סקר על הבעל!! איזה הריון זה שלכן? כמה הבעל עוזר בבית? במה הוא עוזר? מה הוא עושה בחיים? כשאתן רוצות משהו חשקים וכאלה הוא דואג להביא לכן בכל מצב או שלא תמיד? מה אתן עושות בחיים או כרגע בתקופת ההריון? עובדות לומדות בבית כמה פעמים בשבוע? תודה לכל העונות:heart:

הריון שני. בעלי חוזר מאוחר בערב אבל כשנמצא עוזר במה שיכול. מעולם ולעולם לא יגיד לי לא לחשק כלשהו גם כשאני לא בהריון :blush: עובדת במשרד פרסום בחצי משרה.

הוא נוסע להביא לך אם אין בבית או באזור? או שאת הולכת להביא לעצמך? במה הוא עוזר אם לא אכפת לך לפרט? תודה:blush:

הריון ראשון עוזר המון . כמעט תמיד מכין ארוחות ערב ומנקה את המטבח. גם מפעיל מכונות כביסה.. וכל מה שאצטרך הוא בגדול יעשה בשמחה. הוא חקלאי... אנחנו גרים במושב ויש לנו מטע זיתים ושמן זית בוטיק. בלי קשר הוא עושה עבודות לאחרים על הטרקטור. איש אדמה בקיצור. תמיד תמיד תמיד מביא לי. אבל אני גם לא מציקה... פעם ב מבקשת. לומדת ועובדת. אני מורה לחינוך גופני.. כל יום עד הצהריים ומעבירה אימוני כןשר בערב.

הריון שלישי. בעלי עוזר בבוקר להוציא את הילדים וחוזר בערב. הוא עוזר בכביסות ובקניות. נקיון יש לי עוזרת. ואני עובדת משרה מלאה. מנהלת הספים. מנהלת צוות. בקיצור עובדת קשה!! אבל הגדול שלי גם עוזר הוא כבר בן 11.

הריון שני והבעל עושה מעל ומעבר מנקה, מסדר ,קונה, הולך בא, מביא, תומך, הכל מהכל לוקח את הגדול לבית הספר נותן לי לנוח אפילו מבשל (גרוע) אבל לפחות מנסה באמת באמת מושלם וגם בראשון הייה ככה מאחלת לכל אחת בעל כזה תומך!

הריון ראשון. בעלי סטודנט להנדסה. הבחור הכי דואג בעולם. הוא לומד כל יום מהבוקר עד הלילה ובנוסף עובד בערך פעם בשבוע. אם אני רוצה משהו לפעמים אז ישר דואג להביא לי. לפעמים אני מוותרת כיוון שיודעת שהוא עמוס, בלחץ ולומד קשה ובכל מקרה אני עם צרבות. אני גם סטודנטית. בסוף לימודיי. עובדת כסייעת מחליפה מתי שצריכים אותי (ממוצע של 2/3 פעמים בשבוע).

הריון שני... הוא מנסה לעזור למשל הוא אחראי על הבן הגדול שלנו בהכל כמעט עוזר בקניות ..אבל בניקוי ובישול לגמרי לא :persevere: לגבי חשקים הוא מביא לי כל מה שמתחשק לי מנסה לעשות המקסימיום בשבילי :purple_heart: אני עובדת בחוץ ובבית כרגיל כמו לפני הריון ..כי פשוט אם לא מנקה אף אחד לא מנקה לי :sob:

איזה כיף לכןן !!! לצערי אני לבד האבא לא בתמונה מבחירתו.. הייתי מתה לבקש משהו הכי קטן סתם בשביל ההרגשה :pensive: זכיתן בנות מאחלת לכן רק טוב!!

