היי לכולן יש לכן ימים שמרגישות אשמה שלא הייתן מספיק עם הילדים? אני כבר שבועיים וחצי מרגישה על הפנים, מחר יש לי עוד בדיקה לבדוק מה עובר עליי (התקפי כאבי בטן וגב וכאב תמידי שלא היה לפני כן) עומס בעבודה שעוד מעט צריכה שוב להתחבר, והיום מאתמול פשוט לא עשיתי כלום עם הבן שלי שהוא בן שנה ו10 בעזרת ה' עוד מעט.. מרגישה שאין לי כוח אליו, אני עדיין סבלנית ומנסה לשחק איתו אבל ממש מחכה שיירדם כבר שאוכל קצת לנוח ומרגישה תוך כדי גן רגשות אשם שלא הולכת איתו לגלידה או סיבוב בחוץ (עושים כמעט כל הזמן אבל ממש חם גם וזה מתיש אותי עוד יותר ).. קיצר אני ממש מרגישה אמא עצלנית שלא נהנית מהבן שלה כי הוא מתוק בטירוף אני שרופה עליו ועל כל פיפס שמוציאה מהפה אני נמסה ועדיין מחכה שיירדם כדי לנוח וזה לא מגיע לו.. הוא צריך אמא שתרצה שיישאר כמה שיותר זמן ער כדי לעשות כמה שיותר דברים ביחד אוף מתה כבר להרגיש יותר טוב כדי להיות איתו יותר פעילה ועדיין הוא לא יודע ולא מגיע לו ככה

זה בסדר עם כל זאת שאני אוהבת את הילדים שלי. אין כמו התחושה שהם ישנים והחופש לעשות כל דבר 😅