זה פשוט מרתיחחחחחחחחחח בכל פעם שאני חוזרת מהבית של חמים שלי אני פגועה ובעצבים!! אחות של בעלי נשואה פלוס 2 קטנים חיים ליד ההורים שלה ושל בעלי, והם כמעט כל יום כול היום בבית שלהם ואנחנו גרים יחסית רחוק אז באים כל 3 שבועות בערך ואני פשוט תמיד מגיעה למצב שאני מרגישה את ההעדפה ואת החיבור החזק שלהם לילדים של גיסתי יותר כל פעם חוזרת הביתה מסופש/חג עם תחושות מעליבות ואני לא מצליחה להשתחרר מזהההההההה! כמובן שממשיכה ללכת למען בעלי ולמען הקטנה שלי שאני רוצה שתכיר את המשפחה של בעלי אבל דיי זה כבר גורם לי לבכי ואני בחודש שישי בכלל עושה מאמצים כל ההריון להגיע אליהם ולישון אצלם אבל שוקלת כבר להפסיק עם זה.. פשוט לא נוח לי כבר עם היחס הזה מה הייתן עושות?

גם אצלי ככה. כבר ארבע שנים שותקת(עם בעלי כן מדברת על זה)., הולכת בשביל בעלי והילדים אחת לחודש וזהו, מתמודדת

לבעלי יש עוד שני אחים, אחד גר ליד ההורים בצפון ואנחנו במרכז. ההעדפה מרוגשת מאוד אבל לדעתי גם טבעית מאוד. חמתי מאוהבת בנכד שגר לידה כי הוא כל היום איתה. הויפי זה השם שלו, הסיסמה זה השם שלו המייל שלה בקיצור הכל. אני לא מייחסת לזה חשיבות אבללל כי יש את ההורים שלי שיהיו בריאים והם מפצים על כל חסך.

בטעות נשלח מוסיפה- אני פשוט מנתקת את הרגש ומבינה שזו בעיה שלה נטו, היא מפסידה את היחס של שאר הנכדים... חבל בשבילה . אבל לגמרי מבינה אותך. חוויתי את זה גם בתור נכדה ובאמת למדתי שזה בעיה שלה נטו

וואי איזה אלופות אתן.. קצת מנחם לדעת ולהבין שאני לא לבד לפעמים ממש בא לי להתרחק ולא ללכת לפחות עד אחרי הלידה. אני פשוט מרגישה שאני מוצפת ומבואסת בכל פעם שאני חוזרת משם!

אנחנו גרים ליד ההורים שלי והאחים שלי לא וגרים רחוק מחמי והגיסים שלי קרוב את לא יכולה לכעוס על חיבור כי זה ברור שכשנפגשים הרבה יש חיבור וקשר אחר אבל זה לא אומר שאוהבים פחות

אבל מה את מצפה? זה חיבור למישהו שאת רואה יום יום את יכולה לשלוח יותר תמונות וסרטונים מעניינים שלהם לקבוצה של המשפחה כדי שיתחברו יותר דרך הסרטונים גם אם הם גרים רחוק ומתראים לעיתים רחוקות יותר

את הורמונלית .. יעבור לך כמה חודשיים אחרי הלידה

יכולה להגיד לך שאני ואחי גרים עיר ליד המושב של ההורים שלי נסיעה של 10 דקות ואת הילדים שלי ההורים שלי רואים על בסיס יומי.. ההורים שלי מחוברים ויש להם העדפה לילדים שלי וזה משהו שרואים כי אני דואגת להביא אותם יום יום אחרי הגן (הגן שלהם ליד הבית של ההורים שלי וגם הילדים של אחי שם) בחגים שבתות וכו.. אח שלי לא בא בכלל רק שצריך משהו וגם שבא הילדים שלו בקושי מתקרבים להורים שלי כי הם לא רגילים לבוא אליהם. אז ברור שתהיה העדפה למי שהם רואים יותר ורגילים להיות איתם יותר לטייל איתם הרבה וכו..

לא הייתי הולכת במיוחד לא בהריון למה לסבול?!

