היי בנות אני רוצה לפרוק ..בבקשה בלי לשפוט גם ככה קשה לי אני לא מחוברת לתינוקת שיש לי בבטן. כן ממש ככה. לא מתחברת, לא חושבת עליה כולם אומרים לי ״וואי איזה כיף לך יש לך בת יש לך בטן יפה ״ וכו וכו אבל אני? כלום אפס רגשות . אולי כי זה הריון ספונטני אולי כי בעלי לא מתלהב מספיק או כי לא מלטף לי הבטן ואולי ואולי - אולי. אבל אני לא מרגישה כלום. תודה שקראתם 🙏🏻

יפהשלי אני הכי מבינה אותך זה ככה שהורמונים שמתחלפים ,אבל שתדעי ותזכירי אני אומרת לך ברגע שתלדי ותגידי זה הדבר הכי יפה שזכיתי לקבל .ותסתכלי הדברים הטובים. תחשבי על אותם אנשים שהיו מתים לתחלף איתך .ושתדעי שזה לגיטימי זה בסדר זה תקופה וזה יחלוף ועם בעלך לא יודעת באיזה שבוע את אבל שאת מרגישה תנועות תראי לבעלך שהיא זזה וזה כייף. בהצלחה

זה טבעי לגמרי ואני בטוחה שאחרי הלידה בהדרגה זה ישתנה, תקבלי את עצמך ואת רגשותייך כמו שהם ♥️

גם אני לא הרגשתי כלום בהריון ואגיד לך יותר מזה… גם חודש אחרי שהוא נולד. כי עשה לי את המוות עם הגזים רק חיפשתי מי יקח אותו ממני התחושות שלך טבעיות, קשה להתחבר לתינוק שאת עדיין לא רואה והוא רק בגדר עובר בבטן מבטיחה לך שברגע שהיא תוולד את תתאהבי בה באמה שלא תוכלי להסביר! אולי לא מהיום הראשון ואולי כן בכל מקרה החיבור הזה יקרה גם אם תרצי וגם אם לא תרצי ❤️

זה לגמרי בסדר!!!!! גם אני לא התעלפתי על העוברית שלי בבטן כי לא הכרתי אותה כן הייתי דואגת כמובן ושומרת מכל משמר אבל לא המצאתי לה שם לא דמיינתי אותי איתה ויותר מדי רציתי בן כל חיי ועוד הקשה עלי החיבור שגיליתי שזו בת. וגם בעלי לא היה שיא המתלהב מהבטן. אבל אחרי שילדתי פשוט התאהבתי בה כמו שלא חשבתי שאפשר ככה לאהוב!! וזה לא קלישאה. פשוט אהבה טהורה שלא תלויה בדבר. בעלי מכוררררר אליה. תרגישי חופשי ואל תהיי קשה עם עצמך יקירה! שיהיה ביידים מלאות ❤️❤️

גם אני הרגשתי כמןך עד שהיא יצאה וגם לא ישר התחברתי לקח לי איזה שבוע עד שהבנתי והתרגשתי שאני אמא

זה בסדר... את עוד ממש לא צריכה להתחבר, אתן עוד לא מכירות.... זה ממש ממש מובן. לפעמים מהצד הכל נראה ורוד ושכולן ״מאוהבות בהריון״- זה ממש לא תמיד ככה!!! את לא חריגה בנוף בכלל... ויותר מזה אני אגיד לך.... גם אחרי הלידה זה לפעמים לוקח זמן, לא ישר מתאהבים! לא ישר מרגישים פרפרים ו״זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים״, ״אושר עילאי״. זה ממש תקין להרגיש ככה.... את בסדר גמור. ואת תאהבי את הבת שלך בסוף, ואת אמא מדהימה!!!!

בעז"ה לאט לאט בזמן שלו.. אנחנו לא רובוטים ואנחנו אנושיים

זה בסדר מציירים לנו איזה תמונה שצריך להיות מאוהבת מהבדיקה הראשונה וזה לא תמיד קורה, קשה למוח לעכל שאשכרה יש לנו ילד בבטן וזה לוקח זמן. אשתף אותך שבהריון הראשון הייתי באורות ממש מהבדיקת דופק ולעומת זאת הריון שני בקושי התעסקתי בהריון, לא הרגשתי התרגשות וממש פחדתי שלא אתחבר לקטנה. בשניה שהיא יצאה התאהבתי וכבר חודשיים יום יום אומרת לה שאני אוהבת אותה ומודה לאלוהים שהיא שלי.

היי אל תשפטי את עצמך, הריון זה משהו חדש והרבה נשים נמצאות במצבך :) תמיד חששתי מהריון ושלא ארגיש חיבור, רצה ה' והיו לנו הרבה מכשולים בכניסה להריון שגרמו לי להבין איזה פלא ודבר מטורף הגוף שלנו עובר, אז אני ממש שמחה בשבילך שזה ספונטני וגם בספונטני אפשר לעשות שינוי בתחושה!! כדאי לעבוד על החיבור מעכשיו כדי שכשהנסיכה תגיע ולא תרגישי כלפיה תחושות מעורערות (זה קורה להרבה).. ממליצה לך שתלטפי את הבטן תצלמי מדי פעם את השינויים בבטן תסתכלי על תמונות האולטרסאונד, תקראי על הריון תראי סרטונים של השינוי של העובר זה מדהים!! ואפילו להסתכל על בגדים של תינוקות באתרי בגשים עושה לי ווואו בגוף!😊 אני מאמינה שהחיבור יגיע, הוא תלוי הרבה בך ובזה שלא תשפטי את עצמך, תני לתהליך לקרות ותנסי לערב את עצמך יותר אני מאמינה שהחיבור יקרה מעצמו❤

לגיטימי וטיבעי וזה קורה !! תני לזמן לעשות את שלו זה יגיע!! מבטיחה!!

כי את לא מפנימה ;) ברגע שתלדי, את תראי שזה יהיה אחרת בע"ה *ואגב, גם אם לא מיידית, זה יגיע.. הכל פה הורמונים..

מצטרפת לכל הנאמר

גם לי זה היה בהתחלה בהריון ראשון אבל עם הזמן זה בא לבד וזה החיבור הכי מושלם שיש

בול כמוךךך לא הרגשתי כלום כמובן שרציתי שהוא יהיה בסדר ובריא אבל לא התחברתי ילדתי את הנסיך שלי אתמול ובאמת שאני מאוהבת בו קצת קשה לעכל עדיין שהוא שלי אבל אני בטוחה שאני יהיה מאוהבת בו כמו בגדולה שלי

זה ממש נורמלי, רגיל, שכיח.. זה ישתנה

מבינה אותך ממש אגב גם כשהיךד נולד, אל תאמיני לכל הסטורי של הבנות שמעלות שניה אחרי לידה "אמאא שלו שרופפההה" לא זה לא ככה בהתחלה אפילו יש קצת גועל עם כל מה שיוצא מהבטן ולאט לאט עם הימים האהבה גדלה וגדלה וגדלהה