הריון שני .. בעלי משרת בצבא כבר הרבה שנים והוא חוזר רק בימי חמישי.. וכי הוא לא יכולה לעזור במשך השבוע אז יש לי עוזרת 3 ימים בשבוע ובסופ"ש אין לנו מה לעשות בבית אז נהנים לנו ומטיילים.. יענו אין על בעלי המתוק

הריון שלישי... בעלי עוזר המון ( לא שיש לו ברירה כן??? :grinning: ) לעולם לא יגיד לי לא על שום חשק שלי או בקשה ( ויש לי הרבה ) בעלי מנהל יחסי ציבור של רשת מלונות גדולה בארץ ובחול ואני מנהלת מוקד עסקי בתחום הפיננסים

ואני אדרכלית ועובדת מהבית

הריון ראשון ... כמו תמיד תפקידו זה כלים.. אבל בגלל ההריון בשטיפות עוזר לי בלסחוט את הסמרטוט ... ובלגרוף את המים.. הוא עובד במפעל אף פעם לא ביקשתי ממנו חשקים... אבל תמיד מביא לי מים שאין לי כוח לקום מהספה עובדת במוקד טלפוני. וסטודנטית לכלכלה שנה שלישית

אני ממש אשמח אם תגידו לי מה אתן חושבות. זה הולך להיות ארוך... אני סטודנטית שנה שלישית עדיין לומדת 3 פעמים בשבוע באריאל. גרים ברמת גן ליד ההורים של בעלי עזבתי הכל ואני נוסעת את כל הנסיעות הארוכות האלה עד עכשיו בטרמפים ואןטובוסים וזה לוקח שעות. בנוסף עובדת פעמיים בשבוע. אנחנו שומרים שבת ככה שיןצא שכל השבוע שלי מלא. ברוך השם בהריון ראשון, עדיין בשליש הראשון, סבלתי המוןן ועדיין סובלץ מבחילות והקאות וחולשה כללית וחוסר חשק וכוח לעשות משהו. מרגישה סוג של דכאון.. לא כל יום ככה אבל הרבה ימים כאלה. בעלי עובד במשרה נוחה מ9 עד 18 בערב ליד הבית עם רכב צמוד. אני עד עכשיו התניידתי רק באוטובוסים וטרמפים. מאז ההריון יש לי רכב אבל אין לי כוחות לסוע ללימודים בגלל הבחילות מפחדת להקיא באמצע נהיגה ולא מתרכזת בשיעורים. לבעלי יש כאן חברים ומשפחה שאנחנו אצלהם בערך כל שהת חוץ מפעם בחודש אצלי. אין לי כאן חברות קרובות לאזור הכל זה נסיעות.. ואתן יודעות.. נשים נשואות קצת יותר קשה לקבוע. הוא מסיים לעבוד הולך לחבר בין אם זה לשיחת עסקים או סתם לעשן ולשחק פיפא. חוזר הביתה גם משחק בפלייסטיישן או שאנחנו רואים משהו בטלוויזיה יחד. מבחינת עזרה הוא עושה את הכלים בבית מאז ההריון אבל מחכה שתהיה ערמה מגעילה ואז בסופש שאני מנקה את כל הבית הוא שןטף אותם. רק אני שוטפת ומנקה, רק אני עושה כביסות תוחה מקפלת וכו. מידי פעם מכינה לאכול.. לא מצליחה הרבה כי נגעלת מאוד כמעט מהכל ובעיקר ממה שאני מבשלת. הוא גם לא מכין הרבה.. בהתחלה יותר הכין עכשיו בכלל לא. הוא עושה קניות אחת לחודש. וזהו. מביא לי מידי פעם מה שאני מבקשת, חא מבקשת כזה הרבה וגם אם כן יש לנו סופר מתחת לבית ככה שזה לא יותר מידי קשה.. ואם אין אז צריל לעבור רחוב איד או יותר. בקיצור עיר. הרוב הוא מביא אבל לא מרגישה שאם אבקש עכשיו משהו שקצת יותר רחוק הוא יביא לי. אני פשוט מרגישה תסכול ומירמור על החיים שלי.. בכללי עם עצמי וגם איתו. הוא טוען שאני רוב הזמן בבית וצריכה לעשות הכל והוא עובד ומפרנס.. גם אני עובדת פעמיים בשבוע זה מה שאני יכולה. ולצערי מפסידה לימודים כדי לנוח ולחזק את הגוף. מה אתן חושבות על המצב?

