לחץ ביקורים ילדתי לפני שלושה שבועות את הבת הבכורה והמתוקה שלי. כשהיא נולדה הייתה תחת השגחה והייתה זקוקה לאנטיביוטיקה וחמצן, שזו הייתה מבחמנתי חוויה די טראומתית בשבילי בעקבות זאת.. לא יודעת אם קשור או לא אבל אני חוששת ממבקרים, עדיין לא מוכנה שחברים עם או בלי ילדים קטנים יגיעו.. היחידים שבאו וראו אלו ההורים שלנו, האחים שלנו עם בני זוג והאחיינים.. גם החברה הכי טובה שלי ובעלה הגיעו כי הוא לחץ עליי וטען שזה יעשה לי טוב. החברים של בעלי הם כמו משפחה עבורו והם (דווקא אלו שעם ילדים) מלחיצים אותו על לבוא לבקר כבר ואני מתהפכת לי מהבטן מהמחשבה. עוד לא מוכנה לביקורים ומפחדת ממחלות (אפילו התייעצתי עם שני רופאי ילדים והוסבר לנו שעד גיל חודשיים כל חום מוביל לאשפוז ואנטיביוטיקה לא עלינו. הספיק לי אחרי הלידה) ומרגיש לי שהתפקיד שלנו זה לשמור עליה גם מזה. שיגיעו מבקרים שאין ברירה כמו סבא סבתא וכו אבל החברים מבחינתי יחכו, גם שלי כמובן. כל ערב כשהוא חוזר מהעבודה זו אותה שיחה בטונים לא נעימים שאני מגוננת יותר מידי ומגזימה... מרגישה שהוא תחת לחץ מהם ומלחיץ אותי, כאילו שאין לנו מספיק לחץ בתקופה הזו בלי קשר אליהם. נמאס לי, אני מאוד אוהבת אותם ויש לנו קשר מצויין אבל שישחררו! אני לוקחת את התקופה הזו אחרת מהן וזה המצב, שיכבדו את זה ולא ישפטו ויעיקו. . מה לעשות? ברור לי שהוא לא מבין את המצב שאני נמצאת בו פיזית ונפשית... הבת שלנו שומעת את הטונים ואני מרגישה שהיא מגיבה אליהם וזה עושה מתח בבית... לציין שהוא החבר הכי טוב שלי ושהוא מתפקד איתה מצויין, אבל אני כל ערב מוצאת את עצמי בוכה מתסכול.. עכשיו הוא בדרך הביתה ומה שאני חושבת עליו זו השיחה הזו עוד פעם..

אני חושבת שמבקרים זה קשה בהתחלה ואנשים פשוט לא רגישים ולא מבינים אבל אני חושבת שיש מצב שאת קצת מגוננת מידי.. סליחה שאני אומרת.. תנסי לקבוע כללים שיבואו בערב בלי ילדים ואת יכולה לא לתת שירימו אותה בכלל או להגיד להם לשטוף ידיים ולחטא עם אלכוג'ל ואז את שולטת במצב ותמיד את יכולה להעלם לחדר להניק או סתם להרגיע אותה מה את אומרת?

אני יודעת, חשבתי גם על זה. בהתחלה לבעלי היה לא נעים להגביל בזמן. עכשיו לא נעים לו להגיד לחברים לבוא בלי הילד שלהם... אז מבחינתי אם אלו אורחים שלא נעים להגיד להם באילו תנאים לבוא אז שלא יבואו בכלל עד שיתאים לי וירגיש שזה בסדר..

תתקשרי את אל הנשים ותארגני אפילו בהפתעה לבעלך תגידי לה תבואו בערב רק הזוגות ונזמין סושי/פיצה ונעשה לבעלי הךתעה כי הוא ממש מת שתקפצו כבר ככה תצאי מלכה ובדרך שלך :rolling_on_the_floor_laughing:

מבינה אותך אני גם היתי כזאת!! היתי מאושפזת איתה אחרי לידה שבועיים והביאו לה אנטיביוטיקה ופשוט לא היתי מוכנה שיתקרבו אליה כי הספיק לי מה שעברתי!!! ואמרתי להם תבואו אבל התינוקת תהיה בחדר ואני לא מביאה לאף אחד כי היא עדיין קטנה ומלא רק יושנת!! למרות שחשבו שאני משוגעת אבל למי אכפת

תמר אני עוד לומדת להתרגל ללילות הלבנים אז להזמין בערב אנשים אני רק אראה את כמות שעות השינה שלי נעלמת לי...:fearful: אתמול כשהוא היה בדרך הביתה דיברנו בטלפון ובכיתי מהמחשבה ששוב פעם ננהל את השיחה הזו שאין לי כבר כוחות אליה ואני מתגעגעת לשיחות עם החבר הכי טוב שלי. הוא הבטיח שלא נדבר על זה וכך היה. הוא הסביר לחברים שלו שעד ההודעה החדשה אין ביקורים..מניחה שהרימו גבה אבל קיבלו את זה. אני יודעת שבלי קשר הוא מאוד מתגעגע אליהם ואמרתי לו שילך להיפגש איתם בסופש ואני אהיה עם הקטנה בבית וכך יהיה.. לא יודעת כמה החברים יבינו, גם שלי וגם שלו..

יפה!! אל תשכחי להגיד לבעלך תודה שהבין ותמך.. זה חשוב 😁