היי בנות חייבת לפרוק אני רק חודש 4 וחמתי כבר לוקחת בעלות על הילד שלא נולד עוד…שזה בכלל מצחיק ועצוב בו זמנית עזבו שהיא הלכה וקנתה כבר מיטה עגלה וכו בלי לשאול אותי ..(העגלה מאוד כבדה..ויש לי בעיות בגב קשות מאוד בלי קשר להריון) היא פשוט שוכחת שיש הורים לילד… ״אחרי הלידה אני אקח אותו״ ״אני אהיה איתך בחדר לידה זה כמו הילד שלי״ ״אני ממש מרגישה אותו מדבר איתי״ (מזכירה חודש 4 בקושי מרגישים משהו..) בחרה לו שם כבר , מכינה לו חדר אצלה בבית כי - ״אחרי הלידה תביאי אותו אני אגדל אותו״, נוגעת בי למרות שהסברתי עוד בהתחלה שאני שונאת(!!) כשנוגעים בי יש לי טראומה ככ ענקית מזה שזה עושה לי טריגר. אומרת לאמא שלי -״יש לך עוד נכדה ולי אין בכלל ולכן יש לי זכות ראשונית״ מה???? אין לי עצבים לזה ואני בן אדם שקל להדליק אותו , אמרתי לבעלי שאם זה ימשיך לא רק שאני יוצאת עליה על 200 וזה יגמר בבכי מהצד שלה ,היא גם לא תבוא לבית שלי ואם כן אני אזמין משטרה. אני אמנם מגזימה אבל בחייאת בנות - זה נראה לכם נורמאלי? אני מבינה את ההתרגשות אבל לא רק שאין התייעצות איתי /בעלי היא גם קובעת דברים ואז כשאני מציבה לה גבול או אומרת לה - ״לא צריך אני ובעלי נלך לקנות כי אנחנו רוצים לבחור מה מתאים *לנו*״ היא נעלבת ואומרת ״אז בשביל מה יש סבא וסבתא?״ בשביל לעזור לנו כשאנחנו נבקש! לא לכפות עלינו את ההזיות שלה ולא היא לא חולת נפש היא בן אדם בסדר גמור שמאז שהיא גלתה שאני בהריון התחרפנה לגמרי וזה מתחיל לעלות לי על העצבים אני אשמח לשמוע מכן - מה עליי לעשות? מה להגיד לה פעם הבאה? אני מיום ליום רק מתעצבנת יותר, לא רגועה בכלל, ורבה עם בעלי על זה כי זה מחרפן אותי! אני רוצה שקט! אני רוצה שיעזבו אותי !

נשמע קשוח ולא כייף בכלל, הכי קל לשבור את הכלים ולהתחרפן בטח עם הורמונים משתוללים של ההריון. תמיד תזכרי שכל אחת והחבילה שלה וכל אחת וההתמודדות שלה עם מה שאלוהים מזמן לה .. ניסית לדבר איתה אחת על אחת ? אם את אומרת שהיא לא חולת נפש אולי יש עם מי לדבר בנחת או אולי יש מישהו אחר שמשפיע עליה ויכול בעקיפין להתערב ולהגיד לה לקחת צעד אחורה? חמה מתערבת זה בטוח לא נעים בטח לא כשאת רבה עם בעלך בגללה מקווה שיהיה בסדר ויפול לה האסימון בהצלחה מאמי

😂😂😂😂😂😂 אובססיבית וחמודה לי נישמע שהיא מאוד מתרגשת ושוכחת מה הגבולות אז אפשר להזכיר בצורה עדינה שלא תפגע בה ובטח לא בבן שלה מאמינה בשיחה פתוחה בלי כעס למען שלום בית

אין לי כוח שאני ערה בשעות האלה אוף

הייתי מציבה גבולות מאוד ברורים מה מתאים לכם ומה לא.

אני חושבת שאף אחת לא עברה את חמתי. חמתי התפרצה לחדר לידה בלי הזמנה ובעלי לא יכל עליה להגיד לה שתעוף אני עד היום מבואסת שהיא היתה נוכחת כי רציתי רק את בעלי איתי. מעבר לזה שהיא באה היא תמיד משתלטת על הילדה חושבת שהיא יודעת הכי טוב מה נכון לה ומה טוב לה, ואם אומרים לה משהו היא נעלבת ועושה פרצופים. חמות זה פשוט סיוט אני עליתי על זה

וגם כל מה שמבקשים ממנה כמו למשל לא לנשק את הבייבי היא שמה פס ועושה מה שבאלה. אני מתווכחת על זה עם בעלי כל יום

יכולה לשתף שמה שקורה אצלי אפילו פעם אחת לא התקשרה לשאול לשלומי.. אני חווה קיצון ואת קיצון השני קיצונית זה לא בריא לא משנה מה היא

כל הכבוד שעד עכשיו את מאופקת, נשמע שהיא פשוט בהתלהבות מוגזמת ושכחה קצת את הגבול. שבעלך ינסה לדבר איתה בעדינות או פשוט בפעם הבאה נסי לרמוז לה לא בקטע מגעיל או לפתח ריבים.

