מענין אותי אם יש עוד בנות שמרגישות כמוני אני דתיה ,נשואה 7 שנים +ילד התחתנתי בשידוך לפעמים יש בי תחושה כאילו החמצתי חוויות שבנות חילוניות הספיקו לחוות בעיקר בקטע הזוגי כן יצא לי בגיל העשרה להיות קצת עם בנים בקטע ילדותי כזה לא עכשיו זוגיות . ויש חוויות מסוימות שמרגיש שפספסתי כמו לצאת למועדון /בר ושיתחילו איתי ..לשתות ..להשתטות עם חברות/חברים… מצד אחד אני בזוגיות ובמקום יציב בחיים אבל חסר לי הפרפרים ,הריגוש הזה שיש בפרט בהתחלה של קשר , ניסיתי לדבר על זה עם בעלי שזה חסר לי וניסינו לייצר קצת ריגוש אבל זה לא זה ,זה לא מספק אותי כאילו באלי להחזיר את הגלגל לאחורה ובמקום להתחתן בגיל צעיר, באלי לצאת ,לבלות ,לצאת עם גברים ובלי מחויבות … קיצור לעשות מה בא לי לטעום את העולם האסור הזה ורק אז להתחתן ולהביא ילדים … אני בחורה שנראית טוב יחסית ולפעמים גברים מחמיאים לי על הנראות וזה כן עושה לי את זה ומפחיד אותי להגיע למצב שאני חלילה אבגוד בבעלי רק בגלל שיש לי חסך שלא חוויתי דברים כאלה לפני שהתחתנתי איתו מענין אותי ממש אם עוד מישהי מרגישה כמוני בפרט בנות דתיות שלא חוו את הדברים האלה

וגם מענין ממש בנות חילוניות ,שכן הספקתן לחוות דברים ולצאת עם גברים ולעבור מזוגיות לזוגיות אם גם לכן יש את התחושות האלה לפעמים ? שכאילו בא לכן להשתטות אבל בגלל שאתן נשואות זה כובל אתכן

עזבי באמת לא שווה את כל החוויות האלה אין כמו להיות נשואה לבעל שלך ולבנות את המשפחה שלך זה הכי מדהים בעולם

בעלי הוא הראשון שלי, והיחיד שלי. אנחנו נשואים 5 שנים בערך, ולפני החתונה יצאנו בערך 5-6 שנים. כן הייתה הפסקה באמצע שבה יצאתי עם מישהו אחר לתקופה אבל לא שכבנו או משהו. שתינו דתיים ואני אגיד לך את האמת, הייתה לי תקופה כזו שמתתי לחזור לרווקות - אחרי החתונה. אבל מתישהו פתאום המשפחה שלנו מילאה אותי, ועדיין, אני כרגע בהריון שלישי. מה שכן אנחנו משתפים אחד את השני בפנטזיות מיניות כל הזמן, ומפתחים אותן בנינו על בסיס קבוע. אין לנו גבולות בקטע של הדימיונות המיניים, אין ביקורת. ולדעתי זה חלק עיקרי בסיפוק של שתינו מהחיים יחד. והיום אם תשאלי אותי - לא הייתי מוותרת על שום דבר שעברתי ועוברת בשביל לחוות יותר השתוללויות ברווקות ובשנים קודמות.

תמיד יש תחושה של פספוס או אולי יש מישהי/ו טוב יותר בחוץ אבל הכל שטויות והבל הבלים. יש לנו תאוות גדולות וזה רק נראה טוב יותר כלפי חוץ. סתם לא נבחר לנו בן הזוג שלנו , זאת תמיד עבודה ואפשר לרענן קשר לעשות משהו ספונטני , לנסוע יחד לבד , סקס אמצע היום ועוד מלאא

אמור-נכון שלא בחרתי בו סתם היו בו המון דברים שאהבתי אבל התחתנתי בשידוך (תוך כמה חודשים מהרגע שהכרנו) ויש הרבה תכונות בו שהתגלו לי רק במהלך הנישואין שלנו שלפעמים אני אומרת אם הייתי מכירה אותו טוב יותר והיינו יוצאים כמה שנים טובות לפני החתונה אולי לא הייתי מתחתנת איתו

אני לא הייתי בצבא, לי יש לפעמים תחושה של פספוס שלא עשיתי צבא ואולי החיים שלי היו נראים אחרת אם כן..

