גיל שנתיים ! כואב לי להגיד את זה אבל ככ קשה לי, וואוו . הייתי האמא הכי איכפתית ורגישה שבחיים לא הרימה את הקול . אבל זהו נשברתי . אני מרגישה שאין לי כבר סבלנות לילדה שלי וזה מאוד עצוב לי. איך עוברים את התקופה הזאת ? (אני מבינה שזה שלב התפתחותי והם ״מעצבים״ את האופי שלהם ) אבל אי אפשר ככה

.

ואווווווו לנשוך שפתיים ,לעצור רגע להבין שזה לא הילד זה הגיל הנוראי הזה ואז להגיב

אני לגמרי מזדהה איתך ,גם לי יש בת שנתיים וזאת תקופה ממש קשה. יש לה טנטרומים ללא סוף והיא מתעצבנת מהר ,מה שהיא רוצה או צריכה צריך להביא לה במיידי ,בקיצור זה לא פשוט בכלל .

לא יודעת מה לעשות אני שבורה . אני גם ממש רוצה עוד ילד , אבל כרגע ירד לי כל החשק וכל ה״כח״ שצריך עבור זה

גיל קשוח אבל עד שתביאי עוד אחד זה יעבור לה הבן שלי התאזן לקראת שנתיים וחצי

ועברתי את זה אחד אחרי השני הפרש בניהם 10 חודשים

זה יכול להשפיע על אורך ההריון. הקטנה שלי בת שנה ו10 יש עוד דרך ארוכה … לא חושבת שזה טוב לכעוס ולהתמודד עם זה בהריון

** אני מדברת רק על עצמי

בכללי לא טוב לכעוס, זאת לא הדרך להתמודד גם. זה קשה מאוד אבל את חייבת להבין שזה סוג של משבר שעובר גיל של גבולות צריך ים סבלנות לא לפעול מכעס..

אני מנסה מאוד לשמור על סבלנות . אני אדם מאוד רגוע מטבעי . לא יודעת אולי הכל ביחד סתם רציתי לפרוק …

תשתדלי כמה שפחות להגיד לא. תחליפי את הלא במילים אחרות כן להציב גבולות. אם את כל הזמן רק תכעסי הילדה תרגיש את החולשה שלך. שאת לא מצליחה להמודד איתה אז את כועסת לכן גם זה לא מזיז לה כנראה

מבינה אותך מאוד זה אכן גיל לא פשוט

נשימות טון של סבלנות ולתת גבולות ברורים זה עוזר גם להם וגם לנו כהורים אני מאפשרת לו מלא ממש בוחרת את המלחמות שלי בפינצטה חחח אבל מה שאמרנו לא זה לא

וואו כולכך מזדהה איתך גם הבת שלי שנתיים וחצי ואני עוברת איתה ימים קשים , כול יום שעובר אני אומרת תודה לבורא עולם .. אני לא צועקת אליה , צריך המון המון המון סבלנות ולבלוע רוק .. אני כבר מחכה שהיא תגדל וזהו אני ינשום

מזדהה ונאלצת לעצבן ולומר חכי לגיל 3.. זה ממש מחמיר 🙈