ופעם הבאה תעני לה תציבי את הגבולות שהיא לא תהיה איתך בחדר לידה כי זה רגע אינטימי שלך ושל בעלך ושיש לו אמא ואבא אין צורך ״לקחת אותו״ זה לא בובה זה תינוק ובטח לא לבחור לו שם בעצמה 🤷🏻‍♀️

היא יכולה להגיד מה שהיא רוצה . מה שיקרה בפועל זה לא אותו דבר ! אני חושבת שבעלך צריך להציב לה קצת גבולות זו אמא שלו ושאת לא תצאי הלא בסדר הוא יכול להגיד לה שתרד קצת מהעץ שזה מוגזם!

ושיש לו אבא ואמא ברוך השם שידאגו לו בידיים מלאות אהובה🙏🏽 וזה לידה שלך את תבחרי מי יהיה שם היא לא יכולה לדחוף ככה את עצמה היא אמורה להבין אם היא הגיונית!

זה לא מצחיק. היא מטורפתתתתת

ואוו אני קוראת את זה וכל שורה חדשה אני פשוט מתחממת יותר ויותר מעצבים! זה ממש לא נורמלי ואת לא מגזימה. אני הייתי יוצאת עליה כבר מזמן! לא יודעת, בא לי לתת לה סטירה רק מלקרוא את הפוסט הזה.. שתנחת רגע ותבין שזה לא ילד שלה. ובשום פנים ואופן לא הייתי נותנת לה להיכנס לחדר לידה. אחרי הלידה הולל להיות יותר קשוח, אח חייבת להעמיד אותה במקום כבר עכשיו.

יש לחמתי גם קטעים שהיא אומרת לנו מה לעשות עם הילד או קונה לנו משהו שלא ביקשנו ורצינו לבחור בעצמינו, אני מתחרפנת מזה. אבל היא ממש מנסה להתאפק ומבינה שזה לא מתאים אבל לפעמים זה נפלט לה.. היו לנו יחסים מדהימים לפני שנולד הילד הראשון שלנו ונכד הראשון שלה. ואז היא איבדה את זה ונהייתה אובססיבית. לא ברמה כמו שלך אבל עדיין מאוד מעצבנת. אז אני מאוד רגישה לנושא וכל דבר שלא מתאים לנו אני משתדלת להעביר לה את זה בצורה כמה שיותר עדינה אבל שתבין איפה הגבול.

אסור לשמור בלב זה יגרום לפיצוץ תבקשי מבעלך להסביר לה ומה אכפת לך תאשימי את ההריון שאת רגישה מידי וכו תמצאי משהו , זה באמת קשה שמתערבים בכל דבר

וואי וואי הייתי מתחרפנת, בעלך חייב לעמיד אותה במקום ומהר, מזה לבחור שם ולבחור לך רהיטים, אם היא רוצה שתבחר מה שהיא רוצה לבית שלה, שלא תקנה עבורך דברים בלי שאת מאשרת מזה, זה כל החוויה גם בהריון ללכת ולבחור דברים. שלא תתבלבל לנו ותחשוב שזה הילד שלה והיא מחליטה, ממש ממש ממש לא סביר❗️

תעמידי אותה במקום בצורה מאד ברורה, תקבעי גבולות אחרי הלידה זה תמיד הרבה יותר קשוח, יש לחמות הרגשה שהיא יודעת יותר טוב ממך מה טוב לבייבי והיא תתחיל ללמד אותך וזה מחרפן אל תשאלי מה עברתי עם חמותי אחרי הלידה,וקבעתי גבולות ברורים ממש

ככל שתשתפי פחות ככה יתערבו פחות ככל שתשתפי יותר ככה היתערבו לך יותר! חמותי לא ידעה שאני בהריון עד חודש מתקדם ממש, ואני הרווחתי שקט.

את גרה אצלך חמותיך?

שתגיד מה שבאלה את תעשי בסוף מה שאת אותה בתכלס היא יכולה להמשיך לבנות דמיונות בראש שלה על גידול הילד שלא שלה

דבר ראשון שיחה עם בעלך שאת מסבירה לו את עמדתך ואת הגבולות שאתם הולכים להציב לאמא שלו ולראות שהוא מסכים ומתואם איתך ב100 אחוז, דבר שני לשלוח את בעלך שיעשה שיחה עם אמא שלו ככה את לא בריב עם אף אחד

אוי נשמע סיוט 😅😅

פשוט מה שהיא קונה אומרת תודה והולכת להחליף למה שאת רוצה. הולכת כמה שמתאים לך, עושה מה שמתאים לך, ורק לא מתעצבנת כי היא יכולה לדבר כמה שהיא רוצה את המחליטה. תראי את החיוב שהיא מתרגשת וגם נותנת לכם דברים ומביעה עניין זה לא מובן מאליו, תאמיני לי, מנסיון- קצת מקנאה אפילו. אבל כמובן שכל דבר במידה ושם זה המקום שלך להציב גבול בצורה נעימה ואסרטיבית, ילד עם בעלך.

פשוט תציבי גבולות היא אומרת אני אהיה בחדר לידה פשוט תעני לה את לא ככה על כל דבר שלא נראה לך

לא הייתי אומרת לה בכלל שיש לך צירים או משהו, שבעלך יגיד לה אחרי שתלדי בעזרת השם🪬

מה שרומי אמרה!!

וואי היא מגזימההה

אני חושבת שזה לא בכוונה רעה היא ממש מתרגשת וזה חמוד פשוט תשבי איתה על שיחה תסבירי לה בדיוק מה שאת מרגישה בטוחה שהיא תבין ואם לא תגידי לבעלך לדבר איתה

הפסקה ממנה