מתגעגעת להריון שהבינו אותי, שתמכו, שהיה לגיטימי שקשה לי, שפינקו אותי ולא שפטו אותי אז ילדתי לפני שבועיים נסיך אמיתי. ונמחקתי. אין לי לילה, אין לי יום, ביקורות חוזרות ונשנות על אופן ההנקה שלי, לא להחזיק כך אלא כך, להערות בלי סוף. מתגעגעת לבעלי וליחסים תקינים מבלי לצרוח ולריה איתו על הילד. שיפנק אותי כמו בהריון. שידאג לי כשאני מלאה בהורמונים. אז מה חשבתי לעצמי שהבאתי ילד? למה לא חשבתי על זה לפני? חשבתי, רציתי ורוצה אותו. אבל קשה לי כל כך.

מקסימה...ככה זה....אל תתרגשי ...אני כל כך התגעגעתי להריון שנכנסתי שוב אחרי שלושה חודשים...אבל כל ה שכתבת נורמלי לגמריי....מהרגע שהם יוצאים מאיתנו זה לא אנחני זה הם...פשוט תזרמי זה מתאזן בסוף....או שפשוט תכנסי שוב להריון😋

וואי כל כך יכולה להבין אותך! זה באמת שינוי אדיר בחיים ופתאום הצרכים הכי בסיסיים שלך (שינה\ אכילה....) עוברים לעדיפות ב. כמו שאמרתי לבעלי שקשה לי לטפל בתינוקת... אני בעצמי אחרי לידה ואחרי שהגוףהשלי חווה טלטלה מטורפת ואני מוצפת הורמונים.. אני צריכה שמישהו ירים אותי, יאכיל אותי, יחליף לי קקי... יעשה לי גרעפס... בא לי בעצמי להיות תינוקת עכשיו... הגוף שלי צריך התאוששות בכולופן אני ממליצה לך לדבר עם בעלך על התקופה, לשמוע ממנו איך הוא מרגיש ולספר לו איך את מרגישה... לנסות לא לריב ולהפוך את הטיפול בתינוק לטריגר למריבות... וכן תסבירי לו שאת עדין הורמונאלית וחלשה ועדין צריכה המון פינוקים ותמיכה... ולגבי ההערות מסביב תסנני אחותי... מה שטוב לך תקשיבי ומה שלא פשוט תתעלמי. בסופו של דבר את האמא ואת היחידה שיודעת מה טוב לבייבי שלך

תומכת עם כל מילה של רות!

כל כך מזדהה. כל כך נהניתי בהריון וחוויית הלידה הייתה טובה... מההיי הזה למציאות של חוסר שינה, כאבי בטן, גזים בכי... בעלי שחזר דיי מהר לשגרה שלו... ולא רק זה הוא מצליח להרגיע אותה הרבה יותר מהר ממני... עם זאת באה ההבנה והתקווה שזו רק תקופה ושאוטוטו תישן לילות שלמים, תתפתח תתחיל להגיב לחייך ולצחוק וכל זה יהיה שווה את זה. גם אני מייעצת לך לדבר עם בעלך על כל מה שמפריע כל זה חדש לנו זה חדש להם גם. ותמיד תמיד אנשים יגידו לך מה עדיף אל תקשיבי לאף אחד רק לאינטואיציה שלך! את אמא נהדרת 🤗😘💪💪

תודה בנות אני אנסה לדבר איתו אבל כל פעם שמתחילה אני נזכרת בנו כזוג ולא כהורים וכמה כיף היה לנו להכנס לישון סוף יום לדבר והכל והיום זה רק מריבות ומתחים ואני פשוט מתחילה לבכות כי קשה לי לעכל.

את מדהימה ואמיתית כל כך! אני שומעת את זה מכל כך הרבה.. ההתחלה היא הכי קשה בעולם! אבל זה עובר! ואת תתחזקי ולתלמדי מהתקופה הזו המון וזה רק יבננ אותך ואת המשפחתיות שלכם אני מבטיחה

וואו כמה שאני מזדהה איתך... עבר חודש מאז שהייתי בדיוק במקום שאת מתארת ואני מבטיחה לך שזה נהיה יותר קל. בעלך הוא גבר וגברים לעולם לא יבינו מה שאנחנו עוברות אחרי הלידה ואיך זה משפיע עלינו. מכינים אותנו להריון וללידה אבל אף אחד לא מכין אותנו וספציפית אותם הגברים למה שקורה אחרי. אם חשבנו שהורמונים במחזור ובהריון זה הורמונים משוגעים, רק מי שילדה יודעת הורמונים משוגעים מה הם.. תסבירי לו. תסבירי שאת כל כולך דואגת לבייבי ואת חייבת שמישהו ידאג לך וזה מתחיל בדברים הבסיסיים - להציע לך קפה, להתקלח, להגיד לך ללכת לישון, לדאוג שאץ אוכלת בריא ולדבר איתך על דברים מעניינים שהם לא חיתולים , אוכל והרדמות... צריל ממש להסביר להם מה הם צריכים לעשות. כמו תמיד 🤷‍♀️😉

זה ההורמונים עדיין אבל ללא ספק כשאנחנו יולדות אנחנו קצת נישכחות וזה לא בסדר