הוא לא עוזר, הוא גר בבית והילדים הם גם שלו. חלוקת תפקידים שווה. שנינו עובדים

מממ לא קל. את האמת בחודשים הראשונים שלע בעלי לא הבין אותי עם העניין של הריחות.היינו רבים על זה המון. היה מבשל לי מקושקשת על הבוקר כשאני סובלת ברמה מטורפת מבחילות והקאות. לקח לו חודשים להבין. כנל גם עם דאודרנט וכו. היה מתעצבן עליי שהוא צריך לשים בחוץ. לקח לו זמן ועכשיו הוא מתחשב ממש. לפעמים מזכירה לו פה ושם שאני עדיין לא מרגישה משהו לדעתי כדאי לך להושיב את בעלך לשיחה או לחלופין אם לא הולך אז להסביר לו בצורה שאינה משתמעת לשני פנים שאת קודמת לחברים שלו ושיתחיל לעזור בבית. אולי הוא עדיין לא מבין את החשיבות של הקמת משפחה ואין זמן יותר טוב מעכשיו כדי להסביר לו. עדיף לך עכשיו מאשר להצטער על כך אחר כך. שלא ימשיך ככה גם לאחר הלידה.

מאמי לדעתי כדאי לך להשתמש ברכב, זה מאד יקל עליך, נסיעות בתחבורה ציבורית זה דבר מתיש וזה שהסופר קרוב אליכם זה לא מוריד מזה שהוא הולך לקנות לך. לדעתי אתם צריכים להשקיע יותר זמן בביחד שלכם ולעשות חלוקה שווה של תפקידים כדי שאף אחד מהצדדים לא ירגיש מנוצל. התנגחויות לא עוזרת, אומרת לך מניסיון. ומה שאני למדתי זה שצריך כמה שיותר לבוא אחד לקראת השני...

ואל תזלזלי בלימודים שלא תפסידי קורסים וזה יעכב אותך...

הריון ראשון. בעלי מושלם עושה הכל ועוזר בהכל כולל חשקים. איש קבע. אני עובדת משרה מלאה.

זה לא יעשה לך טוב לקרוא מה בעלים של אחרות עושים... מה זה יתן?? כל אחד והחיים שלו... תתמקדי בטוב שיש לך

ריקי אני משתמשת ברכב.. פשוט כרגע בקושי נוסעת. דברנו על חלוקת תפקידים ואף פעם זה לא מגיע לפתרון כלשהו. כלים הוא יעשה פעם בשבוע אחרי שיש ערמה ויתלונן על זה שעות. כביסה אין מצב, שטיפה אין מצב. קניות אחת לחודש כמו שרשמתי הוא עושה. בישולים כרגע אפחד.. וכמו שציינתי בגלל שהןא עובד משרה מלאה הןא טוען שאני צריכה לעשות הכל ושהלימודים שלי לא אמורים להפריע להתנהלות. והפעמיים בשבןע עבודה זה לא באמת משהו.

לא העניין של יעשה טוב או לא.. אני רוצה לקבל פרופורציות אולי אני מפונקת. וכן רובכן משרה מלאה מתפקדות לגמרי. אני לא.. אבל עדיין היחס שלו לא מצדיק את זה.

