בנות אני חייבת לשתף אני עצבנית על אמא שלי יש לי אחות גדולה ממני בשנתיים, שתינו נשואות היא התחתנה עם בעל דפוק שרב איתה כל שני וחמישי על שטויות, מרחיק אותה מהמשפחה, גרם לזה שהיא תריב עם ההורים שלי ולא מוכן לעשות סולחה, כתוצאה מזה הם לא היו בבית של ההורים שלי בערך 3 שנים . עם אמא שלי היא מדברת, אני והיא התרחקנו למרות שאני לא קשורה לריב פשוט כל פעם שהיינו מדברות והייתי אומרת לה שתשלים עם המשפחה הוא היה שולח לי הודעות לטלפון ומקלל אותי ופשוט התעייפתי מזה והחלטתי שאני לא שק חבטות של אף אחד. אמא שלי כל פעם מתקשרת אליי ואומרת לי איזה מסכנה היא, הוא לא מפסיק לריב איתה, עזב אותה והלך לחג לבד להורים שלו, מה גובה המינוס שלהם וכאלה. קודם כל אני לא אוהבת שהיא מספרת לי דברים שאני לא אמורה לדעת כי אז אני לא יכולה לסמוך עליה ולספר לה שום דבר אישי. דבר שני היא כל הזמן אומרת לי כמה אחותי מסכנה שקשה לה בבית והיא לא מסדרת עם כל מטלות הבית ואומרת לי שהיא מכינה לה אוכל לשישי כי שוב היא מסכנה וקשה לה לבשל. עכשיו מה הקטע? אני עובדת יותר קשה, מגדלת ילד ומסתדרת הכל לבד עם בעלי ולא מתלוננת כל רגע כי אלה החיים ואני לא עצלנית. למה היא אפילו לא חושבת להציע לי? היום יצאתי עליה בטלפון אחרי שכל שבוע אני אומרת לה לא לספר לי את הבעיות של אחותי - זה עבר כל גבול. ואמרתי לה שהיא אף פעם אפילו לא שאלה אותי אם אני צריכה עזרה או אוכל מבושל. מה שמציק לי שאני מרגישה שהיא אפילו לא רואה אותי

וואו, קשוח. לכאורה אמא שלך מרחמת עליה בגלל הבחירות הגרועות שלה… אל תיקחי אישית. אולי זה אמור להחמיא לך שבראש של אמא שלך את לא מסכנה, ורע לך.

מבינה אותך ומבינה מאוד מאוד את אימא שלך. עכשיו שאנחנו אימהות אנחנו מבינות כמה זה קשה שלילד שלך קשה. ולא משנה מאיזה סיבה.. אתה רק רוצה לעזור לו. נסי להתרכז כמה את ברת מזל שיש לך כוחות, בעל מדהים ויכולת גבוהה משל אחותך להתנהל לבד בחיים. זה יגרום לך לפתח אמפתיה וסבלנות כלפי אחותך ואימא שלך בפרט.

אבל 100% מבאס. לדעתי תתעקשי איתה שקשה לך לשמוע כל הזמן על כמה רע לאחותך (בפרט שהיא גרמה את זה לעצמה) ואת רוצה לדבר איתה בלי קשר לאף אחד… וקשה לך כל הזמן להיות טבועה בצרות שלה בפרט אחרי שזה נשמע שהאחות לא מערבת אותך בעצמה.

נשמע שאחותך נמצאת בזוגיות אלימה ובעל שאולי אפילו יגיע למצב של אלימות פיזית ולא רק מילולית הבנאדם פסיכי אנשים אלימים מנסים לנתק את הבנאדם שהם איתו מהאנשים הכי קרובים אליו את צריכה להיות גאה בעצמך שאת עובדת מטפלת בילד מסתדרת לבד לא כולם מסתדרות יותר קל לבכות מאשר לקום לעבוד או לקום וללכת ממקום לא טוב צריך אומץ שלא לכולן יש לגבי אמא שלך הייתי במצב שלך עם אמא שלי הרגשתי שאני סוג ב בגלל שאני מסתדרת יותר טוב מאחותי אז אני מבינה אבל פתחתי את הנושא מולה אמרתי לה מה אני חושבת אמרתי לה שזה בסדר לדאוג אבל גם אני פה ונמאס לי להרגיש שלא אכפת לה והיא פתאום שינתה דברים לפחות כמה שהיא יכולה ❤️❤️

אמא שלך מבסוטה עלייך שאת הסתדרת בחיים והיא מרגישה שהיא לא צריכה לדאוג לך. וכואב לה על אחותך שהחיים שלה דפוקים. הקנאה הזאת מיותרת לגמרי למרות שהיא מובנת באותה מידה. הייתי שם. מיותר לגמרי.

נשמע לי שאמא שלך עצובה על אחותך ורואה בך מישהי חזקה לא רק שאת מסתדרת לבד היא באה לפרוק אצלך את הקושי שלה (של אחותך) לא חושבת שזה נובע מחוסר אכפתיות או התעניינות ואם את צריכה עזרה פשוטתבקשי ממנה ואם את מרגישה שזה מעמטס עחיה ואת כן מסתדרת לבד נסי לשמוח בחלקך שיש לל כוחות וכלים להסתדר לבד, זה מקום הרבה יותר טוב להיות בו