פוסט פריקה אחרי לידה אני אחרי לידה מאוד קשה וכתוצאה מכך אני סובלת מטחורים חיצוניים שלא מאפשרים לי לשבת,ללכת כמו שצריך או לעמוד יותר מ-3 דקות. אי אפשר להסביר את הכאבים שאני חווה בגלל הטחורים והתפירה שיש לי למטה. עכשיו תוסיפו לזה שזו לידה ראשונה הכל חדש ופתאום היא בוכה בלי הפסקה,חוסר שינה,חוסר אונים שאני בקושי מתפקדת ובכלל הצורך לבכות כל רגע שהיא בוכה ואני לא יודעת למה. בגדול אני בבית שלי ולא בבית של ההורים מבחירה,אבל מצד שני כל כך מפחדת להישאר לבד אחרי שבעלי יסיים את החופשה ויחזור לעבודה. תגידו לי בבקשה זה נורמלי להרגיש חוסר אונים וקצת חוסר בטחון לגדל יצור קטן שהגיע לעולם ועכשיו אני אחראית עליו. מה אתן מייעצות לי לעשות כדי לשפר את ההרגשה הזו?

היי.. זה מאוד טבעי כל מה שאת מרגישה.. גם הכאבים וגם תחושת חוסר הביטחון.. לצערי לא תמיד מספרים לנו את הדברים שפחות נעימים אחרי הלידה ואז אנחנו פשוט מקבלות את זה בצורה מוזרה. נכון לא כולם מרגישות כך... אבל יש הרבה שכן. תסמכי על עצמך לגבי הטיפול בתינוקת כשתשארי לבד לאט לאט דברים יבואו לך בטבעיות. ואם יש אפשרות תבקשי גם עזרה. זה טבעי לחלוטין. .. מקווה שהכל יעבור לך בקלות ובמהירות 😊 והכי חשוב שאת אחרי וביידים מלאות

תקשיבי, תקחי קונדום תמלאי אותו במים ותשימי במקפיא, תשימי כמות מים שמתי שאת שמה בשכיבה במקפיא הוא יהיה יחסית שטוח ולא עגול כשזה קופא את מניחה את זה על הפד הקור ממש עוזר לכאבים, את יכול. לעשות אותו דבר עם פד, פשוט לקחת פד ולהחזיק מתחת למים ולהקפיא, הכאב הפיזי מאוד משפיע על המצברוח ומתסכל, וחוץ מזה שאת צריכה להיות במנוחה ולא לעמוד וללכת הרבה

אני די מזדהה איתך, אומנם לא עברתי לידה רגילה ולא היו טחורים. אבל אחרי ניתוח חערום ממש כאבו לי הטפרים בבטן.. למעשה אני חודשיים אחרי ועדיין יש כאבים ודימומים... בכל אופן אחרי שבועיים בעלי חזר לעבודה ואני היתי איתה לבד ב3 שבועות הראשונים לא ישנה בכלל, לא ירדה מהידיים ורוב הזמן בכתה, אין לי שום נסיון עם הילדים וגם אני היתי חסרת אונים, את פשוט צריכה לא לפחד ולנסות להבין למה הבכי... וגם לך מותר חבכות ךפעמים זה טןב זה משחרר אבל לשים לב שזה לא הופך להיות דרך קבע ( דיכאון אחרי לידה) ושיהיה לך המון בהצלחה ושתצליחי בקרוב מאוד להנות מההורות

מאוד טבעי יקירתי, גם אני עברתי לידת סיוט בראשונה עם טונה של תפרים, הגעתי הבייתה עם תינוק שהגיע אלי בלי הוראות הפעלה, לא הפסיק לבכות, ההנקה קירטעה, לא ישנתי ובלילה פחדתי לישון, חזרתי הביתה מבית החולים יום לפני הברית, הורים אין לי ואני לא נשואה, חזרתי לבד והרגשתי רע. יום למחרת, שכנה עשתה לו אמבטיה והכינה לברית. חברה של אמא שלי מהעבר בישלה והכינה את כל הברית, הייתה חגיגה נחמדה בבית הכנסת אבל אחר כך חזרתי לבית ריק עם תינוק שאני לא מבינה מה הוא רוצה, אמבטיה פחדתי לעשות לו, כמעט 3 חודשים קילחתי אותו במין מקלחת של צרפתים על השידה עם ספוג וקערת מים. אחרי 3 חודשים לערך, הפנמתי שאני לבד ושאם אני לא אטפל בו ואקלח אותו אז זה לא יהיה,,, ועל החיים ועל המוות ממש ככה... בתחושה... הפשטתי אותו והכנסתי לאמבטיה, אחר כך הזמנתי יועצת הנקה שבאה כמה פעמים וממש עזרה לי להבין איך העסק הולך.... היום הנסיך הזה בן 14... אבל ממש החזרת אותי אחורה בתחושות של חוסר האונים... ולסיום יכולה שוב לומר, שזה טבעי, אבל אם יש סביבך אנשים שיכולים לתמוך, תעזרי בהם אני בטוחה שירתמו באהבה גדולה... אם את גרה בצפון איזור טבעון פחות או יותר אני מוכנה לבוא ולעזור כמה שאפשר באהבה גדולה.

tweety התגובה שלך גרמה לי לבכות ולהתחזק בו זמנית.

בקשר לטחורין יש משחות שיקלו עליך ותקפידי לשטוף הרבה במים פושרים, כדי לשבת תקני כרית גלגל שהיא חלולה באמצע, ובקשר לבכי של הילדה אם את מניקה אותה בחלב שהוא לא שלך תדללי אותי קצת יותר במים או שתתני לה לשתות מים אם היא תשתהזה יעזור לה מאוד זה קרה לי בילדה הראשונה שלי בסוף גליתי שהחלב עושה לה עצירות ושנתתי לה לשתות הבעיה נפתרה, בהצלחה שיהיה לך חזקי ואמצי הכל עובר ומהר

מה שעוזר תקחי בקבוק מים עם שפריץ ככה שתעשי פיפי קקי תשפריצי וזה ממש יקל עליך לי אישית יש צינור לשטיפה אנטימית שמחובר למים של הניאגרה כמו בידה .. בנוסף תקני מנשא ותשימי את התינוקת עליך ככה לא תבכה כל היום רוב הסיכויים שיש לה כאבי בטן וזה מה שגורם לבכי

אנונימית😘 ההצעה שלי באמת באמת שבאה מכל ה-♥️