הריון ראשון. בעלי שוטף ומנקה את הבית מתחילת ההריון ועוזר בכל מה שרק יכול. מבחינת חשקים דואג לי לכל. משתדלת לא לדרוש ממנו

ילד ראשון בעלי ממש מדהים למרות שלפעמים זה ממש מעצבן חס וחלילה שארים משהו או אתעייף! עוזר לי ממש בהכול אני עובדת משרה מלאה חמישה ימים בשבוע

הריון ראשון אחרי שנה של טיפולים מרוב שהוא בעננים הוא פשוט חופר כל היום מה בא לי ודואג אם הקאתי או איזה ץסמינים היו לי. הוא עובד משמרות (שוטר) אז גם אם באמצע משמרת מתקשר שואל ודןאג ובודק אם להביא משהו לאכול שמסיים. אני עובדת משרה מלאה . הוא גם מאוד עוזר במטלות של הבית, ניקיון כביסה וכל זה כי פשוט מפחד עליי חח ההתרגשות שלו עןשה רק טוב :) ואני בהריון הזה פשוט מכורה אליו יותר מהיום יום פשוט מעריצה אותו

הריון שלישי בעלי עצמאי לכן יש ימים שהוא חוזר ב16 ויש גם אחרי20 בגדול, הוא עושה כמעט הכול חוץ ספונג'ה כביסות אין מצב (וזה אחרי שהוא עשה כביסה אם סבון ריצפה ולא מרכך כביסה במשך שבוע) מקלחות שרותים הוא לא מנקה מבשל כשאין לי כוח עוזר במה שיכול אם אני רוצה משהוא והוא בקרבת מקום הוא יביא ואם לא נוסעת להביא לבד (וזה בסדר כי שנינו ניידים) אני אחראית תינוקיה ככה שעובדת מ 7 וחצי עד 16 בנוסף הוא מתאמן 4 פעמים בשבוע בחדר כושר שדי רחוק מהבית חצי שעה כל כיוון אז בימים האלה הוא יוצא אחרי ההרדמות כמובן שעוזר וחוזר ב11 בלילה (מבחינתי זה בסדר כי זה התחביב שלו וזה מה שעושה לו טוב במיוחד אחרי עבר רפואי הכי מפרגנת לו) כמובן משתדלים אחרי 10 שנות נישואין פעם בכמה חודשים לצאת לבד בלי הבנות

אני יכולה להעיד על עצמי כשהתחתנו בשנים הראשונות הייתי בדיוק אותו הדבר כמוך מה שכן לא עבדתי והייתי בהריון ראשון ובעלי כן עבד והיה המפרנס היחיד גרנו אצל ההורים שלו ובהתחלה והייתי עושה כמעט הכל לבד והיה לי נורא קשה לשחרר אותו (זאת אומרת שאם הוא היה יושב אם חברים הייתי עושה לו פרצופים ונעלבת ואין מצב שהוא היה נוסע בלעדי לשום מקום כי הוא ידע שהוא בבית אני יתהפך אליו ואם לא היה עוז מעוד הייתי נעלבת ואם רציתי משהוא והוא לא היה מביא לי הייתי בוכה כמו תינוק אם הזמן למדתי לשחרר

אני לא חושבת שזה עניין של פינוק כי גם אני הייתי ככה כי פיתאום הייתי צריכה ללמוד איך לתחזק את הבית כי לפני אמא שלי או חמתי היו עושות הכל בשבילי וזה הרגיש למה אין חלוקה הוגנת בין שנינו

הריון ראשון, בעלי עצמאי ועובד מסביב לשעון גם כשפיזית נמצא בבית ממשיך לעבוד. אין לי בעיה עם זה כי אני יודעת שמבחינתו זה האמצעי לדאוג לצרכים והרצונות שלנו והוא לא רואה בעבודה את מרכז החיים שלו. כמו כן הוא מתחרה בענף הפאוורליפטינג וכשאין תחרות באופק שגרת האימונים עדיין מורכבת מ3-5 אימונים שבועיים אינטנסיביים. אני עובדת משרה מלאה בחברה שמנטרת מחקרים קליניים ומתאמנת גם 3-4 פעמים בשבוע ועד לא מזמן למדתי בקורס בימי שישי. הוא עוזר במה שיכול, ואני לא מרגישה קיפוח או איזשהו חוסר שוייון על כך שאת הרוב אני עושה בבית, כל אחד תורם את חלקו במה שהוא יכול, בסופו של דבר המטרות שלנו משותפות. מבחינת רצונות, אין לי הרבה והוא בכל אופן דואג לפנק ספונטנית (שזה הכי כיף :hugging:) בא איתי לכל הבדיקות והכי מתעניין ומעורב בהריון. לדעתי לא באמת משנה מי עושה מה, כל עוד יש איזון וכל אחד מרגיש סיפוק עם מה שיש לו בחיים כפרט ולא רק כזוג