השאלה אם ללכת פחות לא יחמיר את המצב... הייתי מנסה לתת לבעלך לדבר איתם ושישימו יותר לב

אבל הגיוני שמי שנמצא איתם יום יום יותר מחובר.... השאלה מה את רואה ביחס?

מבינה אותך ממש

הרגשה לא נעימה בכלל

מצטערת לקרא את זה מרגישה כאילו גיסתי רשמה את זה, אנחנו גרים אצל ההורים שלי והשוני ביחס בולט תודה שהערת את תשומת ליבי, אשתדל לשים לב ❤️

אבל תשמעי הם חיים כיחידה אחת ברור שהם יותר קרובים אחד לשני מאשר אליכם זה פשוט מטבע הדברים זה לא נראה לי בכוונה רעה. גם אחותי גרה רחוק ומה לעשות הנכדים ממנה והנכדים ממני בקשר אחר עם הסבים

בייבי הם לא חיים כיחידה אחת - הם חיים בבתים נפרדים. וגם אם כן, זאת הנכדה שלהם גם כן. בדיוק כמו השניים האחרים. וניראה לי פיספסת את מה שהשתדלתי להדגיש שלי מפריע היחס הלא שיוויוני והפחות רצון להתחבר ואם כבר שאלו פה על דוגמא אז אתן: הסבא מוציא לטיול שבת את הגדולה שלהם והבת שלי נישארת בבית בוכה שהיא גם רוצה סבא, או שלפעמים יש מריבות וויכוחים בין הבת שלי לגדולה שלהם על צעצוע או משהו כזה באופן גורף ותמידי! ההיא חייבת לקבל את המשחק או מה שזה לא יהיה, או שהסבתא שלהם שומרת כבר תקופה של כמה חודשים על הבן הקטן שלהם וכשאנחנו צריכים בייביסיטר פעם באף פעם אז אין יכולת, אותם היא מרדימה ואת הבת שלי לא ועוד…. וזה אפילו בדברים הקטנים שלהם היא קוראת בכל מיני שמות חיבה יפים ולבת שלי בשם שלה עם תוספת ׳י׳, כאילו אשכרה הוציאה להם שמות חיבה ולבת שלי לא.. אז זה הדברים האלה שמצטברים וצובטים ונכון שעכשיו בגלל שאני בהריון אז יותר הורמונלית אבל וואלה לא בא לי לצפות בזה יותר ובפרט לא עכשיו.

וזה פשוט מרגיש באופן כללי שלא בא להם להתחבר, אין את הפתיחות הזו הם לא מגיעים לבקר אותנו בכלל! למעט פעמיים שהזמנתי אותם לעל האש, הם פשוט לא באים לבקר!!!(בעלי ואני שולחים הודעות/מתקשרים לסבתא בעיקר.ֶ על הדודים אין מה לדבר בכלל..) לא מתעניינים, לא שולחים הודעות, לא מביעים עניין ולי דיי קשה כבר הסיפור הזה, ריגשית ופיזית. לקשר צריך שני צדדים וואלה אני עייפתי..

ואייי גם לי יש אתזה עם חמותי מרגיש תמיד שהיא אוהבת את הילדים של גיסתי יותר במיוחד את הבת שלה למדתי לשתוק ולקבל אתזה שיואהבו את מי שהם רוצים , אמרתי לבעלי מה אני חושבת והוא בעצמו רואה מה קורה שם אני פחות לוקחת את הילדים שלי לשם שלא יפגעו למרות שהם קטנים אני הייתי כמוך כל היום בוכה ומתייאשת אבל די על מה בדיוק ? את אוהבת את הילדה שלי זה הכי חשוב אצל חמותי זה היה תמיד שהיא היתה אומרת כפרה עליה יצא מהבציות שלי, או פשוט היתה אומר כמה אני אוהבת את הילדה שלי , או בואי ילדה של אמא . ויום אחד פשוט אמרתי לה או שזה מפסיק או שאני לא באה לפה !! והיא הפסיקה אבל רואים שאוהבת אותה יותר מאת הילדים שלי את הבן שלי היא עוד אוהבת את הבת שלי בגלל שאובחנה על הרצף ניראה שכבר פחות!!

אז אולי כדאי לפתוח את זה שהילדות מרגישות בפער הזה