שאלה רגישה יש לי בבית בת שנה וחצי ואני בהריון שני לקראת סוף השליש הראשון. יש לי חברה מאוד מאוד טובה שמנסה להכנס להריון ראשון עוד קצת מלפני שילדתי את ביתי הבכורה. היא נמצאת בטיפולי פוריות, ואני מחזיקה אצבעות שבקרוב תקלט. אני לא יודעת מה לעשות בנוגע ללספר לה. הבטן מתחילה לבצבץ, וגם השליש מתקרב לסופו (טפו טפו שהכל יהיה תקין) ואני מצד אחד לא רוצה להסתיר ממנה, לא מגיע לה שאני אתחמק ממנה ולא אספר לה, היא חברה מדהימה והיא תפרגן ואני לא יכולה להסתיר לנצח. מצד שני כואב לי הלב להכאיב לה, כואב לי הלב לעשות לה את זה. אני לא יודעת מה לעשות. אני כל הזמן מחכה שאולי היא תקלט ואז אני אוכל לספר לה בכיף ונהיה בהריון יחד ויהיה כיף. אבל זה לא משהו שאני יכולה לדעת מתי יקרה. אשמח לעצות שלכן מה לעשות.

אני נמצאת באותו מצב.. בסוף פשוט ישבתי וסיפרתי לה. זה לא משהו שמסתירים והרגישות היחידה שאפשר לחשוב עליה זה מהרגע שהיא יודעת לא לדבר על זה כל הזמן ובעיקר להתעניין בשלומה. אני יכולה להגיד לך שחברה שלי כעסה שלא סיפרתי לה והיא מאוד פירגנה למרות הקושי שלה..

יותר גרוע יהיה שהיא תשמע ממקום אחר ולא ממך.... עדיף שתספרי ברגישות בעצמך....

אני הייתי במשך שנתיים וחצי בצד השני של המטבע, כולן סביבי נקלטו וכבר ילדו ואני הייתי בטיפולי פוריות שלא צלחו ועם כל הפרגון והאהבה לסובבים, מי שתגיד שלא צבט לה-משקרת. היו לי רגעי משבר שחשבתי ״למה היא כן ואני לא״ אבל תמיד התעשתתי מהר והבנתי שהכל מלמעלה וגם הזמן שלי יגיע בטיימינג הכי נכון עבורי. את יודעת שהחברה שלך תפרגן, אז תספרי לה בעדינות, ז״א בלי יותר מדיי התלהבות מצידך, את זה תשמרי לאנשים אחרים כשאת מספרת.. וכמובן לא להפוך את כל השיחות שלכן מעכשיו על ההריון שלך, תחסכי מעצמך גם עין הרע שלרוב מגיעה באמת בלי כוונה ומאנשים הכי קרובים. אבל אל תסתירי ממנה.. אני הייתי מספרת אחרי הסקירת מערכות

כמי שהייתה בצד השני במשך 5 וחצי שנים.. שכל החברות כבר אם ילד שני ואפילו שלישי... ואני עדין נאבקת ובמסע מפרך להפוך לאמא בפעם הראשונה .. ממליצה לך פשוט לספר ... אי אפשר להימנע זו המציאות שעליה נקלענו . היא תפרגן בקול גדול וליבה יצבט בקירבה ולא לכעוס על זה זה הגיוני ומובן .. מה שכן מאחלת לחברה הזו שלך שאתם החברות אלו שהמסע לההורות הגיע להם יותר בקלות עומדות שם לצידה במקרה שלי נשארתי די בודדה ... ועדין לא כועסת על אף אחד כי מסלול החיים של כל חברותי ושלי לא עמדו באותו טיים ליין ... שהיה לך המון מזל טוב.... ולחברה חיבוק גדול לא להתייאשששש בסוף זה יקרה

אני בדיוק במצב שלך. יש לי חברה שהתחתנה לפני שנתיים ועדיין לא מצליחה להיכנס להריון ואני התחתנתי אחריה וב"ה נכנסתי להריון ומאוד היה לי קשה לספר לה והיא חברה מדהימה ומפרגנת ותמיד חושבת בצורה טובה, ובסוף הבנתי שאי אפשר להסתיר עוד וסיפרתי לה והיא באמת כל כך שמחה בשבילי ואני יודעת שבפנים היה לה קצת קשה אבל ניסיתי לעודד אותה כמה שיותר ולהסביר לה שגל אחת זה יגיע לה בזמן שלה ושהכל משמיים ושהיא תראה שבעז"ה זה עוד יגיע לה בקרוב!

