העצבים האלווווו חמי וחמותי מרוקאים ואומרים לי לא להכין שום דבר מראש.. אני כבר בשבוע 32 ואני טיפוס שחייבת שהכל יהיה מאורגן מראש אם לא אני בלחץ שלא יתפקששו דברים... אפילו ביגוד ראשוני לא קניתי עדיין וגם לא דברים לחדר לידה.. מרגישה שבעלי מתרחק ממני בזמן ההריון. מתחילת ההריון הוא כל הזמן יוצא מהבית הולך לעבודה לחברים לשטויות... ואני מסבירה לו שאני בהריון וצריכה אותו לצידי וחייבת את התמיכה שלו כי אני לא משתפת אף אחד חוץ ממנו במה שעובר עלי... וזה ממש קשה לי שהוא לא נמצא פה בשבילי.. מפריע לי שכבר שבועיים לא קיימנו יחסים וזה לא מפריע לו. ולפני שהוא הולך לעבודה הוא מתקלח מתלבש יפה שם בושם והכל וכשהוא מגיע לבית הוא לא מתקלח אחרי יום שלם שהוא הזיע ואז הוא בא לחבק אותי וזה פשוט דוחה אותי.. וגם לפני ההריון מאז הנישואין הוא כמעט ולא יוזם. לרוב אני זאת שיוזמת ועוד לפעמים אני מדליקה אותו והוא אומר לי לא באלי. ואני כזה וואט? איזה גבר לא באלו? ולא שזה בתדירות גבוהה או משהו.. פעם בשבוע לפעמים פעמיים בשבוע. היתה פעם אחת שהיינו 3 פעמים בשבוע וזה היה השיא. לא מבינה מה השתנה כי כשהיינו חבאים הוא כל הזמן רצה את זה כל יום וכמה שיותר... מתחילה לחשוב אולי הוא כבר לא אוהב אותי.. הוא גם עשה קוד לפלאפון וזה מחשיד אותי... אופ אני עצבניתתתתת מה עושים?

הבעיה היא שבמצבנו אי אפשר להפריד בין חשדות לגיטימיים ובין סרטים מההורמונים. נשמע לי שפשוט חסרה לכם תקשורת. אולי תנסי לדבר איתו בשטח נייטרלי (תצאו לאיזה מסעדה או משהו) ולהסביר לו איך ההתנהגות שלו נראית מהצד (רצוי לא בעצבים אלא רגועה...). לפי התגובות שלו תדעי הכל. חשוב גם לא להגיב בעצבים לשום דבר שהוא אומר כדי לשמור על תקשורת פתוחה.

אגב, יש גברים שלא תמיד בא להם. זה דבר לגיטימי. פשוט החברה הכתיבה לנו סטיגמה כזו על גברים שהם תמיד רוצים וזה לא נכון

טיפול זוגי נשמע נכון. רק תזכרי שהריון זה זמני. זאת תקופה חולפת. אחרי זה את נשארת עם הבן זוג..

קודם כל לגבי הקניות תעשי מה שבא לך, גם לי אמרו לא להכין מראש ולא מתאים לי, אני רוצה לחזור לבית מאורגן ולא בא לי שבעלי יתחיל לתזז אחרי הלידה. לגבי בעלך אני גם קצת מרגישה ככה ופסיכולוגית אמרה לי שתקין שנשים מרגישות צורך עז במשפחתיות, תקופה של קינון. עבור הגברים זה הפוך והם קצת מנסים לכבוש את העולם לפני, אבל ברגע שהילד יגיע דברים בטוח ישתנו, מאמינה שהגברים יתאהבו בפצפונים. גם אנחנו עושים הרבה פחות סקס, זה טבעי שדברים משתנים מאוד בתקופה הזאת, תשתדלי לדבר איתו ולהעביר לו איך את מרגישה, תקבעו ערבים שלכם, תדברו, תעשו משהו כייפי וארוחה טעימה , תגידי לו שחשוב לך להשקיע בזוגיות לפני שהחיים משתנים. אל תבהלי או תחשדי סתם, זה באמת טבעי שדברים משתנים בתקופה הזאת, זה קשה גם להם.

אין קשר לעדה, אני מרוקאית ואחיות שלי קנו הכל לפני הלידה פשוט לא הכניסו כלום לבית. שילדו ההורים שלי נסעו להביא הכל מהחנות. תעשי מה שנראה לך ולבעלך אם מתאים לכם לקנות , תקנו. ההורים שלי הם אלה שקונים הכל לילד הראשון לכל האחיות שלי בע"ה והם גם מרוקאים.. לגבי בעלך, ישלי חברה שהייתה באותו מצב כמו שלך.. שגם לפני ההיריון בקושי היה חשק והכל. קודם כל תוציאי לעצמך את הסרטים מהראש, יש גברים שאוהבים גם בלי מגע סתם שתדעי. אני מבינה שזה חסר, וקשה לך.. אבל ממליצה על טיפול מיני. היא בהיריון שלישי ב"ה וחעומת ההיריונות הקודמים הוא ממש השתנה מבחינה מינית(הוא אחרי הטיפול ,זה לא משהו רציני זה בסך הכל כמה מפגשים וזהו)