אמא טרייה לניובורן מושלמת 🪬 קרה לכן שבכיתן בשבוע הראשון של הלידה?? מאוהבת בריח ובכל תא בגוף שלה!! היא האוויר האור והלב שלי כולו!! ילדתי ממש לפני כמה ימים והכל עדיין טרי, ביומיים האחרונים אתמול והיום מרגישה מממש ירידה במצב רוח ירידה קיצונית! אין חשק לדבר או לעשות כאילו אין כוח בגוף, מצאתי את עצמי הבוקר קוראת ברכות השחר ובוכה … שותה קפה עם עוגייה ויושבת בוכה 🤷🏼‍♀️ אני באמת לא יודעת מה עובר עליי בימים שלפני הייתי עם מצב רוח וכל כך נהנתי ואני מתפקדת מושלם!! לא חתכים או קרעים אז עושה הכל לא מוגבלת או משהו.. דאגתי להתאפר להסתדר להיות מאוד מטופחת ושמחה היו אין סוף אורחים ב 3 ימים האלה! דאגתי לטייל יום אחד עם הקטנה ולצאת לקפה, אבל אתמול והיום אני חווה עצב דכדוך ומפחדת שאכנס לדיכאון. קראתי הרבה לפני הלידה שבשבוע הזה יש המון הורמונים המון שינויים לגוף ולחיים החדשים וזה טבעי שיצא בכי.. רבתי עם בעלי הבוקר ועד עכשיו לא מדברים זה גם מכניס אותי ליותר דיכאון. אני ממש מפחדת שלא אצליח לחזור לשמחה שלי, כל היום הייתי עם הקטנה צמודה ממש הרגשתי שרק ממנה אני שואבת כוח, לא ייאמן שמהקטנה הזאת רק מהריח שלה או שהיא מסתכלת לי בעיניים אני מתמלאת ופתאום מחייכת. זה יעבור אני יודעת זה יום יומיים כי היה לי שבוע אינטנסיבי בלי מנוחה כמעט בכלל! קרה לכן הרגשה דומה??

וואי לגמרי!! ביום שהשתחררתי מהבית חולים לא הפסקתי לבכות התעצבנתי על בעלי בהגזמה ובכלל הימים הראשונים קשוחים יש נפילה רצינית ברמות ההורמונים זה כמו מחזור על סטרואידים חחחחח תהיי סבלנית עם עצמך, לוקח לגוף כמה שבועות להתאפס חזרה

אני אחרי הלידה כשהגעתי לחדר רק בכיתי ביומיים שהייתי שם ומסכן בעלי בהתחלה ניסה לעזור עד שהתחיל לבכות איתי ביחד😂 וזהו. הגעתי הביתה היה כמה פעמים של בכי ועבר. הרגשתי עם שיגעון הורמונים😉

ברור אני גם ילדתי לפני 3 שבועות אצלי זה מתבטא בעצבים , מסכן בעלי 😅

אמאלה אני חודשיים אחרי לידה ולא מפסיקה לבכות בול כמוך

לאט לאט זה כן יורד אבל בהתחלה זה היה השיא וחתיכת כאפה בשבילי

הכי תקין בעולם זה יעבור ♥️

זה לא משנה אם יש לך חתכים או קרעים לידה זה דבר קשה ויש מלא הורמונים אני לא רציתי לראות אף אחד הייתי מניקה את הבת שלי ובוכה ועצובה כל כך עבר לי אחרי שבועיים וקצת ❤️

עדיין לא חוויתי בעצמי, אבל התחלתי טיפול פסיכולוגי בתחילת ההריון בקופה בגלל שהייתי גם במצב כזה. בכי בלתי נשלט מ"שטויות", חרדות, עצבים, עצבות לא מוסברת וכל מה שתיארת. (והיה לי את זה גם אחרי הפלה שעברתי לפני כשנה, שהייתי מתחילה פשוט לבכות וחוסר מצב רוח, ללא שליטה על זה. לא הכרתי את עצמי. וכמוך, התחלתי ממש לחשוש שאני נכנסת לדיכאון) הפסיכולוגית הסבירה לי שכל שינוי ועליה/ירידה משמעותית כל כך בהורמונים כמו שיש בתחילת ההריון, אחרי לידה ואפילו לנשים מניקות יכול לגרום לתופעות האלה אז זה נשמע לגמרי טבעי והגיוני שתרגישי ככה תתני לעצמך עוד קצת זמן עד שהגוף יתאזן מעט. ותשקפי את זה גם לבעלך, שידע שאת מושפעת מההורמונים ואת צריכה את התמיכה שלו ושיהיה איתך