יוליה -גם לי מאוד חסר הקטע שלא עשיתי צבא כמה שזה ישמע מוזר לחילוניות שביננו רב החרדיות/דתיות היו מתות לעשות צבא זה נשמע חוויה כל כך מטורפת !!

היי דתיה. בעלי הראשון שלי. נפגשתי איתו ארבעה פגישות ובחמישית החלטנו על חתונה. אני כל כך מאושרת ןמסופקת אני כל היום רואה כל כך הרבה מבולבלים וצמאים לאהבה סביבי שאני אומרת תודה אלוהים שחסכת את זה ממני תודה!!!!! חסכים??? באה לחיים שלי עם מח ונפש צלולה!!! בלי משקעים לב סדוק מח מחוק מסטלות וגוף שנגעו בו כל מני מי ומי... לדעתי את לא שלמה עם הזוגיות שלך כרגע לכן את שם..אם היית מאושרת עם בעלך זה לא היה חסר לך

היי בת התחתנתי בת 29 הדשא של השכן לא ירוק יותר אני לא יודעת מה עם שאר הנשים שהתחתנו בגילי או יותר מאוחר אני ממש לא נהנתי מהשנים האלו.. הכל ריק וחסר משמעות לא הפסדת כלום ❤️

ואי את לא יודעת כמה שקר יש בכל זה הכל מצטלם יפה אבל בתכלס הרוב זה חרא גדול מועדונים מסריחים רועשים עם גברים מטרידים יש מלא גברים בחוץ שרק מחפשים לנצל אותך לסקס תגידי תודה שיש לך את בעלך וזה כזה תמים מושלם! תחשבי על הצד השני, היית רוצה שבעלך יעבור את כל זה? שיסתובב במועדונים ונשים ידבקו אליו? אני חושבת שגם הוא לא היה רוצה שתעשי את זה... תחי את החיים שלך עכשיו לא את מה שהיה יכול להיות אם תאמיני לי הייתי רוצה להיות במקומך

מרגיש לי שבתור דתיה כל הזמן אמרו לנו כמה החילונים הם מסכנים ושאין להם משמעות לחיים אבל זה לא נכון רואה חילוניות שמבלות ונהנות ושמחות בחיים לא רק מי שבדת הוא מסופק ומי שלא בדת לא מסופק ואין לו משמעות לחיים

אני התחתנתי בגיל 25 ועד שהכרתי את בעלי באמת שחוויתי הכל מהכל! מערכות יחסים טובות יותר וטובות פחות, יצאתי, ביליתי, טסתי, שתיתי, עישנתי, עבדתי כברמנית, הייתי במלא דייטים, התחילו איתי מלא ובאמת אפשר להגיד שלגמרי שטעמתי מעולם ״הרווקות״!! ולכן אני יכולה להגיד לך בלב שלם ובהבטחה גמורה שזה עולם ריקני מאוד! מבחינתי הלראות ולהראות, סטורים, עוד דייט עוד בגד ליציאה הכל כל כך שטחי! לא ידעתי אושר אמיתי עד שהתחתנתי... את באמת לא מפסידה כלום. זה עולם שקרי, בסוף את חוזרת למיטה ריקה וזה לא שווה כלום

אני חושבת שבכל מצב בחיים יכולות להיות תהיות של מה אם..:) ובתור חילונית שנהנתה ויצאה למסיבות, חייבת להגיד שהרבה פעמים קינאתי בחיים של הדתיים, ועניין אותי מה אם הייתי חיה כדתיה ובבית דתי. החיים הפתוחים של החילוניים לא כאלה זוהרים, הרבה משחקי אגו, חיים ריקניים לפעמים, הרבה כאב הרבה שבירות לב ואנשים לא רציניים... אפילו לפעמים שהייתי חוזרת ממסיבה שממש נהנתי בה- פתאום הייתי מרגישה בדאון של אוף נגמר, זה לא החיים האמיתיים. כשהכרתי את בעלי הבנתי כמה היה נחסך לי אילו הייתי מכירה אותו קודם, בקיצור, תחבקי את מה שיש! וזה בסדר לתהות מה אם, כולנו חוטאים בזה, ולדעתי לא הפסדת :)

