סיפור ההנקה העצוב שלי היי כולן. לא יודעת למה אני כותבת, אם לפרוק או פשוט אולי להכין בנות לפני לידה לקראת מה זה הנקה.. כי אותי לצערי לא הכינו מספיק לקראת הקשיים. כמובן שהמקרה שלי קשה במיוחד כך שזה אינדיבידואלי לכל אחת..סליחה מראש על החפירה. ילדתי לפני שבוע וקצת, לפני הלידה היה ברור לי במליון אחוז שאני רק בהנקה מלאה, הייתי מהמורעלות הנקה ושאני הולכת לעשות ה-כ-ל כדי שזה יקרה, הלכתי לסדנאות הנקה קניתי את כל מה שצריך ובאתי ברבאק. ידעתי שיהיה מאתגר אבל לא עניין אותי כלום.. ויש לי כוח רצון אדיר כשאני מחליטה משו. אבל לא צפיתי את מה שקרה. הגעתי ללידה נרגשת ובהפתעה מוחלטת לגמרי ילדתי תינוק ענק במשקל שלו (לא עלו על כך בהערכת משקל) והיתה לי לידה קשה במיוחד וטראומתית. איבדתי כמויות דם אדירות ומיד בתום הלידה הניחו עליי את הילד לדקה והטיסו אותי לחדר ניתוח לתפירה כירורגית לעצור את שטף הדם+ עירויים אינטנסיביים. התפרים שהיו לי נראו כמו שיעור ברקמה עם כל ההנדסה שעשו לי שם.. ביממה שלאחר הלידה הייתי ממש סיעודית. קילחו אותי הרימו אותי והייתי מחוברת לקטטר 5 ימים (נשארתי בבית חולים 6 ימים) והכאבים של התפרים והדימום.. וכל הזמן הזה אני נלחמת להניק ללא הצלחה. עברו אצלי לפחות 6 יועצות הנקה בבית חולים ולא הצליחו לעזור לי. הילד לא התחבר ואני כאובה ושבורה ומתקשה בכלל להילחם בזה, או לשבת לשאוב. באיזשהו שלב כתוצאה מהטראומה של הלידה התמלאתי בצקות איומות, גם בפטמות , הכל סתום וביי ביי חלב. המעט שיש. בשלב הזה הילד כבר רק עם תמ"ל...ואני בבכי מרורים בכל יום שעובר. שוחררתי הביתה וכשהגעתי סוף סוף התחלתי לייצר חלב איזה אושר.. אממה הילד עדיין לא מתחבר בכלל. אז רק מביאה שאוב בבקבוק חצי מהזמן וחצי השני תמ"ל. עדיין הגוף מפורק ומתקשה להתאושש מהטראומה. במהלך כל השבוע של הלידה אני מרגישה חולי אדיר ולא מבינה למה, עד שחטפתי חום גבוה והגעתי למיון באמצע הלילה ומסתבר שבגלל הקטטר בבית חולים התפתחה דלקת בדרכי השתן חריפה מאוד + חשד לדלקת ברחם. מאז אני עם טונות של אנטיביוטיקה ומשככי כאבים והחלב הולך ומתמעט, גם החצי שהייתי מביאה שאוב כבר מיוצר במינונים נמוכים יותר והתינוקי רחוקקק מלהצליח לינוק (גם עם פטמת סיליקון זה מלחמה) וחלום ההנקה מתרחק ממני כל רגע ורגע.. גם החלב מתמעט, גם הילד לא מצליח פיזית להתחבר, וגם הוא כבר רגיל לבקבוק ומתנגד לפטמה. כולם שואלים אם אני מניקה ולכי תסבירי להם על השבוע הכי קשה בחיים שלי כל היום בכי דמעות שלא הולך לי. כשהילד עליי מחפש ציצי עם הראש אני פורצת בבכי. מנסה כל פעם אבל לא הולך. ושוב חוזרים לתמ"ל. במקרה הכי הכי טוב הוא שותה חלב שאוב שגם מתמעט כבר כי אין הנקה בפועל וכדי לייצר חלב הפטמה חייבת מגע צמוד עם התינוק.. אני אוכלת שקדים וכל מה שאומרים. ונלחמת בכאבים ועדיין זה פשוט לא מצליח. קבעתי עם יועצת הנקה ליום ראשון אבל חייבת להודות שאני כבר סקפטית שאצליח. עברתי כל כך הרבה בשבוע הזה שנשברה רוחי.. הלוואי שאצליח אבל אני מיואשת 😥 מאחלת ליולדות הטריות הנקה קלה ושתצליחו הלוואי.. אין דבר מדהים וראוי יותר מלהזין את התינוק שלך כדרך הטבע.. לצערי אצלי זה כרגע מועד לכשלון.

