מצב תקוע בעלי מאוד רוצה עוד ילד, אבל לא הוא נמצא כמעט בבית. אני מגדלת את הילדות לבד. אף אחת מהן לא הלכה לגן בגיל כמה חודשים. הקטנה בגיל שנה וחצי, הגדולה אחרי גיל שנתיים. הייתי עם שתיהן בבית גם במקביל. הקטנה נולדה תוך כדי הארכת חופשת הלידה עם הגדולה. אני גם רוצה עוד ילד, אבל מפחדת מההריון. מאוד מאוד חוששת מההריון והלידה. (כנראה לא אוכל להשתמש באפידורל בלידה הבאה) ההריונות שלי נורא קשים, עם עליה גדולה במשקל. סימפיו וכל הכיף. עכשיו אני גם מאובחנת עם פיברו ובלטים ובקעים בעמוד שדרה. מפחדת שאם אחליט לעשות את הצעד הזה, אני אחרי זה אצטער על כך. כי אני אסבול כל ההריון. מפחדת שהגוף שלי יקרוס פיזית מההריון הזה. ואם זה לא עכשיו, או גג בשנה הקרובה, אני כבר לא אעשה עוד ילד אחרי זה. אני גם לא נהיית צעירה יותר, והמצב הפיזי שלי לא משתפר עם הזמן, אלא ההפך. מה עושים? איך מגיעים להחלטה נכונה שלא אצטרך להצטער על הצעד הזה אחרי זה. אני כבר 3 שנים אחרי לידה שניה, סך הכל חזרתי לעצמי(מבחינת נראות חיצונית) ובתסביכים על ההריון ההיפותטי הזה.

וואו אני ככ מבינה אותך

זה באמת לא פשוט השלב הזה של ההריון והלידה מאוד קשה הילדים שיוצאים לנו שווים הכל בעיניי אבל באמת שזה קשה, חשבת על להכניס למעון אולי יותר מוקדם??

תדברי עם בעלך שאת גם מעוניינת בעוד ילד ושהוא יצטרך לעזור לך

תחכי קצת שתרגישי מוכנה לגמרי, הריון זה גם נפשי לא רק פיזי