לא יוצאת לי מהראש השיחה עם הגננת של הפעוט שלי... לא יקירה הוא בן שנה ושמונה הוא לא זקוק למלא טפסים ולרוץ לאבחון, הוא שובב שמכיר את הגוף שלו ומסוגל לבצע פעולות מעבר לגילו, הגן שלך כנראה קטן עבור מרחב היכולות שלו ואתן יקירתי איבדתן סבלנות אליו. לא הוא לא בובה מתנצלת, מתנצלת שאני לא מתנצלת! הוא נושך? יופי כי כשנשכו אותו בגן צחקתי... זה טבעי לגיל הזה. השאלה איך אתן הגבתן כשהוא נשך? כי אני מלמדת לנשק במקום. פעוט בן שנה ו8 לא צריך לבצע אבחונים! את צריכה ללמוד יותר את התחום! זהו! בערך פרקתי. בנות, קחו בפרופוציה הכל... אם לא הייתי אשת חינוך הייתי בוכה מדאגה ומפחד. אם לא הייתי אשת חינוך בחינוך המיוחד הייתי בטוחה שהילד שלי קקי. אבל הוא שובב עם גבולות וחכם ברמות כמה והמה מעל גילו. זה לא הופך אותו לילד קשה- אלא לילד שרוצה לחקור!

איך הם אוהבים ישר לשלוח לאבחוןןןן שיהיה להם חיים קליםםם

לא הבנתי כלום