חייבת להעלות נושא שכל כך חשוב בעייני. כולם מדברים ומכינים אותך ללידה, אבל.. אף אחד לא מכין אותך לאחרי הלידה! בתור אחת שילדה לפני שבוע וחצי ברוך השם לא הייתי מוכנה ליום שאחרי.. נתחיל מזה שבכל הקשור לנושא ההנקה מודה שמראש לא התחברתי אבל לא שללתי.מיד אחרי הלידה רצו לתת לי את התינוקת להנקה אבל לא הייתי מסוגלת. כך גם ביום שאחרי עד שניסיתי והחלטתי שזה לא בשבילי. בתי החולים דוחפים להנקה שזה מקסים בעייני אבל מי שלא מעוניינת מקבלת את ההרגשה שהיא לא בסדר. גם ככה יש מצפון פנימי ששורף לך את הלב שהילדה שלך מקבלת תמ״ל, וההטפות של הסביבה עוד יותר מדכאות.. אבל אחרי שהחלטתי שאני לא מניקה אף אחד לא טרח להסביר לי שצריך לטפל בייצור החלב ותוך פחות מ48 שעות התחיל לי גודש נוראי ברמה שהחזה שלי נהייה כמו אבן ואפילו בבית השחי נהייה לי גושים, העלתי חום, ורק אז נזכרו להגיד לי שיש כדורים מיוחדים ושצריך לשים כרוב וכו וכו.. לא מספיק הכאבים שיש אחרי הלידה?? אם היו אומרים לי עוד בחדר לידה מה נדרש לעשות במידה ובוחרים שלא להניק הייתי מנסה ומקבלת את ההחלטה מוקדם יותר ולא לוקחת את הזמן! נושא נוסף שחשוב לי לדבר עליו זה כל עניין הביקורים.. בהתחלה זה נחמד וכיף לקבל מתנות לספר את החוויה אבל מהר מאוד זה הופך למטרד רציני. אני ובעלי הגענו למצב שאנחנו רק מקבלים ביקורים בבית חולים ואחכ במלונית ברמה שלא נחתי בכלל ואנשים לא מבינים עניין ונשארים, והתנחמנו בזה שטוב לפחות הביתה לא יבואו אלינו אבל לא! מהר מאוד מצאנו את עצמנו שוב בטלפונים ושוב אנשים שרוצים לבקר ואפילו אנשים שכבר ביקרו ורוצים לבוא שוב, מעבר לכוונות הטובות של כולם מרגיש כאילו זה הצגה ואף אחד לא מבין שאנחנו רק רוצים לנוח! אחרי שבוע כזה אני החלטתי שאנחנו מאחדים ביקורים. שיש זמן ביום שכל מי שרוצה להגיע מגיע גם אם זה אנשים שלא קשורים אחד לשני. וגם אם היו כאלה שרצו לקפוץ בזמן לא מתאים פשוט אמרנו שלא! בלידה הבאה בעזרת השם מראש אדע לאחד ביקורים ואנשים שכבר ביקרו פשוט אגיד להם שלא מתאים להגיע ושיבינו את הרמז. שיהיה לכולן ביידים מלאות הכי חשוב ולזכור שזו תקופה קשה והיא תעבור ❤️🙏

שום קורס שבעולם לא יכול להכין לחיים של אחרי לידת הילד הראשון .... והסיבה היא שכל ילד שונה ולהפוך לאמא זה לא משהו שאפשר לקרוא בספר.. ובננו גם שום קורס לא יכול להכין ללידה עצמה

וואו כאילו כתבת את מה שאני מרגישה בנושא הביקורים, ואני בשוק שלא הציעו לך בבית חולים מקווה שאת כבר מתאוששת ❤️

לא יודעת ממי קיבלת פרצופים שאת לא רוצה להניק אבל אני ילדתי בבלינסון והאחות אפילו שמחה לתת לח כדור לייבוש חלב .. ואני לא חושבת שהילד שלי פחות מוצלח בגלל שהוא אוכל תמל ולא מוצמד לי לציצי 24/7 עדיף אמא מאושרת מאשר אמא ממורמרת שמתמרמרת שלא יכולה לעשות כלום כי התינוק צמוד לה לציצי ולא חסר פה בנות כאלה שמתמרמרות על ההנקה אבל מפחדות להפסיק בגלל מה שיגידו עלייהן אז תרימי את הראש את לא פחות מלכה מכל מי שמניקה

וואי תקשיבי לגבי ההנקה ואז הגודש שנהיה בפתאומיות זה בול מה שקרה לי,אומנם שמעתי מבנות שלקחו כדור כבר אחרי שילדו אבל חשבתי שאצליח להניק ולא הצלחתי ואחרי שהשתחררתי מהבית חולים תכננתי לנסות שוב אבל לא יכולתי ואז פתאום התחיל גודש ,חזה מפוצץ בחלב וכאבים שלא מהעולם הזה לגבי ביקורים תגידו מראש או אחרי הלידה שאת מחלימה ונחה ושלא מתאים הביקורים או שתגבילו מתי כן אפשר לבקר כי בסוף אנשים מתרגשים ורוצים לבקר

לא הבנתי. אנשים לא שואלים אם מתאים לבוא לבקר אלא פשוט מודיעים שבאים?

אני איפשהו שמחה לשמוע שמהתקופה שלי שהאחיות גילגלו עלי עיניים שרציתי להניק הנקה מלאה ויהי מה וגערו בי לבחור תמ'ל להאכיל את הילדה למרות שביקשתי שלא, הדברים השתנו. מעבר לכך את בהחלט צודקת, מדברים רק על ההריוו והלידה אבל על הדברים הקשוחים לא מדברים בכלל. ויש עוד התמודדויות שנשים אחרי לידה עוברות ואין שום דיבור על זה

אני יכולה לומר לך אבל בצד החיובי שבכל לידה את חכמה ומדוייקת יותר לעצמך ואז החוויה עצמה וגם אחריב הרבה יותר טובה ומרגשת ופחות קשה ומאתגרת.

יש מעט מאוד שיח על היום שאחרי ..גם אני בלידה הראשונה הרגשתי שתמיד מדברים עד הלידה וזהו.. אבל אף אחד לא מכין על היום שאחרי אף אחד לא מדבר על החצי שנה /שנה הראשונה השינויים שעוברים לי היה חסר בבית חולים מכל הדברים שהצוות בא לדבר איתי וכן גם על ההנקה (לא הייתה לי בעיה עם זה כי מאוד רציתי להניק ובסוף הצלחתי) שצריכים לדבר גם קצת יותר על החזרה הביתה עם הקטנצ'יק איך זה הולך להראות מה צריך לעשות ..לי ממש היה חסר ידע בזה. גם יש ביום השלישי מהלידה עד החמישי בערך מין סימפטום כזה של דיכאון אחרי לידה שעובר(יש לזה שם שחכתי איך קוראים לזה) (לא לכולן יש )אבל לא הכרתי את זה וחוויתי את זה ולא הבנתי מה יש לי 🤣 ובנוגע לביקורים אני הטלתי וטו על זה מראש