הריון ראשון :) חילקנו תפקידים ותודה לאל הוא אחראי על הכלים והפח ועושה גם קצת כביסה שמתחשק לו.. עוזר המון באמת! (לא בציניות). הוא מספק לי חשקים לפעמים כשהם הגיוניים חח אני עובדת כגננת מנהלת גן חובה ולומדת לתואר שני ביום החופשי שלי.

אה שכחתי להגיד שהוא עובד המון, יועץ כושר ותזונה לכל המעוניינות ;)

הריון ראשון ובעלי פשוט מדהים! עובדת כמזכירה עם משמרות ערב עד 10 בלילה שלוש פעמים בשבוע והוא באמת לאסוף אותי כל פעם עם אוכל מפנק אחר, בבית עושה ממש כמעט כל מה שצריך (כביסות וכלים לא נגעתי כבר נצח כמעט) לפעמים קצת מתלונן אבל עושה הכלל. חשקים כל עוד לא צריך לצאת מהבית הוא יביא לי

היריון 3 , יש 2 ילדים קטנים, הבעל עוזר בבית בטיטולים, מקלחות, בגדים... אני עובדת מנהלת משרד במפעל למוצרי תינוקות.. בעלי נהג מונית כל שנייה שיהיה לי חשק למשהו תוך 5 דק אני מקבלת , הבעיה שאני כל היום בבחילות ולא באלי כלום!!

הריון שלישי.. בעלי עובד המוןןן כל הזמן.. גם כשהוא איתנו הוא עובד. זה מחרפן אבל זה מה יש. גם אני עובדת אבל נורמלי 8-4 חמישה ימים וכשמגיעה לבית אני עם הילדים.. כביסות עלי. מידי פעם הוא עושה טובה ומקפל. בישולים עלי אין לו מושג איך מכינים חביתה. קניות הוא עושה מידי חמישי ומתלונן על זה. אז כשיש לי טיפה זמן אני עושה קניות במקומו. אם לא הייתי מחייבת אותו לחזור עד שבע-שמונה בערב הו היה חוזר ב12 בלילה. אז הוא חוזר ערך ב7.30 ומקטר אבל מקלח את הילדים ומשכיב אותם לישון.. לא כל יום כי לפעמים הוא יוצא אבל בדרך כלל זה עליו. במיוחד עכשיו שאני בהריון עם דימומים אז הוא יותר משתדל. ניקיון הוא הביא לי עוזרת פעם בשבועיים שזה טיפה עוזר אבל לא מספיק עם 2 ילדים מלכלכים.. זהו פחות או יותר. אני חושבת שאת צריכה לשבת איתו לשיחה כי אחרי הלידה שיהיה ילד את תצטרכי אותו עוד יותר. בהצלחה

אה ולגבי חשקים הוא בחיים לא יזיז את עצמו לקנות שום דבר:yum: וזה בסדר אני כבר לא מבקשת

