היי בנות, הריון ראשון ומתחילתו אני מרגישה כל הזמן בסערת רגשות, המון המון הורמונים כנראה ופתיל הרבה יותר קצר, כל הזמן עצבנית. אין יום כמעט שאני לא רבה עם בעלי, אין שבוע שאני לא בוכה. בנוסף לכל זה גם שיפוצים ומעבר דירה אז הכל ביחד מאוד מקשה. כל הזמן אומרים לי שמה שאני מרגישה גם התינוק מרגיש ואני צריכה להיות רגועה ולא עצובה. וזה לא מנחם אותי, להפך רק מדאיג אותי יותר. אני מרגישה שאני לא שולטת בזה וכל הזמן במערבולת של רגשות. הריבים והיום יום מכבידים עליי. אני כ"כ מפחדת שזה ישאר גם אחרי הלידה ואם בהריון הבא שוב ארגיש ככה?? אני מפחדת שיהיה לי דיכאון אחרי לידה... בעיקרון אני סתם פורקת אבל אשמח גם לתובנות שלכן מניסיון ❤️

וואי האמת שמזדהה ממש, 90 אחוז מהיום שלי אני עצבנית ושונאת כל בן אדם שאני רואה אלוהים יודע למה אני הכי ההפך ! 🥲 אל תהיי קשה עם עצמך ותזכרי שאת עוברת תקופת הריון והיא תחלוף בסוף

היי לב שלי אל תרגישי אשמה זה הכי נורמלי בעולם רק חשוב מאד שתדאגי להקיף את עצמך באנשים אמיתיים וסבלניים שיבינו שאם תכעסי או תצעקי עליהם ורגע אחרי תחייכי כאילו לא קרה כלום - הם יבינו אותך קודם כל תדאגי לעצמך לפני כולם, תנוחי במקסימום שאת צריכה ויכולה, תעזרי בכל בן אדם אפשרי, כשאת ובעלך תהיו רגועים תכינו לכם ארוחת ערב תשבו תאכלו תדברו ברוגע ובנחת תסבירי לו שאת מאד אוהבת אותו וקשה לך עפ עצמך ובמיוחד קשה לך לריב איתו וכו אם את רוצה שזה לא ישאר לך אחרי הלידה אמרתי לך, תדאגי להיות עטופה בעזרה חום ואהבה אם את מרגישה חלילה דכאון אחרי לידה תפני למי שצריך לרופא משפחה בתחילת ההריון שלי ווואו בעלי היה גבר מוכה באמת עכשיו שאני חושבת על זה יש לי דמעות מרב רחמים הוא באמת סבל ממני הייתי צורחת ומתהפכת עליו על כל דבר קטן ופשוט דיברנו הסברתי לו שמלחמות לא יובילו לשום מקום ושאם הוא יכול שיעזור לי, וככה היה

אמלה זה כאילו אני כתבתי את זה! גם הריון ראשון וכל היום ריבים עם הבעל ורק כועסתתתת ועצבנית ואני יכולה לריב גם 4 שעות בלי הפסקה , אני איתך באותה סירה