעה 08:03
כשתלדי את רק תירצי שיעזרו לך וירימו אותו,אין מה לריב עד שיגיע הרגע, רק אז תדעי איך את מרגישה עם זה .
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 ביוני 2018 בשעה 08:05
לגבי יום הלידה והתאוששות קטנה לפני שמספרים למשפחה אני מסכימה איתך... אבל אם כבר באים לבקר אז כן למה שלא ירימו את התינוק ויהנו ממנו? זה אנשים בוגרים שגידלו תינוקות בחיים ורוצים לשמוח איתכם ולשמח אותכם...אני חושבת על היום שאחותי ילדה ישר באתי לבית חולים והרמתי את התינוקת וזה זיכרון שנחקק לנצח..זה חוויתי.. אז למה למנוע מהם..התינוק ישן ולא מרגיש כלום במילא..
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 ביוני 2018 בשעה 08:06
כן אבל אפשר להבין אם זה משפחה ממש קרובה... אבל כל אחד עכשיו שיבקר אותי ירים ולהרגיש שזה בסדר? 😔
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 ביוני 2018 בשעה 08:06
גם בעלי מבחינתו שיחכו לנו מחוץ לחדר לידה ורציתי לתת לו סטירה רק על המחשבה אבל מבחינת להרים וכו' לי אין בעיה וגם אם הייתה לי יש דברים שאי אפשר להגיד זה לא יפה.. חמותך תבוא להרים את הנכד שלה ומה תגידי לה? לא? זה בלתי אפשרי..

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

ואי משגע אותי שהמשפחה "שלי" לא החלטייםםםםםם. חלום חייו של בן זוגי זה לטוס למדריד לראות את מועדון הכדורגל ריאל מדריד שגם אני וגם אמא שלו אוהדים גם כן,אבל בשבילו זה כמו אוויר לנשימה או עצבים פסיכיים אם מפסידים,כל הפסד הוא לוקח ללב.והשנה עוזב אחד מהשחקני הרכב האחרונים אז אמרנו לו יאללה תטוס תהנה אל תפספס זאת הזדמנות אחרונה עד שארית חייך כי אחרי זה אותו שחקן כבר לא ישחק בשום מקום.בהתחלה אמרנו נטוס עם אמא שלו והקטנה(שעוד פחות משבועיים חוגגת שנה)ואז הבנו שזה לא פרקטי כי לאמא שלו יש פריצת דיסק ולא יכולה לשבת הרבה אז הטיסה תהיה קשה עבורה מידי,ולטוס לבד עם התינוקת זה קשוח כי עד לאחרונה היא אפילו לא ידעה מה זה להירדם לבד רק כדור פיזיו מוצץ עיטוף וחושך מוחלט.כבר השלמתי עם זה שהוא יטוס עם החבר הכי טוב שלנו ואני אשאר בבית עם הקטנה הכנתי את עצמי נפשית לזה ולא הפסקתי להגיד לו שיטוס ויהנה ושהכל בסדר ושנוכל לטוס למדריד ביחד עוד אלפי פעם בעתיד.פתאום היום אמא שלו אומרת אולי נטוס כולנו ביחד(כולל החבר הכי טוב) ופשוט בזמן משחק את והם תלכו ואני אשאר עם הקטנה בחדר מלון ומשחק אחרי(חושבת על לקחת כרטיס למשחק צמוד)היא תלך לבד או או עם בן זוגי ואני אהיה עם הקטנה במלון. כל פעם משנים גרסאות ואין זמן להחליט!!!המשחק האחרון שאפשר יהיה ללכת אליו במדריד יהיה בתחילת מאי,זה כלום זמן!ואני כבר כלכך השלמתי עם זה שלא טסה איתו ו"התאבלתי" על זה בלסב שעכשיו שוברת את הראש איך אני אמורה להתכונן במידה וכן נטוס כולנו.עזבו שזה גם כואב שאמא שלי לא תוכל לבוא איתנו(לא שסומכת עליה להישאר לבד עם הקטנה ועוד במדינה זרה אבל זה העיקרון).משגעעעעעעע
💬4 תגובות