עונשי שתיקה מכירות ?? ככה עם בעלי עכשיו וכבר תקופה שכל ריב הוא פשוט לא מדבר עד שאני פותחת את הנושא. הגעתי למסקנה שהוא נרקסיסט, יכול להיות הכי אוהב והכי מפנק אבל נפגע מכל דבר הכי קטן כמו ילד שפוגעים לו באגו, לא יודע להבליג או להכיל גם עצבים מהצד שלי כמו שאני מכילה אותו. הוא שבוע בלי הרכב ואני מסיעה אותו ואת הבן שלנו על הבוקר לגן ואז אותו לעבודה ואז נוסעת לעבודה שלי, יוצא לי בבוקר שעתיים וחצי נסיעה בגלל זה וגם לצאת מוקדם כדי לאסוף אותם וככה זה שבוע. הוא מאוד מבואס מהרכב והצעתי לו שיתאמן גם ביום שאני אמורה להתאמן, בינתיים אני מתפקדת בבית והכל מנסה להרים לו את המצב רוח וגם לפני מה שקרה עם הרכב, פתאום הוא מתכבה כי עייף או לא יודעת מה ומעיק על הטיולים המשפחתיים עם העייפות שלו וגם שם אני משחררת אותו שינוח ואני משחקת עם הילד, מכינה את כל האוכל, שוטפת כלים מקפלת כביסה .. בקיצור מכילה את מצבי הרוח המשתנים שלו. מפה לשם נחזור לריב... אתמול קיבלתי מחזור ועל הבוקר הייתי לחוצה גם כדי להספיק לצאת בזמן כי שוב, שעתיים וחצי נסיעה יש לפני, אז דיברתי בחדות והייתי קצת קצרה, בקטע של "לא, לא את החולצה הזו" ואז הוא בא לחטא את הבקבוק מים והמתין שהמים ירתחו שכבר היינו אמורים לצאת אז אמרתי לו "לא עכשיו, לא עכשיו למלא נו מה".. לציין כי לא היה בצעקות כלום!!!! רק דיברתי קצר. והוא ענה לי "שניייה!!!!" בטון צועק תוקפני ופה אמרתי לו מה עובר עלייך מה כבר אמרתי לך.. משם המשיך הריב גם לאוטו אמר שדיברתי אליו מזלזל ולא יפה ואני שוברת את הראש למה כשהוא מצוברח אני מכילה אבל כשאני מדברת קצר אז ישר נפגע וטוען שאני אשמה שהבאתי אותו לצעוק ככה. תמיד מאשים אותי בהתנהגות שלו, נרקסיסט פשוט. מפה לשם אתמול ניסיתי לדבר איתו שוב בדרך לגן שעשועים, לא הוביל לשום מקום, מנסה להסביר לו שלא השפלתי או זלזלתי אלא כולה דיברתי קצר וזה לא סיבה לריב או לצעוק ויכל באותו רגע פשוט להגיד לי שימי לב איך את מדברת ואני כן שמה לב וישר משנה את הטון !!.. ואז שותק, קוראת לו בערב בעניין הילד והוא פשוט מתעלם!!! עד שהגעתי עד אליו ואמרתי לו והוא המשיך להתעלם, נעלם למרפסת יוצא לא עוזר בבית, פשוט מתנתק מהסביבה. עוד ניסיתי להעביר נושא לדבר איתו על דברים אחרים, כלום. לא מדבר, כלום. לא יכולה כבר. לא יכולה ! עצות יתקבלו בברכה, אני מאתמול רק בוכה וכבר עם כאב ראש מרוב בכי שזה לא מגיע לי כי אני כן אישה טובה ומפרגנת וכן מכילה את מצבי הרוח המשתנים שלו כי תמיד ידעתי שהוא רגיש אבל זה כבר התעללות נפשית אני מרגישה שעוברת.

את בהחלט עוברת שתיקה עוינת. יש אנשים שהם נפגעים הם צועקים ומתלהמים כל הזמן ויש כאלה(שזה בעלך)שהם שותקים. כעונש כביכול,כאילו תלמדי לקח. וזה לא נעים בהחלט. תציבי לו אולטימטום-או שאתה בא ומדבר איתי על מה יושב עליך או שאנחנו הולכים לטיפול זוגי כדי לטפל בדבר הזה. מינימום של יחסים בין בני זוג זה תקשורת ואם אין אותה זה לא תקין בעליל.

אין דבר יותר קשה מהתעלמות עדיף לריב ולדבר מאשר שיתייחסו אלייך כמו אויר אם זה קורה הרבה פשוט תלכו לייעוץ זוגי כנראה יש לו מטענים ועוברים עליו דברים שהוא לא משתף אותך

נשמע מאוד קשה שקלת ללכת איתו לייעוץ זוגי?

נשמע אולי שזה משהו רגשי/נפשי. ישלו עבודה?איך הוא בעבודה?עם הבוס?עם הסובבים?ישלו חיי חברה?איך הוא ביחסים עם המשפחה?

תקשיבי אנחנו עוברות בדיוק אבל בדיוק מוחלט את אותו הדבר!!!! אני מרגישה שאני כתבתי את הפוסט הזה ברוך ה אנחנו אוהבים מאד והכל מצויין ביננו .עד ש ..אני אומרת משהו לא במקום או מגיבה כמו בן אדם ברגעים לחוצים... זה מטורף זה בדיוק אותו דבר ואני גם די מיואשת פשוט לא נותנת לעצמי להגיע לשום מצב.. מבטלת את עצמי לגמרי כדי לא לפגוע בו... הוא גם משתתק ולא מדבר ואמא לי תחשבי לבד ויכול לא לדבר יום שלם. זה נורא לא חלמתי שיש עוד הם אדם כזה...חוץ מזה הוא בן אדם מושלם מפנק אוהב והכל אבל נפגע עמו ילד זה הזוי!!

גם אצלי זה ככה אין יום שאני לא חושבת כבר להתגרש ממנו כל ריב יכול להימשך אצלו חודש שאני אוויר!!!! במקרה שאין ברירה הוא ישבר איתי רק על הילדים ובקרירות ובזלזול כלפיי הוא לא יודע להירגע ולהבליג אני בייאוש מוחלט לא בטוחה שאשרוד ככה עוד הרבה זמן ואני גם כבר לא יודעת אם אני אמןרה בכלל לעבור את זה זה לא מגיע לי ואני בטוחה שגם לך לא