שונאת את בעלי אני שונאת אותו כלכך שבמקום להיות עסוקה בהיריון אני עסוקה במחשבות איך להיפטר ממנו נמאס לי ממנו נמאס לי מהנוכחות שלו נמאס לי שהוא עובר לידי..פשוט נמאס. לא יכולה לחיות איתו יותר. שבוע 34.. מתחילת ההיריון אני מרגישה ככה אליו. מכירות את התופעה?

חחחח כן רק אצלי הריון ראשון היה לבעלי והריון שני לאימי חחח

כל דבר שהוא עושה מעצבן אותי אני הולכת לשירותים ובוכה

וואי קחי לעצמך יום פינוק.חופש.תיסעי תצאי תתאוררי..זה עושה טוב..צאו לסרט מסעדה ים

הוא לא בנאדם כזה. בראש שלו רק חברים לישון צהריים עישון ושתיה..לא סתם אני שונאת אותו. התחתנתי עם חרא

וואו כואב לשמוע..הריון ראשון?

שני. נישואים שניים.. הוא רווק..אני הייתי גרושה..

אני הייתי רווקה.שלי נישואים ראשונים.שלו שניים.היה גרוש. גם עברתי הרבה. .צאי ליום חופש מציעה לך...תפנקי תעצמך...

אין חשק תאמיני לי... אני בשמירה עקב צירים מוקדמים..שנסעתי לבית חולים עם כאבי תופת שבוע 30 הוא אמר שאני סתם עושה את עצמי כי ידעתי שהוא קבע לים עם חברים... כל הזמן הזה בחדר לידה בכיתי..אושפזתי לשבוע שלם..השתחררתי הביתה כל הבית היה מטונף עם כלים כביסות ובלאגן לא עוזר לי בכלום אף פעם לא אכפת לו מההיריון שלי ובטח לא ממני..

אני נשבעת לכן שבא לי לעזוב. גם ככה בעלי הראשון היה חרא אליי היה אלים. עכשין נפלתי על מעשן שחוזר הביתה ב3 בצהריים.. נרדם עד 7 וחצי בערב..מרוויח בקושי 4 אלף ויש לו תלונות שאני לא עובדת. נמאס מהחיים האלה. הבן שלי הגדול היחיד שמחזיק אותי כאן בחיים המסריחים האלה

לא עובדת בגלל שאני בשמירה משבוע 20

ממש מצער לשמוע כל מה שכתבת כאן, אין לך אחות או חברה להתייעץ איתה? פשוט בא לי לבכות מה שאת עוברת ...אני חושבת על סמך מה שכתבת כאן שתצאי בוקר אחד קומי, תיתפסי יוזמה ותצאי עם מישהי למקום שעושה לך טוב אפילו מסעדה שאת אוהבת ואחרי היום הזה תיכתבי לבעלך מיכתב ארוךךךךךך עם כל מה שאת מרגישה וכמובן במילים יפות בלי לקלל אותו רק לדבר לרגש שלו כמה חשוב לך שתהיה לכם זוגיות טובה ותסבירי לו שזה לא אשמתך שאת לא עובדת כי את בשמירה והלוואי והייתי מרגישה טוב ויוצאת לעבוד, רואה אנשים..מדברת נהנת ולא כל היום תקועה בבית

וממש תיפתחי את ליבך -כמו שאומרים... במיכתב . זה יעזור לך נפשית ליפרוק. ואולי הלב של בעלך ייפתח אלייך והוא יבין אותך יותר...וגם תיכתבי לו שעוד מעט מתקרבת הלידה שזה ממש מרגש והוא ביזכותך!!! הולך להפוך להיות אבא שבבטן שלך יש את הכפיל שלו (זה תמיד ככה התינוק יוצא כמו האבא אפילו שכרגע את לא סובלת אותו) אבל מה איכפת לך תגידי לו תדברים האלא ואני מאמינה שהלב שלו יתרכך לאט לאט והוא יבין אותך, אני מקווה בשבילך ומתפללת שיהיה לכם רק טוב ביחד. ורק שתדעי שכל העצות שנתתי לך זה מה שאני עשיתי ברגעים קשים עם בעלי והיו לי אותן סיטואציות פחות או יותר..גם לגבי העבודה שאני לא עובדת וכ"ו...אז היציאה לשיחרור פלוס ליכתוב מכתב הרבה פעמים שינתה לי תזוגיות לטובה.

אוף זה ממש מעצבן לשמוע, חשבתי שאת שןנאת אותו כמן כולנו בלי סיבה. אבל מדברייך אכן נשמע שהתחתנת עם חרא. אבל... לפעמים גברים לא מבינים מה זה הריון, הם רק רואים אותך תופחת ומאשימים אותך שאת קרציה כי את הורמונלית. יתכן ובעלך טרם הפנים שהוא הולך להיות אבא ומאוד יכול להיות שמהרגע שתלדי משהו בו ישתנה, יש ילד בדרך אז לא הייתי ממהרת לעזוב כי לילד מגיע 2 הורים ובית יציב. אבל.. תהיי עם יד על הדופק, תגדירי לך זמן יעד אחרי הלידה, שאם עד הזמן הזה דברים לא השתנו את קמה והולכת. לכל אחת מגיע להיות מאושרת ולהיות עם מישהו שאוהב מעריך ומכבד אותה. אני ממש מקווה שאחרי הלידה דברים ישתנו בזוגיות שלכם. אבל אם לא.. תהיי חזקה ואל תתפשרי על פחות מהטוב ביותר עבורך

תודה רבה על העידוד בנות שיהיה לכולנו המשך היריון קל ומשעמם. ידיים מלאות לכולנו בעה

לדעתי, פנו לייעוץ זוגי

ממתי הוא ניהיה ככה?

כנראה מתמיד ופשוט רק עכשיו שמתי לב

תודה רבה לכולכן אתן מקסימות