נשמע מאוד כמו יצר הרע שמחפש לחבל לכם בזוגיות הכלכך מושלמת הרבה אנשים ים בעיות בזוגיות/בעיות אמון/גרושות/רווקות/הססניות/אלמנות... היו רוצים להתחלף עם מצב כמו שלך: יציב, בריא, טהור, כמה ילדים שיודעים שהם באו לעולם שהאמא שלהם לא הייתה נשואה והם באו בחטא והם חוזרים בתשובה ובוכים על החטאים של ההורים שלהם... כמה הורים שעשו טעויות ליפני החתונה ונשואים בחוסר אמון על דברים מהעבר שאי אפשר לסלוח עליהם ותמיד הם יקפצו בשעת משבר ויפקפקו את הקשר... הביטחון הזה.. האמון הזה, הטהור והנקי הזה שווה אלפי זהב וכסף מטעויות בנשמות ובחיים שלמים של אדם. אם הוא בא בדרך טהורה או בחטא או שההורים עשו חטא אין מזה דרך חזרה וטוב שעקפת ברווקותך את העולם האכזר הזה של העירבוביה והעבירה החמורה על איסורים... זה שיש לך גבר לכל החיים זה המתנה הכי גדולה שיש לך וכמו שאת הילד שלך לא תחליפי לילד אחר גם לא "לנסות" ו"ליטעום" ככה גם לא תחליפי את בעלך שזה כריתת ברית לכל החיים החצי השני של הנשמה שלך שאתם מרגע שמביאים ילד אתם הופכים לבחינת "גוף אחד" נשמה אחת והילד זה התוצאה הכי מדהימה של שניכם!

היי אני חרדית בת 22 בעלי הראשון והאחרון שיהיה לי בעזרת השם❤️ לא חושבת שפספתי משהו להנות? לבלות? אפשר גם עכשיו נכון לא ללכת להתפרע במועדונים אבל תאמיני לי שאני נהנית ברמות ומתפרעת וכיף לי פעם עם בעלי, פעם עם משפחה פעם עם חברות אני אגיד לך את ההבדל בין הדתיים לחילונים( לא בהכרח כמובן) החילונים עוברים מסלול מסוים עד שמחליטים להתחתן צבא- טיול אחרי צבא- לימודים- עבודה- חתונה חרדים בדרך כלל חתונה- ילדים- ואז נהנים כל אחד והבחירות שלו לדעתי כמו שרשמו לך קשה לך בזוגיות אבל לא נכון לחשוב על גבר אחר לחפש ריגושים זה ממש לא נכון לדעתי קחי את זה לידיים תתחילו לצאת ביחד לבלות לכו להופעות מסעדות טובות מסיבות עם חברות ברגע שהנפש שלך זורמת הכל יזרום❤️❤️❤️

אני גם נפגשתי עם בעלי קצר ארבע חמש פגישות ובגלל שהיה לו מידות טובות ואופי טהור, למרות שלא הייתה משיכה...בשמיים .. בלה בלה ריגושים... לא ממש היו בשמיים.. נשואים 5 שנים הוא רק יוצא לעבודה בבוקר אני כוססת ציפורניים שיבוא כבר😅 כי בלעדיו מרגישה כלום.. מכורה בצורה מוגזמתת!

כחרדית נהנתי לקרא את התגובות פה לפעמים אנחנו צריכים תזכורת שאין על דעת הרבנים לא חשבתי על זה, אבל זו בטח הרגשה כל כך נוראית של לצאת למסיבה לרקוד להשתכר ואז לחזור לבית לחיים האמיתיים, נראה לי שהייתי נכנסת לדכאון מזה🤦‍♀️🤦‍♀️

וואלה אני חילונית והתקופה של הרווקות ממש לא קוסמת לי. חוצמיזה שאת כבר נשואה עם ילד אז מה הטעם לחפור בזה , סתם דמיונות שעושים רע.