תודה לכולם גם על השיתופים שלכןן ככה אני מבינה שזה די טבעי ואני לא היחידה, אני 5 ימים אחרי לידה ביומיים הראשונים בבית חולים היה לי מהמם! כואב קצת והרבה דימום אבל כשהגעתי לבית הדימום פחת היום ממש בקטנה זרימה קלה .. הכאב של האפידורל מלווה אותי ומקשה עליי מאוד! אבל שוב יומיים ראשונים בבית היה כיף וצחוק וכל המשפחה ובעלי איתי ומלא אורחים ומתנות כל הזמן, משהו מאתמול קרה לי אני מכונסת עם עצמי בקושי יצאתי מהחדר היום אני מחזיקה את הילדה ובוכה ואומרת לה ״תני לי כוח״ ממש מרגישה שהיא מחזקת אותי החיבוק שלי איתה המבטים ההנקה הכל נותן לי שקט ורוגע כאילו לא צריך כלום אחר! ובכל זאת בכי בעלי לא מבין את המצב או שמבין ולא עוזר אני לא יודעת … שלחתי לו הודעה ארוכה היום על כמה קשה לי נפשית מעבר לפיזית ואגב הכי הכי קשה שבכלל הורג אותי זה הנידה, אני כל כך צריכה חיבוק שלו אלוהים זה מטעין אותי ממלא כמו דלק משכיח לי הכל! בעלי יודע במצבים כאלה חיבוק ארוך ואני חדשה ! ואין את זה!! הכל קשה הכל ביחד במקום לשמוח להיות מאושרת קיבלתי את מתנת חייייייי אני מאוהבת בה!!!!! איזה מתנה אתם לא מבינות אבל אין לי שליטה על העצב לפעמים

‏תקשיבי הרבה מאוד נשים מרגישות את זה תתני לעצמך לפרוק ותבכי כמה שאת צריכה אל תשמרי את זה בלב שלא יצטבר לך אחר כך ואז המצב יהיה חמור אני גם בשבוע הראשון בכיתי מלא והבן זוג לא זיהה אותי וגם היום יוצא לי פה ושם ואני חודש אחרי לידה ואני פשוט נותנת לזה מקום ותקבלי עזרה מאנשים שאת באמת אוהבת וסומכת עליהם כדי שיהיה לך את הכמה דקות האלו לשבת ולנוח

מיס תודה רבה קודם כל על השיתוף 🙏🏻♥️ אני באמת מקבלת המון עזרה כי אני אצל ההורים בלי שאני מבקשת עושים לבד למרות שאני יכולה לעשות, אז ברור שכל עזרה זה נחמד וכיף ומפרגן אני ובעלי יצאנו לאיזה שעה ואמא שלי פה נשארה לשמור עלייה, באחד הערבים היה לנו גם אירוע היא הייתה רק בת יומיים אז באמת נשארו לשמור עלייה ואנחנו הלכנו (לא משנה שהלב שלי נקרע ובכיתי חחח) אבל כן יש המון עזרה ברוך ה׳ זה מבורך כמובן אבל לא על זה העצב שלי אני מרגישה שאני לא מקבלת מספיק אהבה מספיק יחס, אבל באמת שזה רק בראש שלי כי מסכן בעלי באמת עושה כל מה שאפשר הוא כל הזמן אומר לי כל הכבוד ושהוא גאה בי אם זה על מקלחות או הנקה בכללי שאני ככה מסתדרת לבד זה לא מובן מאליו לטפל בניו בורן בלי פחד והוא רואה כמה אני כאובה ובכל זאת עושה, אבל העניין שבגלל שאין מגע אז לא משנה כמה הוא יגיד אוהב אותך או כל הכבוד לך זה לא זה, אני צריכה חיבוק!! אני חייייייבת כמו ילד קטן איזה נשיקה או ליטוף או מגע שלו אין מה לעשות זה מה שמטעין אותי ורק ככה אני מקבלת אהבה לא במילים. מממש עצוב לי 😔 אני בטוחה שגם עליו עובר משהו אגב, הוא גם אבא טרי, גם היה בלידה ממש פעיל וראה הכל, גם לו יש טראומה וטלטלה זה חדש לו כמו לי, לשמוע פתאום בכי של תינוק זה באמת מוזר לנו, ובשבילו בכללל כי הוא מאוד מאוד מפחד לגעת בה או להרים אותה הוא לא נוגע! רק אם היא בעגלה או בעריסה הוא ישב לידה שעות אבל לא מרים לא נוגע, זה מסתכל