לאחרונה אני מרגישה שבעלי מאוד חסר סבלנות, אנחנו בהריון אחרי טיפולים (הבעיה אצלו) ומאז שנכנסנו להריון אני מאוד בלחץ על ההריון ונכון הייתי קצת שמרנית מדי ונלחצתי הרבה וגם היו לי תקופות של דאונים.. אבל זה נרגע אצלי ומאז הוא כל פעם בריבים הוא טוען "איזה קשה לעבור איתך הריון, אני אחשוב 10 פעמים אם להיכנס איתך שוב" הוא לא מתבייש? הלכתי לטיפולים באהבה גדולה בלי להגיד מילה ולא גרמתי לו לרגע להרגיש לא בסדר. כל פעם שאני עצבנית או בבאסה הוא אומר "אל תתרצי עם ההורמונים" חסר סבלנות אליי וכשאני בלחץ מתעצבן ויוצא עליי, נכון הייתי קצת לחוצה וקשה בתחילת ההריון אבל מרגישה שהוא מדבר כאילו אני בן אדם בלתי נסבל.. היינו בצפון אצל המשפחה שלו והיו 7 אזעקות ביקשתי לחזור הביתה זה הרגיש לי חסר אחראיות- יצא עליי שאני רוצה לחזור רק כי זאת המשפחה שלו.. אני מרגישה שאני מאבדת את זה, אנחמו כבר יומיים בבית בשקט והלכתי לישון בחדר אחר- אני לא מסוגלת להסתכל עליו. קרה למישהי משהו בסגנון? מרגישה שהמשפחה שלו קודמת לכל ושהוא כבר מיצה את הקשר

קודם כל את אלופה! אני אחרי לידה של הריון ivf וגם הבעיה אצל בעלי אז רק אתחיל בלחזק אותך ולהגיד שזה ממש בסדר להיות לחוצה ושמרנית ההורמונים בהתחלה באמת מטורפים והעצבים בשיאם והכל מלחיץ ושברירי במיוחד בהריון מסוג כזה. הלחץ שלך סופר מוצדק להיות באזעקות והריון כזה יקר זה לחץ מטורף מאמינה שמה שאמר היה בשעת כעס לגבי הלחשוב 10 פעמים אבל הייתי מזכירה לו שאת היית מאוד תומכת ועברת הרבה בלי להזכיר לו כל הזמן כמה הקושי הקיים הוא בגללו אז שינסה להכיל יותר. יכולה להגיד לך שבהריון ובלידה חוויתי יותר קושי מחברות לדעתי כי פתאום מזוג שיש לו מטרה וקושי כל כך גדול ושתינו מגויסים למשימה ועוברים הכל ביחד הרגיש שיש איזה שינוי פתאום שהדברים הסתדרו והרגשתי יותר אדישות פחות התלהבות כמו שדמיינתי את זה לאורך כל ההריון ואורות אז לפעמים גם הדמיון הזה והמציאות מתנגשים וזה גורם לך להיות טעונה כל הזמן אבל תזכירי לעצמך כל הזמן כמה את אלופה וגיבורה כמה עברת בשביל ההריון הזה שבעזרת ה יעבור לך בקלות ובבריאות ותדברי איתו כמה שאפשר על מה שמפריע לך שיחות לרוב משחררות ופותרות הכל וזה זמני כל הרגשות האלה שאת מרגישה עוד מעט זה יתאזןןןןן ❤️❤️