סבים שגרים בחו"ל... מה יהיה? בעלי ואני מחכים לילד ראשון שמגיע בקרוב מאוד, ההורים של בעלי גרים בחו"ל. וכל הדינמיקה שהולכת להיות עם הנכד ממש מטרידה אותי. זה ברור לי שהולך להיות קשר מאוד רופף שלהם עם הילד, הם כן ירצו להיות חלק ולהשתתף אין לי ספק. אבל איזה קשר כבר אפשר לייצר עם ילד מפגישה של פעם בשנה גג פעמיים? יש להם שם נכד מאחות של בעלי והוא פשוט החיים שלהם הם כל הזמן סביבו שומרים עליו קונים לו ומפציצים תמונות שלו בקבוצת וואטסאפ. קיצור הולך להיות פער משוגע ביחס בין הנכדים שאולי יגרום לאי נעימות מסוימת. חייבת להודות שלי זה לא כזה מפריע.. מצידי שלא יהיה קשר יש לי את ההורים שלי המושלמים פה צמוד. והמשפחה של בעלי במילא בעייתים שם וטוב שהקשר רחוק. רק מפחדת שזה יגרום לבעלי צער מסויים שאין להם קשר יותר מדי לנכד שלהם, גם ככה בעלי חי לבד כל החיים בלעדיהם אז זה מוסיף עוד עניין. הגיוני מה שאני אומרת או סתם מגזימה?

מגזימה אין מה לעשות המרחק עושה את שלו אלה החיים וזו המציאות שבעלך מכיר.... תפיקו את המקסימום מהמצב הקיים.

טוב נו כנראה בגלל שאני כל כך מחוברת להורים שלי קשה לי לדמיין אותם לא צמודים לילד שלי. אבל בעלי כבר מילדות חי לבד זה תפיסה שונה שקשה לי להבין לפעמים...

פחות או יותר אצלי דיי דומה... אני ואמא שלי ילדנו באותה התקופה הפרש של כמה חודשים וכשילדתי את הבן הגדול שלי אחי הקטן שאז הייה בן כמה חודשים הייה חולה או משהו כזה כבר לא זוכרת ואמא שלי הגיע לברית מילה אחרונה!!! ואבא שלי חצי שנה חיי פה וחצי שנה גר בחו"ל ואין לי עוד אחים או דודים בארץ וככה יצא שבברית שמעתי לחשושים לגבי שאני יתומה וכ'ו במקום להיות שמחים בברית כל המשפחה של בעלי חיפשו את המשפחה שלי וגילו שאין כאלה ורק בסוף כשכבר כולם הלכו אמא שלי נזכרה להגיע וגם הביאה לי מתנה והלכה הרגשתי נורא מושפלת ובודד עם משפחה לא שלי והתינוק חדש!!! אמא שלי מאוד אוהבת את הנכד שלה אבל פחות מתעסקת בו כי יש לה ילד משלה באותו הגיל בבית ואין לה זמן להיות "סתבא" אבא שלי עדיין חיי חצי פה וחצי שם ורואה את הבן שלי אחת לכמה חודשים הוא מפנק אותו במתנות ונשיקות ומגיע רק מצלם אותו וממש אוהב אותו אבל זה לא מספיק!!!! הקשר עם הצד שלי חלש ולעומת זאת הקשר עם המשפחה של בעלי זה קשר חבל על הזמן חמתי מתה עליו והוא הכי אהוב עלייה בעולם והיא תעשה הכל למענו וממש בכלל כל המשפחה של בעלי מאוד קרובים להן שלי אני שמחה שהקשר איתם כל כך טוב אבל כן הייתי רוצה שגם הצד שלי יהיה יותר פעיל אז אני

יכולה להבין את בעלך זה באמת קצת עצוב ולפני כמה ימים דיברנו על זה אני ובעלי שנרצה לעשות ברית (2 בנים) והוא רוצה לעשות באולם וממש אירוע אני פחות כי אין לי את מי להזמין ולא בא לי שוב להרגיש בודדה ועוד באירוע שלי ובעלי אמר לי משפט יפה את תיהיה עכשיו אמא ל3 ילדים ואם תרצי נעשה עוד את יותר לא לבד ולא בודדה יש לך משפחה משלך! זה נורא מרגש♥️ וגם הפעם כניראה שאמא שלי לא תגיע כי שוב אני והיא היינו בילד בהריון ויש לי אח חדש נוסף בן חודש ואני צריכה ללדת בסוף החודש הזה... תחזקי את בעלך ותיהיה שם בשבילו (אני יודעת שזה לא אותי המצב אבל רק רציתי לתת לך נקודת מבט בתור מישהי שגם עוברת משהו דומה)

אוף גם אצלנו זה ככה יש איזה אישיו עם הברית שכנראה המשפחה שלו לא תוכל להגיע. וזה קורע לי את הלב המשפחה שזה אירוע הברית של הבן הראשון שלו והמשפחה שלו לא לצידו... הוא מבחינתו אומר שזה בסדר ושהוא לא מצפה מהם לכלום אבל אין מצב שזה לא כואב לו באיזשהו אופן פשוט אין מצב

כן כואב עמוק בלב אבל מתרגלים לזה! תאמיני לי שלך כואב בשבילו יותר הוא רגיל למצב! כמו שבעלי נורא מתעצבן על המשפחה שלי ולא מבין אותם ואני רגילה לזה אז זה כבר פחות מפריע כי זה מה יש