מפחדת מהאימהות :( שלום כולן. אני בשבוע 38 בטח מעלה את הפחד הכי נפוץ וטבעי בערך שקיים בהריון ראשון. אבל עדיין חייבת לפרוק. אני פשוט מפחדת מהדבר העצום הזה של איבוד העצמאות. מכך שמעתה ואילך לעולם לא אהיה "חופשיה". כמובן שאני הכי מאושרת ומברכת עת ההריון הזה ומודה כל יום שזכיתי לכך. אבל זה בדברים הכי קטנים. סתם לדוגמא אתמול יצאנו בספונטניות בעלי ואני לסיבוב בקניון לקנות בגדים והסתובבנו איזה 3 שעות בכיף, ישבנו לאכול וטיילנו ברוגע. ופתאום חשבתי לעצמי וואי לא יודעת אם אני אזכה לנינוחות הזאת יותר..ולאפשרות סתם לטייל בכיף. וגם אם נשאיר את הילד אצל אמא לעולם לא אטייל בכיף כי ארגיש שאני מכבידה על ההורים ולחוצה. זה אפילו ברמה של סידורים הכי קטנים של ללכת לתור לרופא או לבנק. קשה לי בטירוף עם הידיעה שאני מאבדת את הספונטניות והקלילות. זה ממש יושב עליי בשבועות האחרונים לפני הלידה כי השינוי קרוב מתמיד. אני ממש לא בן אדם דכאוני או חרדתי אבל כל כך מוצפת מחשבות ודאגות שאני חוששת שיש לי סיכוי אפילו ליפול לדיכאון אחרי לידה :(( בבקשה נחמה ועצה איך להתמודד עם המחשבות

אל תשכחי שזה הייעוד שלנו בחיים, ולשם כל אישה מייחלת- לילדים.... מסכימה איתך לגמרי שחופשיות כבר לא תהיה, אבל באחריותכם יהיה למצוא את הזמן לעצמיכם, ולהיעזר במשפ'/בייביסיטר עם הילדים. אנחנו ב"ה עם 3 ילדים, ועדיין יוצאים לנופש זוגי פעם בשנה, וכשהילדים במסגרות, קורה שיוצאים בשישי... פשוט למצוא את הזמן. תודי לה' על הזכות שנפלה בחלקך :innocent:

מרגישה בדיוק כמוך... עוקבת לראות את התגובות :kissing_heart:

את צודקת. באמת מאבדים את העצמאות כשנהפכים להורים.. אבל יש לי שלושה דברים להגיד לך. תזכרי שזה זמני, עד שהילדים יגדלו ויהיו עצמאיים. אמנם נראה לנו נצח אבל בפועל זאת רק תקופה בחיים ואפילו לא רובם.. עם תכנון נכון תוכלי לשמור על חלק מהעצמאות והספונטניות. והכי חשוב. זה שווה את זה! את האושר הזה לא תקבלי בשום מקום.

נראה כאילו אני כתבתי את זה.. מרגישה בדיוק כמוך

כשהם קטנים את עדיין נידת הולכת עם מנשא ועם התארגנות קלילה של מגבונים וטיטולים את יכולה לצאת לכמה שעות אני לא מרגישה מוגבלת בכלל עכשיו בדרך לילד שני נראה לי קצת יותר מוגבל אבל לא ברמה חונקת

השד לא כזה נורא :wink: במיוחד אם יש בעל תומך שזה חשוב מאוד אחד כזה שיהיה פעיל! וזה לא מפריע לספונטניות אולי ממש מרגע לרגע אבל את עדיין תוכלי לטייל ולטוס ולחשב לך תוכניות והכל בסדר ילד לא עוצר את החיים אבל בהחלט משנה וטובה לא אספר לכן שהכל ורוד אבל כמו בכל דבר מה שכן זה שווה את הכל!!!!

צודקת

ההתחלה באמת זה שוק כי יש מי שמנהל לך את הזמן וקובע לך מתי לישון, מתי להתקלח, מתי לקום וכו' אבל לאט לאט מתרגלים ונכנסים לשיגרה מבורכת. נכון שיש פחות עצמאות אבל היא לא נעלמת לגמריי.. עדיין חשוב לשמור על הזוגיות ולטפח אותה. לצאת מידי פעם ולהביא בייביסיטר או סבתא אם אפשר.. או שאפילו בעלך יכול לשמור ואת יכולה לצאת עם חברות לקפה/ סיבוב בקניון..זה כבר משחרר ומשפר את ההרגשה ואין לך מה לחשוש באמת! זה פשוט זורם אחרי התקופה הראשונית