אוי מסכנה אל תתייאשי מקווה שתצליחי

את רצית את הטוב ביותר אבל יצא שהכל הפריע לך ולא באשמתך אז בעזרת ה׳ תהיה לך חוויה מתקנת בלידה הבאה ,

אל תלחצי ותלחמי בעצמך, תני לגוף שלך לנוח.. ותני לילד שלך תמל. בטוחה שאת אמא מהממת.. בעז"ה בלידה הבאה יהיה לך תיקון.. תשמחי שאת אחרי הלידה, תשמחי שילדת תינוק בריא ותזכרי שעכשיו תורך להחלים!

מסכימה עם בונבון בדרך הלוואי ותזכי לחוויה מתקנת בלידה הבאה. אל תאשימי את עצמך נשמע באמת שהיה לך שבוע לא קל בכלל. החלמה מהירה ותרגישי טוב. שולחת לך חיבוקים וחיזוקים!

קשה ומבאס בגלל שכלכך רצית את זה, אבל אל תתייסרי עשית כל מה שיכולת... לפעמים דברים לא תלויים בנו...תרגישי טוב ותתחזקי... בע״ה בפעם הבאה תהיה לך חוויה מתקנת🙏

זה מאד מתסכל ואני מבינה אותך כי גם אני עברתי משהו דומה בגלל קיסרי (הגוף לא הבין שעבר לידה ולא היה לי חלב ועד שהיה לי חלב הילד כבר הורגל לבקבוקים שנותנים בבית החולים של הנוטרילון שיוצאות כמויות אדירות מהם בשניה והם לא צריכים להתאמץ לינוק + זה יותר מתוק/טעים) אבל באמת להגיד לך עם יד על הלב זה לא כזה נורא ולא כזה ביג דיל הרבה יותר חשוב שאת תהיי שמחה ותתני לו אנרגיות טובות ולא תפרצי בבכי כל רגע ותהיי מדוכאת לידו בגלל שלא אוכל חלב בהנקה. הילדים של חברות שלי שינקו זהים לחלוטין לילדים שלא ינקו ובהכל! את חייבת לצאת מזה ולהיות שמחה בשבילו ולא עצובה ומתוסכלת. בהצלחה 🙏🏻

הכל בסדר!! אל תרגישי אמא לא שווה! עשית כל מה שאת יכולה כדי להניק! וגם אם לא תצליחי עכשיו תיהי רגועה. בשביל זה המציאו את התחליף חלב והוא לא פחות טוב מהנקה. יש בו כל מה שתינוק צריך. הכי חשוב שתנוחי ותדאגי לעצמך עכשיו

גם אני רציתי מאוד להניק ונלחמתי והבת שלי פשוט לא רצתה לא התחברה וכל יום שהיה עובר זה היה סיוט בכי ודיכאון ושאלות של אנשים עם אני מניקה עד שהבנתי שאין שום דבר רע בתמ"ל המון ילדים גדלו ככה והבנתי שעם אני יכנס לדיכאון בגלל זה זה יפגע גם בבת שלי . והנה עכשיו היא בת חמישה חודשים והיא מתפתתת וגדלה יפה מאוד. ואותם אנשים שנכנסים לך לחיים ומתעסקים בזה עם את מניקה או לא פשוט תעני להם בצורה כזאת שיפחדו לשאול אותך שוב . בעל אופן מקווה שלא תתייאשי ובסוף תצליחי . בהצלחה ❤

אפילו אני גדלתי על תמ"ל והנה אני בסדר... ;-) לגבי האנשים-תמיד יהיה להם מה להגיד או מה לשאול וזה לא בושה לא להניק. למרות שבאמת זאת נקודה רגישה..

יקירה , הדברים שכתבת נשמעים לי קשים , אני בהריון שלישי ואף אחד מילדי לא ינק , ברור לי שאת השלישי גם לא אניק, אך אני שלמה עם זה . לכל אחת הסיבות שלה . ואנחנו ממש לא במקום שצריך לתת לאנשים דין וחשבון!!! אל תייסרי את עצמך !! תדאגי לבריאותך!! יש אחלה תחליפי חלב ולא קורה כלום לתינוק שמקבל תחליף. מבינה את הכאב שלך , החיבור הזה כל כך נדרש אך זה לא שווה את המלחמה שלך עם עצמך . מאחלת לך ים של אושר ובריאות איתנה ❤

נשמע כל כך כואב ועוד עם כל ההורמונים אחרי לידה והסיוט שעברת בלידה תהיי גאה בעצמך שעשית מעל המקסימום וממה שנדרש כדי להניק. נתת באמת את כל כולך משמיים נכתב לך אחרת. העיקר שהילד מרגיש כמה את רוצה את החיבור איתו. אל תהיי עצובה תגדלי אותו באושר ובשמחה ויש גם פלוסים לתמל תוכלי להיות חתיכה עם חזיות רגילות ובלי טפטפות וגודש...