אנונימית. מזכיר לי ממש את ההריון הראשון שלי. גם אני הייתי סטודנטית ועבדתי קצת תוך כדי ובעלי עבד בעבודה של 8-5 אגב בלי אוטו.. והיה לי ולו ממש קשה להבין את המצב הזה שאני לא מתפקדת. הייתי פשוט רוב הזמן במיטה. גם גרנו ליד ההורים שלו אז הייתי שולחת אותו לאכול שם כי לא יכולתי לסבול את הריח של האוכל. והוא ממש לא תמך בי וגן אמר לי שתמיד יהיו תקופות קשות בחיים ואין מה לעשות צריך להתאמץ. היה לי ממש טראומה מההריון הזה. ככה שאני לחלוטין מבינה אותך! את חייבת להושיב אותו לשיחה על זה. אין ברירה, הבית לא רק שלך אלא גם שלו. מישהו שעובד 9-6 ביום ולא עושה כלום חוץ מזה, זה לא נקרא שעובד קשה בכלל! תסבירי לו שהריון היא תקופה כזאת שבה קשה לתפקד ושאם הוא רוצה שההריון יהיה גם שלו הוא צריך לעבוד בשביל זה גם אם זה אומר לעשות דברים שהוא פחות אוהב כמו טיפול בבית. למה, את נהנית מהבחילות? מהעייפות ? ובטח יש לך עוד תופעות לוואי.. אני בטוחה שאין לו כוונה רעה רק שהבעלים מגיעים כל כך לא מוכנים להריון שהם לא מבינים בכלל.. בהצלחה! תעדכני..

הריון שני עם סימפיזיוליזיס (. בקושי זזה) בעלי עושה הכל בבית חוץ מלקלח ולהלביש . הוא מנקה שוטף כלים מוריד את הפח לוקח את הילדה לפארק ולחוגים מכין / מזמין אוכל כביסות ומסאג ברגליים שלי

רונית יקירה תודה.. זה עוזר לשמוע שמישהו מבין אותי וחווה את זה גם. אנחנו מדברים כרגע וזה לא מוביל לטוב בכלל. הוא פשוט אידיןט שלא מבין כלום וטוען שאני צריכה לעשות הכל. זה היה ככה גם לפני ההריון וזה ככה גם עכשיו בהריון. חוסר תמיכה מוחלט. באלי להעיף אותו לאלף עזאזעאל

במקום להבין שהןא צריך לשנות דברים הןא אומר לי נעשה חוזה ויהיה שינוי מהשיחה הזאת זה לא ישאר ככה. יענו באיום חח אידיוט

הריון ראשון הבעל מאוד עוזר עושה כל מה שמבקשת עצמאי יבואן מוצרי קוסמטיקה וטיפוח בכל מצב בכל שעה מביא הולך קונה מה שמתחשק אני לא עובדת עובדת מהבית מידי פעם בעניינים של העסק ועוד מעט אמא במשרה מלאה היה שכך ימשיך טפו טפו בלי עין רעה :))

הריון שלישי. שתי בנות בבית. בעלי עושה הכל. לוקח לבית הספר, כביסה, כלים..ארוחת ערב ומקלחות לבנות. אני יצאתי לחופש מהעבודה, אני מורה ועובדת רחוק מהבית. לגבי הפינןק, אני שונאת להתפנק. מנסה לעשות הכל ולא מבקשת כלום..אבל בימים האחרונים אני רואה שכבר בא לו שאני אלד. אין לו סבלנות ...

וואחד פוסט... אם זה מענין מישו אני עובדת במשרד נדלן בעלי עוזר כמה שהוא יכול, מפנק, ובחיים לא יגיד לי לא על מש ו שיבוא לי אני מצידי משתדלת לא לנצל...

אנונימית. באסה לשמוע.. אם הוא חושב מתוך עיקרון שאת צריכה לעשות הכל זה באמת קשה. אולי כדאי שתפנו למישהו אובייקטיבי מבחוץ כגון יעוץ זוגי? יהיו המון תקופות קשות בחיים ואת חייבת אותו לצידך. וכדאי לעבוד על זה כבר מההתחלה ולא לחכות שיצטבר במשך שנים.

הריון ראשון , בעלי עובד והמפרנס היחידי בבית ועובד באחזקה של בית דירות כאלה .. כשיש לי חשקים הוא בחיים לא אמר לי לא ותמיד רץ לקנות (המלך שלי ) אני כרגע בבית לא עובדת בכלל .

הריון ראשון עושה הכל לבד, כביסות... הוא עושה קניות שוטף תבית אבל רק אם אגיד לו. אם לו אגיד הוא לא יבין לבד. מגיע מהעבודה בין עשר לאחת עשרה