כבר ממש קשה לי עם ההתנהלות של בעלי.. אני פשןט לא יכולה לסמוך עליו שיגיע בזמן לשום מקום.. תמיד מוותרת על עצמי על הצרכים שלי ועל התכניות שלי כי הוא "דופק לי ברזים".. עכשיו נכון פרנסה והכל טוב ויפה ועןבד קשה אני יודעת.. אבל גם אני עובדת 8 שעות ביום ואז איסופיפ של הילדים ואחהצ עם הילדים שזו עבודה בפני עצמה ב"ה ונקיונות וארגוני הבית.. וכל מה שיש לו להגיד זה " אני עובד קשה שיהיה כסף" אבל כבר דיי באמת.. התכניות שלי לא פחות חשובות משהו.. צנסה להתפתח בעסקי הביוטי בנוסף אחהצ וקבעתי איתו כמה פעמים כי סגרתי עם בנות ותקע לי ברז.. אני לא פחות חשובה.. זה כבר מסתכל אותי בחיי! ועכשיו מבריז לי לספור שקבעתי ב19:00 .. כאילו מה?? שבוע שלם אני חופרת לו על זה בסוף מבריז לי.. עוד אומר לי תתארגני על אמא שלך.. כאילו סליחה?!?! אמא שלי לא אמורה להתייצב כל פעם כשיש לך עניינים כאלה.. אף אחד לא עובד אצלי

ואייייייי אותו ריב היה לי השניה עם בעלי לחנוק אותו על ההתנהגות הזאת אוףףףף

דיי זהו כבר מתחיל להימאס עלי הויתור העצמי הזה.. אני אתחיל להביא בייביסיטרים יעלה מה שיעלה אני חייבת אויר

תעשי לו שיחה רצינית על זה ותדברו על הדברים. תגידי לו שהכסף לא מעניין אותך ושאמא שלך כבר לא יכולה לשמור על הילדים. שאת צריכה אותו וכשאת אומרת לו שיבוא אז שיבוא

אמרתי לו מאתיים פעם.. ממש לא חשוב מבחינתו כאילו איך אני לא מבינה שהוא מביא כסף הביתה,!?! כאילו אני לא עובדת.. התקשר אלי מהדרך אתמול אמר לי 7 אני בבית.. אמרתי טוב וניתקתי.. הגיע 8:45 אמרתי לו אני חיה לבד חד משמעית. אני סוחבת 2 ילדים איתי לכל חור אפילו לקניות לבית.. אני חוזרת עם 2 ילדים שנרדמים ומרימה את שניהם מהחניון הביתה בבת אחת כאילו אני איזה רמבו.. קשה לי

אצלי בעלי לא עובד הלוואי היה עובד כל אחת והצרות שלה