כאילו מה הכיף בכל הללכת להיראות לבדוק אל הוא ראה לך סטורי כן ענה לך לא ענה לך פתאום נעלם את יודעת כמה זבל יש בחוץ? יצאתי עם מישהו כמה שנים נפרדנו וחזרתי ל'שוק' כמה הזויייייםם הכרתי לא האמנתי שנשאר בנאדם נורמלי בעולם עד שהכרתי את בעלי כפרה עליו מחט בערימה של שחת

אני באה מבית דתי אבל איפשהו שם בגיל 16-17 קצת איבדתי את הדרך הייתי יוצאת אומנם לא מועדונים וכזה אבל היה לי קשרים עם בנים לא שכבתי את זה שמרתי לבעלי והכרתי את בעלי בגיל 18 הוא התחיל לחזור בתשובה ואני אחריו והתחתנו עד היום אני אומרת לו איך לא מצאתי אותך בגיל 15 היית חוסך לי תבלבלות ואני הכי מאושרת בעולם איתו לעומת זאת אחותי הקטנה עשתה מסלול שונה הלכה לצבא יצאה למועדונים היתה כבר בכמה מערכות יחסים והיא רק בת 21 להגיד לך שהיא נהנתתת לא ! ממש לא מקנאה בה רואה אותה חוזרת ממועדון מקיאה אחרי כמה פעמים כאלה היא פשוט הפסיקה ללכת מעצמה נפרדת מעוד מערכת יחסים ומתבאסת היא בעצמה באה ואמרה לי איזה כייף לך שמצאת את שלך בגיל צעיר שלא חווית את כל האיכסה שבחוץ

אל תעשי דברים שאחרי זה את תתחרטי עליהם מניסיון ❣️ תגידי ברוך ה׳ תודה על מה שיש לך יש לך משפחה ברוך ה׳ יש מלא אנשים שהיו מוכנים להתחלף איתך❤️

בעלי חוזר בתשובה עשה הכל מהכל ואני חרדית מבית, וכל הזמן הוא אומר לי לפני שחזרתי בתשובה הרגשתי ריקני ולא באמת נהנתי, להגיד לכן שאני מאמינה לו ממש לא!! אבל מספיק לי לראות שהוא היום מאושר מאד אני מבינה שהחיים שלו לפני החזרה בתשובה לא היו כאלו טובים כמו עכשיו. גם לי לפעמים יש מחשבות כמו שלך , זה הגיוני ונורמאלי אבל תכלס באמת אין על החיים של הדתיים❤️

.

נשמע בלי קשר שיש לך איזה אישו עם הדעת שאת לא שלמה במקום שלך שאת נמצאת בו

אני חילונית לגמרי - היתה לי תקופת רווקות כיפית וחלומית בחיי, עד שזה כבר לא היה כייף והכרתי את בעלי. התחתנתי יחסית מאוחר, תלוי מי שואל… מבחינתי זה הטיימינג הכי טוב עבורי חח האם זוגיות או רווקות? חד משמעית זוגיות, אבל לא מתחרטת לרגע. באמת שהיה לי כייף ואני שמחה שחוויתי

צדיקה הכל הבל הבלים תמיד הדשא של השכן ירוק יותר ותמיד יש הרגשות פספוס ככה אנחנו בנויים אין בזה שום דבר לא במועדונים לא בלהחליף גברים גם זוגות חילוניים שמתחתנים אחרי שיצאו הרבה זמן ומכירים כביכול הכי טוב מגלים דברים וגם משתנים תוך כדי ופתאום נעשים פחות מתאימים הנס הבלתי יאומן זה להשאר יחד למרות הכל לכבוש את היצר , להתקמד במה שבינתם והשגתם … זה הפלא .

