הריון שני שבוע 10 אין לי סבלנות לאףףףף אחד כל בני האדם מעצבנים אותי ועוד לא סיפרנו לאף אחד חוץ מלהורים שלי אז אני לא פוגשת חברות עד שלפחות יגמר השליש הראשון כי כבר עברתי הפלה לא מזמן אחרי שסיפרתי אין לי מוטיבציה ללמוד בכלל ואני בתואר ממש קשה הסמסטר התחיל ולא נגעתי בכלום וכבר התחילו לי מחשבות על פרישה מהתואר מרוב שהוא אינטסיבי לי מדי אני לא יכולה להתחיל לעבוד כי אני בעקרון צריכה ללמוד כרגע מרגישה ריקנות ועצבים על כולם יש עוד מישהי פה ששונאת את העולם בהריון ??? אני מרגישה שאני משתגעת ומאבדת את עצמי לגמרי

תקשיבי כל מה שרשמת פה פשוט לגיטימי את מפוצצת בהורמונים , לא הייתי עושה שום החלטה פזיזה לפני שהשליש הזה נגמר.

ממש לגיטימי, לא מסוגלת להכיל שום לקוחה פשוט אנשים איבדו את זה לגמרי, אנשים השתגעו, הלם!

בשלושה חודשים הראשונים לא ראיתי אף אחד כולל משפחה וחברים ובעיקר ישנתי. מבינה לליבך. לגבי הלימודים תבדקי אם אפשר להקפיא ולחזור בסמסטר הבא או משהו... למרות שיהיה לך יותר קשה לחזור אחרי הלידה.. אולי תנסי ללמוד מהבית..

בשליש הראשון היה לי ממש קשה לשמוע בני אדם, והיו אנשים ספציפיים שלא הייתי מסוגלת.. תוסיפי לזה בחילות הקאות ועייפות זה ממש ברור. מאמינה שעוד חודש ככה זה ירגע בכל מקרה אם יש לך בחילות והקאות יש כדורים שיכולים קצת לעזור

לגיטימי לגמרי נראלך עברת הפלה בגלל שסיפרת להן??

אל תפרשי!!!זה לגיטימי להרגיש ככה בשליש ראשון תמשיכי ללמוד תזכרי שזה זמני ויעבור💘

לגבי הלימודים..אני עוד שניה עם ילד שני ועוד חודשים מסיימת תואר המון תפילות ומוטיבציה להגיד לעצמך שאת חייבת את זה אחרת יהיה קשה להמשיך..

מבינה אותך.. והחלק הכי מעצבן שזה שלב שאי אפשר לספר ואנשים לא מבינים מה נסגר איתךך.. גם אני חסרת סבלנות ועצבנית בבית ממש.. ולגבי הלימודים גם מבינה אותך התחלתי גם תןאר שני ולא מצליחה להגיע ללשבת ללמוד מרוב עייפות..