נורא מבולבלת בנות אני בת 19, ההריון נורא קשה לי בחילות, הקאות כאבים בכל הגוף, מרגישה גם בדיכאון חוסר תיאבון עכשיו מחודש שלישי אומרים לי הראש של העובר גדול, בהתחלה זה היה בשבוע/שבועיים ועכשיו הראש גדול בחודשיים, אני שבוע 22 והראש מתאים לשבוע 29. הרופא נורא מלחיץ אותי מכניס אותי לחרדות, הוא אמר לי לעשות את הדיקור מיי שפיר עכשיו אני נורא מפחדת מהבדיקה הזו ומעדיפה שלא לעשות, הרופא אמר לי משפט שנורא מהדהד לי בראש והכניס אותי לסרטים. הוא אמר לי ״את בת 19, את בטוחה שיש לך את הכל והיכולת לגדל ילד שהוא לא תקין?״ ועד עכשיו אני חושבת על זה, הוא אמר כמובן שיכול להיות שהראש גדול מבחינה גנטית וזה לא חייב להיות משהו שהוא ״לא תקין״ אבל זה משהו שצריך לבדוק. עכשיו לא יודעת אם זה קשור אבל אמא שלי בהריון הראשון שלה היה לה את אותו המקרה, אמרו לה שהראש של אח שלי גדול גם בחודשיים וברוך ה׳ אח שלי בן 22 היום עם ראש תקין והוא בריא. וגם האחים שלי בכללי הם עם ראש גדול. קיצר הוא הכניס אותי שלא נדע למחשבות שחס וחלילה ה׳ ישמור אצטרך לעבור הפלה, ולמחשבות שאני לא ארצה חס וחלילה להיכנס שוב להריון אחרי טראומה כזאת. אני יודעת שאני דרמטית אבל ההריון הזה גדול עליי מאוד.

זו שאלה מול עצמך. אם את מוכנה לעשות מי שפיר ובמידה ויתגלה מום האם תפילי? אם התשובה חיובית חד משמעית מי שפיר ייתן לך מענה לכל החששות שלך. אם הכל תקין המשך ההריון יהיה לך רגוע יותר ואם יימצא מום חלילה תהיה לך האופציה להפסיק את ההריון. את צעירה בת 19 וזו החלטה משנת חיים

חד משמעית שאם אני אגלה שיש בעיה בעובר חס וחלילה אני ארצה להפיל, לא ממקום אגואיסטי אלא ממקום שאני יודעת שאני לא אצליח להקנות לו את הצרכים שלו ואני לא בנויה לזה, אבל אני נורא מפחדת מהבדיקה של המי שפיר, הבנתי שהיא נורא מסוכנת

תתייעצי אולי עם בעלך?? אני גם בת 19 בדיוק כמוך ההריון תקין ברוך השם אך כל דבר בעלי נמצא לצדי וזה מחזק אותי מאוד

אמא שלי נמצאת איתי,תתיעצי עם אמא שלך!יש לה המון נסיון במיוחד אחרי שכתבת שגם לה זה היה

אני ממליצה לך לעשות מיי שפיר זו הבדיקה הכי אמינה וזה לטובתך

לפי מה שאת מתארת נשמע גנטי אבל אף אחד לא יגיד לך לא לבדוק כי תמיד יש מה אם.. בכל מקרה את יכולה לעשות בדיקת ניפט שהיא לא וודאית כמו מי שפיר אבל עם אחוזים גבוהים של דיוק

חוץ מזה אם את מפחדת אחרי זה מזה שלא תכנסי אחרי הפלה או דברים כאלה אז זה לא המקרה שלך,את בת 19 אני ובעלי גם עברנו הפלה כשהייתי בת 17(הפלה יזומה )כי פחדתי ותראי ברוך השם אני בחודש חמישי

בדיוק מה ששרה כתבה! את גם בת 19 בואייי

ברור שהתייעצתי עם בעלי, הוא חושב שאני צריכה לעשות את הבדיקה, אבל הוא לא לוחץ עליי הוא אמר לי מה שאני אחליט, התייעצתי גם עם אמא שלי שהיא אמרה לי לא לעשות את הבדיקה כי היא מסוכנת ולדעתה זה משהו שהוא גנטי

הבדיקה ממש לא מסוכנת כמו שמציגים אותה.. בכל בדיקה יש סיכונים תעשי אצלי מומחה ואין סיבה שחלילה יקרה משהו. הסיכוי למצוא מום גבוה יותר מהסיכוי להפלה בעקבות ההליך

יש רופאים שממש מלחיצים ואמרו לאנשים דברים ואנשים עשו הפלה וראו שלא היה את המום כמו שאמרו (מכירה כמה סיפורים) אני ממליצה להיות בקטע הזה באמונה שאם הקדוש ברוך הוא נתן לך את הזכות שהנשמה הזאת תהיה אצלך בבטן אז תסמכי עליו שהוא עושה את הכי טוב בשבילך ובעזר השם לא יהיה שום בעיה עם העובר רק אמונה עוזרת !!!