אני רוצה להגיד לך בתור מישהי שחזרה בתשובה "ונהנתה" מהחיים האלו. זה לא שווה כלום, הכל הבל הבלים ושטויות. כל הזמן מרגישים שחסר לך משהו ואת רק רוצה למלא את זה ושום דבר לא מספק! גם הגברים בחוץ גועל נפש, הרבה בוגדים (בי בחיים לא, אבל בחברות), הרבה גברים לא מכבדים רק רוצים למלא את הסיפוקים שלהם. לצאת למועדונים זה גועל נפש, את רק רוצה להראות את עצמך, איך את רוקדת, שיסתכלו עלייך ולמשוך תשומת לב כאילו את איזה בובת ראווה וכל אחד יכול להסתכל עלייך. גם כשהייתי הולכת לים, הרגשתי שאני מנסה למכור את הגוף שלי, שאני רוצה שיסתכלו עליי וגם ככה בכל הרשתות החברתיות, שיעשו לי לייקים וכל הזמן במרדף הזה לרצות אחרים. מהניסיון שלי, גבר שלומד תורה, ירא שמיים ומחובר לרב כל הזמן עובד על המידות שלו ורוצה להשתפר והוא אפילו לא מתקרב למה שיש בחוץ. שוב, חילוניות יכולות להסכים איתי ויכולות שלא, זו דעתי וכל אחת דעתה. אני יכולה להגיד לך שלא פספסת כלום, החיים בחוץ עצובים ואנשים משחקים אותה כאילו הם שמחים. זה רק נראה כהנאות אבל מבטיחה לך אין בזה שום הנאה. מתייחסים לאישה כחפץ בהרבה מאוד מקומות

אני דתייה- מסורתית, התחתנתי בגיל 21, בדרך לילד ראשון ב״ה, והאמת שלא חסר לי העולם הזה וה״הפסדים״ לכאורה.. יצאתי פעם אחת למועדון כי זה היה יומולדת של חברה והיא לחצה ממש, והאמת שלא נהניתי בכלל.. לא מרגישה גם שפיספסתי את השירות הצבאי, תרמתי בשירות לאומי שבעיני היה משמעותי מאד, וגם אח״כ המשכתי בזה כמקצוע לחיים שבו אני עוסקת היום וגם לגבי הפרפרים וכו, היה לי כמה קשרים לפניו בקטנה והיה בהם פרפרים וריגושים והכל והאמת? הם לא היו שווים כלום, בעיניי הערך היחיד שלהם זה שהם קירבו אותי לחיים שאני חיה היום. איתו לא היה לי פרפרים וריגושים, מההתחלה זה היה קשר יותר עמוק עם שיח והבנה וקירבה אמיתית וזה שווה יותר מהכל. נשמע שלא ככ טוב לך במקום שאת נמצאת, אני חושבת שהרגשה של פיספוס אולי מגיעה יותר מחוסר שביעות רצון מחיים נוכחיים, תנסי למצוא מה עושה לך טוב עכשיו, איך את מוצאת עבודה שמספקת אותך, משפרת את הזוגיות שלך ועוסקת בפעילויות שאת אוהבת, לדעתי אם תמצאי את עצמך עכשיו ותהיי במקום טוב בחיים לא תרגישי תחושת החמצה וחיפוש ריגושים

אני יותר נהנתי ברווקות מלהיות חופשיה במובן של לטוס מתי שבא לי להיעלם לתקופות לצאת להרפתקאות אבל כל זה יותר כיף עם בן זוג. זה נכון שכשמתחתנים במיוחד אצל החילונים זה כבר גיל שצריך 'להיות רציניים', בדרכ זה אחרי סיום התואר אם יש, וכבר בגיל שצריך לעשות ילדים . אבל אם הייתי מתחתנת בגיל 22 עם בעלי ועושה איתו את כל מה שעשיתי בשנים האלו עד שהתחתנו והתחיבנו לבית וילדים אז הייתי נהנית הרבה יותר. ועדיין הבית והילדים מעניקים לי יותר סיפוק נפשי מלהסתובב בעולם, נכון לרגע זה. כשהם יגדלו נסתובב איתם וגם בלעדיהם שוב 🤗

הכל הבל הבלים. אין כמו משפחה,זוגיות יציבה,ילדים...יש טעם לחיים. טעם 'קשוח' אמנם חח אבל יש מטרה ויש טעם ויש שותפות בחיים. כמה אפשר להסתובב בכל העולם,לשכב עם כל העולם?אתה בחיים לא מסופק.