סיפור ממש כואב, ליבי איתך. את לוחמת אמיתית ולכן אל תתיאשי! תנוחי, תתחזקי ובע"ה תחזרי להניק, תקני כדורי חילבה אני יודעת שהם ממש עוזרים לייצר חלב.

לא הולך אז לא צריך, תשחררי עם הזמן תשכחי על זה. ויהיה אולי אחרת עם הילד הבא. שולחת לך חיבוק וחיזוק.

מתוקה, ליבי איתך. לא בא לי לחלק עצות. רק להגיד שאני מאד מבינה לליבך. לא הצלחתי להניק בלידה הקודמת. מאד רציתי. אבל אפילו להלחם כמוך לא הצלחתי. והלידה שלי לא הייצה טראומטית. ובכל זאת זה מה שהיה. שולחת לך חיבוק, החלמה מהירה.

מאוד מבינה אותך סיפור דומה לשלי !! עד היום שואבת חלב לתינוקות שלי שכבר בת 5 חודשים !! היא התרגלה לבקבוק ולא רצתה לינוק אבל הנקה היתה כל כך חשובה לי שנאלצתי לשאוב . משלבת לה אם תמל .

יקרה, אל יאוש. אם ילדת רק לפני שבוע עוד יש סיכוי ענקי שתצליחי לחזור להניק. עד יום ראשון גם אם הוא לא אוכל תחברי אותו לציצי רק בשביל שיווצר חלב ותשאבי, ובטוחה שיועצת ההנקה תעזור לך. בהצלחה תעדכני

מאוד קשה לי לקרוא את מה שכתבת גם אצלי בלידה הראשונה הילד נולד וישר חיברו אותו ל 5 ימים של אנטיביוטיקה. כשהשתחררנו מבית החולים ניסיתי הנקה בכל כוחי , שאבתי הנקתי מפטמות סיליקון הוא בוכה כי הוא לא מקבל מספיק ואני בוכה כי במקום להתחבר לזה שיש לי ילד קטן אני חושבת רק על התסכול וחוסר ההצלחה. אחר כך ניסיתי יועצת הנקה אמרה לי פיטמות שקועות קשר בלשון בקיצור לא היה לי יום ולא לילה....הכי קשה היה לי לשחרר.. אחרי חודש נשברתי הילד לא עולה מספיק במשקל והחלטתי לעשות לזה סוף. התחלתי לתת תמ"ל והתחילו החיים שלי ושלו....סוף סוף חזרתי לחייך היום הוא בן ארבע וחצי חיים שלי ילד מדהים . אני יודעת שעכשיו אין סיכוי יותר אם לא הולך בהתחלה עם הנקה ישר עוברת לתמ"ל בלי להתבלבל בכלל

מה שלומך? איך היה עם היועצת הנקה?

אל תתיאשי חמודה .כל כך מבינה אותך. ילדתי לפני שבועיים אני והתינוק עברנו לידת טראומה. היתה לי הפירדות שליה מלאה התינוק הונשם ואני הייתי בדימום מטורף ואיבדתי 2 ליטר דם. נלחמתי גם כן על ההנקה עם כל הסבל והכאב קיבלתי את כל היעוץ והעזרה וברוך השם הצליח לי. השתחררנו רק אחרי 8 ימים לא ויתרתי על הנקה אחת מה שעודד יצור החלב . אל תתיאשי . זו התקופה האידיאלית ליצירת והגברת חלב. ממליצה לך גם על כמוסות חילבה מאוד עוזר. את עברת חוויה לא פשוטה ואת לא אשמה למה שקורה אז עם כל הרצון להניק תדעי שאת עושה את המקסימום ומעבר. חיבוק גדול. בהצלחה. ותעדכני

תודה רבה לכולכן אתן מדהימות.. אני כרגע עובדת על פי תוכנית של היועצת הנקה שמטרתה קודם כל לחזק את ייצור החלב כדי לייצר שפע לתינוקי ובימים הקרובים נתקדם לנסיונות הנקה :) היועצת ואני הסכמנו שגם אם במקרה הכי גרוע לא אצליח להניק לפחות אוכל להזין אותו בתזונה מלאה של חלב אם.דרך שאיבות. חצי נחמה.. העיקר שיחזור לי ייצור חלב מוגבר זה הכי חשוב כרגע

תמר היקרה תודה על המילים החמות! האמת שפרסמתי את הסיפור שלי לפני חודש ואני שמחה לבשר שאני כבר מניקה שבוע שלם בהנקה מלאה :)) אחרי שהגעתי ליועצת הנקה גדולה מהחיים!!! עכשיו אני בבעיה אחרת מנסה להתגבר על כאבי ההנקה העוצמתיים אבל נעבור גם את זה

יא אלופההההההה מאיפה הכח רצון הזה????? אני ארצה שתתני לי קצת ממנו בלידה הבאה שלי כדי שאצליח ללדת לידה טבעית אחרי שתי קיסריים...