הרגישות שלך אליה מדהימה, כל הכבוד על האמפתיה! אני מציעה שתספרי לה בעדינות, בלי לפרט יותר מידי על חוויות, כאבים או תלונות.. הרצון שלך לשתף הכי ברור וטבעי, יחד עם זאת חברתך נמצאת במקום מאוד לא פשוט. בטוחה שהיא תפרגן אבל גם אם היא לא תקפוץ מאושר תביני אותה. לצערי הייתי במקום הזה, תחושת הכישלון על זה שהגוף לא מתפקד כמו שמצופה ממנו חזקה יותר מכל רגש אחר ומכאן הקושי להיות מאושרת עבור אחרים, זה לא מתוך מקום של קנאה אלא רצון וציפייה שגם לי יהיה. מגיע לך לשמוח, אבל תהיי רגישה אליה. :heartpulse:

בדיוק מה שמשוערת יולי כותבת... יש לי חברה שכבר יש לה ילדה בבית ולי עדיין לא.. מפה לשם נקלטתי להריון ראשון ובשבוע 10 גילינו שאין דופק. היא ישר עלתה עליי שאני בהריון ולא סיפרה שגם היא בהריון - נקלטה בדיוק שבוע לפניי.. לא אשקר שמאוד שמחתי בשבילה אבל כל ההריון שלה צבט לי בכל פעם שחשבתי על זה, כשראיתי שהתחילה לצאת לה הבטן וכמובן כשילדה. תמיד היא מצידה הייתה מאוד מאוד מתחשבת, מעולם לא דיברה לידי על ההריון שלה עד שנקלטתי שוב להריון תקין

גם לי יש כמה חברות מאוד טובות שמנסות להיקלט.. חברה אחת קלטה לבד אפילו בלי לראות אותי!! רק מתחושה.. אני כן משתפת אותה אבל מנסה כמה שפחות כדי לא לגרום לה צער.. חברה אחרת מרגיש לי שהיא שמחה בשבילי כי עברתי לא הרבה אחריה הפלה בהריון הקודם.. ואחת אחרת מרגיש לי שהיא קצת מתרחקת.. כל אחת לוקחת את זה שונה.. היתי ממליצה כן לספר לה אבל לא לדבר על זה יותר מדי..כי בסופו של דבר היא תדע אם תרצי או לא ויכול לפגוע בה שלא סיפרת לה..

בתור משהי שעברה טיפולי פוריות והסתירו ממנה הריון של גיסה. זה כאב הרבה יותר מאשר העובדה שגיסתך נקלטה ואת לא...אל תעשי מזה טלנובלה תספרי בצורה טיבעית ורגילה בלי הקדמות או פרצוף מעורב בחצי התלהבות חצי משתתף בצערך... פשוט תספרי ותגידי לה שאת מאחלת לשתיכן להתגלגל ביחד. בלי תנחומים ובלי הסתרות

בתור מי שעברה טיפולים תמיד חשוב לספר , להסתיר ולרחם זה יותר גרוע

אין מה לעשות.. היא תאלץ לפרגן לך כל אחת עוברת דברים לא קלים בחיים להבדיל שבזמנו עברתי גרידה כואבת וקשה אחרי כמה זמן גיסתי הודיעה שהיא בהריון.ברור שהיתה צביטה בלב אבל זה דרך החיים שאלוהים יעניק ילדים למי שרוצה

זה דרכו של בורא עולם.אנחנו לא יכולות לשנות גורל של אנשים. כל אדםוהתמודדיות שלו בחיים. יש כאלה בפרנסה שזה נעשה ע"ח החברה הכי טובה בעבודה. יש כאלה בבריאות ויש כאלה בזרע בר קיימא. אנחנו לעולם לא נדע למה אנחנו כן נקלטות ואחרות לא. או לאחרות למה הן נקלטות יומיים אחרי חתונה לעומת בנות שנקלטות חצי שנה אחרי. בסופו של דבר ההמתנה שווה. כל אחת והניסיון שלה צריך לקבל הכל באהבה למרות הקושי. עדיף שתספרי לה מאשר שתשמע ממישהו אחר כי זה אכן פוגע!! אני החלטתי למרות הקושי כן לספר לחברה הטובה שלי ופתאום אני קולטת שכל החברות שלה בהריון ואיפשהו בטוחה שצרב לה. מה שנותר לי לעשות זה להתפלל עליה המון ולקחת אותה איתי לטבילה בחודש 9 - נשאר לי להיות אופטימית ולהאמין שהיא תתבשר בבשורות טובות!!

אחותי נשואה שנתיים וחצי וגם מנסה להקלט ולא הולך לה ואני כבר הריון שני ב"ה אבל היא באמת שמחה ששיתפתי אותה ומתנהגת בכזו אצילות ומתעניינת מלא ורוצה להרגיש את התנועות ממש חמודה לא חושבת שיש מה להסתיר לדעתי זה רק יפגע בה יותר