לבד פשוט מרגישה בודדה תקשורת גרועה עם הבעל במשפחה מהצד שלי אני המקשיבה והתומכת כך שלי אף אחד לא מקשיב ולא חושב שצריך לתמוך. אני נראית כל היום מחוייכת בעבודה לכאורה הכל מושלם כולן בטוחות שיש לי מליון חברות ואין לי אפילו אחת שהיא חברה אמיתית. היום זה היכה בי יצאתי מהמרפאה שלחו אותי לסדרת בדיקות והרגשתי שאין בעולם מישהו אחד שזה מעניין אותו. דחפתי הכל לתיק. ומאז פשוט יושבת וכואבת את מצבי. הנחמה שלי והשפיות שלי זה רק הילדים. אבל מרוב תחושת בדידות אני מוצאת את עצמי מחבקת אותם וחושבת בלב: מה אעשה ביום שיגדלו ויעזבו את הבית? אהיה ממש בודדה. בעלי אדם לא תיקשורתי. אוהב אותי ורוצה להיות בסדר. בפועל, חוסר תקשורת כמה שאני מנסה. תמיד אני זו שתומכת בסביבה, מקשיבה, מייעצת, אבל מה איתי? למה אף אחד לא חושב שגם אם אני נראית חזקה, ואחת שטוב לה, מותר לשאול אותי מעבר, להתעניין באמת ולתת הרגשה טובה. קשה. אם יש לכן חברת אמת, שמרו עליה ותעריכו את זה. זה יכול להיות אמא, אחות, בעל, או חברה. אצלי, כל אלה לא רלוונטים. אני הפסיכולוגית שלהם ומבחינתם כנראה שאצלי הכל מושלם. גם אם אספר שאני מאושפזת, אני בטח מסתדרת.. כי זאת אני. לא אוהבת להתלונן ולא להעזר באף אחד. מה אני עושה לא נכון. אוף.

מבינה אותך כמוני כמוך

חלילה לא ממקום של לשפוט נטו ממקום שיהיה לך טוב אולי כדאי לכם ללכת לטיפול זוגי ? או לחלופין לעשות זמן שהוא רק שלכם בלי הילדים לתכנן מראש יש מלא משחקי קופסא כאלה של שאלות יכול להיות שזה יעזור לתקשורת :)

קשה …💔 אולי לפעמים תשחררי קצת וכן תראי קושי , כן תבקשי תמיכה עזרה או הקשבה

אולי תתחילי לשתף אחרים מהחוויות שלך ולא רק להקשיב להם.... אני בטוחה שאמא או אחות ישמחו לשמוע ממך קצת