שאלה אני גם שואבת כל 3 שעות. עד מתי ממשיך להיות כל 3 שעות. בגיל 6 חודשים ועד שנה שבעצם מנות החלב הם ממש פחות כי אוכלים דברים אחרים

מאמינה שברגע שהוא במילא יאכל דברים אחרים אז הביקוש לחלב יקטן ככה שהכמות שתוציאי תספיק גם אם זה לא יהיה כל 3 שעות.

תודה לכולן אתן אלופות! ואם יש למישהי את התרופה לכאבי הנקה אשמח לגלות :)

ממה כואבת לך ההנקה? פצעים? לי יש פצעים ופטמות סדוקות כתוצאה מאחיזה לא נכונה. ניסיתי משחת לנסינו רפידות נרסקר ומריחת שמן קוקוס. הפסקתי הנקה ישירה לכמה ימים כדי לתת לפצעים להחלים כי זה כאבי תופת בזמן ההנקה. ניסיתי אתמול להניק כדי שלא יתרגל לבקבוק כאב פחות אך נשארה ההרגשה של שריפה בפטמות

בול מה שהיה איתי. הפסקתי לכמה ימים כדי לשקם את הפטמות כי הייתי במצב מזעזע. חזרתי אבל מרגיש שזה עדיין כןאב. לדעתי אחרי חודש עם בקבוק הוא פשוט תופס לי את פטמה ממש חזק ולוחץ את הלסתות מאוד חזק!! כי אני חושבת שאני מתחברת טוב

היו לי כאבים בלתי נסבלים עם הרגשה של מכות חשמל ומחטים שיוצאים לי מהפטמה. חשבנו שאולי פטריה .הייתי שבוע בטיפול והכאבים לא חלפו אז הבנו שהאחיזה לא נכונה. הואקום שלו מאוד חזק ושהוא תופס את הפטמה לא נכון אמרה לי היועצת לשחרר את הואקום ולתת לו לנסות שוב. אבל רק שהוא מרגיש שאני הולכת לנתק אותו ממני משתגע לועס ומועך את הפטמה עוד יותר חזק ואני מתה מכאבים. לא בא לי רק שאיבות. זה מתיש לנקות לחטות להשתמש עוד פעם אותו תהליך בנוסף לזמן האוכל לחמם חלב לתת בקבוק ו....

אחד לאחד מה שאצלי. ולבנות על שאיבות אין מצב זו שגרה מתישה. אני לוקחת אותו שבוע הבא לטיפול אוסטאופתי. הבנתי שזה הפתרון היחידי לטיפול באחיזה חזקה של תינוק ולסתות קפוצות. הבנתי שזה עושה פלאים. ממליצה לך גם לבדוק את העניין..

מה זה הטיפול הזה? איך קבעת? דרך הקופה או פרטי?

קראתי עכשיו שזה טיפול שמסייע לתינוקות שסבלו מלידת טראומה וזה מה שהיה לנו.

קבעתי פרטי ויש החזר חלקי של הקופה.. ועוד דבר.. טיפ שקיבלתי והציל אותי ממש, בלעדי זה אין לי מושג איך הייתי שורדת כל הנקה מחדש. לפני ואחרי כל הנקה לטבול מגבת במי קרח ולעשות קומפרסים על הפטמות. לפני ההנקה זה ממש מאלחש את הכאב. ואחרי הנקה זה מרגיע מאוד את הנפיחות והכאב!

מעולה. אנסה תודה רבה. תעדכני מה קורה איתך. פשוט אצלי היתה לנו לידת טראומה. היפרדות שלייה מלאה. התינוק נולד ללא דופק ונשימה ועשו לו החיאה וברוך השם עברנו את הקשה. כרגע הוא חודש ו10 ימים. אך הרופא ויועצת ההנקה אמרו לי שהגוף שלו מתוח והוא עצבני ובוכה רוצה להיות על הידיים .נבהל המון וזה ממה שהוא עבר ואת זה שלא מצליח לתפוס נכון ומתנגד לתיקונים הם גם חלק. אתייעץ לגבי הטיפול שאמרת ונראה. תודה ובהצלחה