לא מפסיקה לבכות.. חייבת לפרוק אז אני שבוע 40 והיום בבוקר התחילו לי צירים. אמרתי לבעלי שישאר בבית כי נראה שלידה מתחילה. ואכן הצירים הולכים ונהיים תכופים יותר (אבל עוד לא מספיק כדי לנסוע לבית חולים). כאבים חזקים ממש. בקיצור התחלתי באטרף לארגן את הבית, לפנות את הזבל, כלים וכביסות כדי להשאיר הכל מסודר אז מה האידיוט אומר לי? (הוא משחק במחשב מהבוקר) "מה א עושה לי רגשי עכשיו שאנקה?" עכשיו לא אמרתי לו מילה ולא ביקשתי כלום...כולה ניקיתי לידו הזמן שהוא משחק... אחרי זה נשכבתי קצת לנוח וביקשתי שיעשה לי מסאג בגב תחתון כי כואב לי נורא. הוא בא, לחץ במשך דקה (בלי להגזים) ובא ללכת.. אז שאלתי אותו מה הקטע אז הוא עושה לי "מה את רוצה? שאלחץ לך עד שתלדי? ובכלל הייתי באמצע כשקראת לי" ממש ממש התפרצתי בבכי וצעקות וקראתי לו מטומטם. מאז לא פסיקה לבכות.. כל כך נערכנו ללידה הזו ועשינו קורסים וסדנאות, הוא אמור לדעת מה לעשות, איך לנסות להקל ובפועל הוא לגמרי חסר תועלת. ממש עושה לי חשק להתגרש אחרי הלידה מרוב שהוא מרגיש לי חסר תועלת. המשפחה שלי גרה כמה שעות נסיעה ממני ובכלל נערכתי ללידה כאילו הוא המלווה היחידי ועכשיו אני מרגישה שאי אפשר לסמוך עליו ואני אצטרך לעבור את זה לבד 😭😭😭 ממש לא בא לי להקפיץ משפחה או חברות כי זה ממש מרגיש לי משהו אינטימי כזה של הזוג ומצד שני בעלי כחסר תועלת לחלוטין במצב של לחץ. לא יודעת מה לעשות... לא מפסיקה לבכות. כועסת על עצמי שלא הבאתי דולה או משהו... כואב לי ואני מפחדת לעבור את הכל לבד וממש ממש כועסת עליו שאי אפשר לסמוך עליו ברגע האמת

דבר ראשון תירגעי...הוא עוד לא קולט כנראה שזה מתקרב זה הרי ידוע שלגברים אין אינטיליגנציה ריגשית בעליל. תגיעו לבית חולים הוא יעכל שזה באמת קורה הוא יהיה איתך אל תדאגי הכל יהיה בסדר.

תדברי איתו על זה, תגידי לו שאת צריכה אותו ושהגיע הרגע האמיתי. אולי הוא עדיין לא מעכל שזה קורה. תהיי חזקה , הכל יהיה בסדר גם בלעדיו

אל תילחצי.. תיראי שברגע האמת הוא יהיה לצידך. הוא לא קולט שאוטוטו הוא אבא.. לוקח להם זמן לעכל

עכשיו אני מפחדת שעצרו לי הצירים מרוב שבכיתי שעה בהיסטריה. הם היו כבר ציר כל 12 דקות סדיר ועכשיו פתאום לחצים יותר רחוקות

*לעיתים יותר רחוקות

למה את מבאסת את עצמך??? תהיי רגועה. לכי תעשי מקלחת חמימה תיראי שהצירים יחזרו

עד רגע הלידה בעלי לא קלט באיזה סיטואציה הוא נימצא....אבל ברגע שהיא יצאה לעולם הוא הפך להיות האבא הכי מושלם שייש ...בהריון השני הוא כבר לקח אותי ציפס ויאאלה וכולם עוברות את זה ואני כולי כמו ליויתן מדדה עד שיום אחד הוא חזר הביתה וראה אותי שוכבת כאובה ואני אמרתי לו מיון עכשיו...והוא הייה צריך להישאר בבית עם הילדה אז הוא בא אחרי הלידה ושוב תיפקד כמו אבא הכי מושלם שייש...היום הריון שלישי הוא כבר יותר רגיש כלפיי ומיחס חדיבות גדולה יותר למה שאני עוברת....בקיצור בשורה תחתונה יש גברים ויש גברים...יש כאלה שמההתחלה הכי איטו אית אבל יש כאלה שלוקח לנם טיפה יותר זמן..ואנחנו שמרגישות מרכז העולם שוכחות שגם הם עוברים את זה רק טיפה שונה מאיתנו....תני לו זמן אל תשפטי אותו....הוא רק עכשיו הופך להיות מילד לגבר לאבא ויש לזה משקל את מהרגע שהתעברת נהיית אמא לכל המשתמע מכך הוא לא....

תרגעי ואל תדאגי הוא יהיה איתך בהכל מהתחלה ועד הסוף. ושום מילה על גירושין

אני לא חושבת שהוא עושה לך את זה בכוונה אני בטוחה שבתוכו הוא גם בלחץ ואולי אפילו יותר ממך רק שאצלו זה בא לידיי ביטוי בצורה דיי טיפשה ולכן אין מה לשפוט אותו. אני בטוחה שהוא יבין ברגע האמת והכל יהיה בסדר בעזרת ה׳ אין מה להתעצבן או לבכות העל יהיה בסדר!!!