היי מקווה שלא תשפטו אותי על מה שאני הולכת להגיד פה אני אמא לשתי ילדים אחד עוד שלושה חודשיים יהיה בן 3 ואחת בת 3 חודשיים לפני 3 חודשיים שילדתי את הבת שלי הרגשתי את השמחה וכן רציתי להחזיק ולחבק אותה מאוד ועשיתי ככה אבל בהמשך אני פשוט כבר הרגשתי שאני לא מתחברת אליה כלכך הרגשתי רע עם עצמי כל היום בוכה לילה ויום ובכלל ללא שינה 3 חודשיים של בדידות יתר הרגשתי אני הייתי מודעת לזה שזה דיכאון אחרי לידה ולמזלי שלא יותר מדי נכנסתי לדבר הזה כמה שיותר ניסיתי להרחיק מעלי את זה אבל לא הצלחתי כי הרגשתי שאני לבד בעולם גם הילד כבר לא שיחקתי איתו כמו שהייתי לא מחבקת אותו כמו שהייתי כאלו הכל נפל לי בבום כמו מכה היה לי מאוד קשה עם זה לא רציתי לראות אף אחד לא לשמוע אף אחד שהיא הייתה בוכה הייתי מתעצבנת על עצמי למה היא בוכה החלפתי לה נתתי לה לאכול מה עוד צריך ורק בגלל גזים שהיה כואב לה לא יכולתי כבר לסבול את זה ...פניתי לגורמים שיעזרו לי נתנו לי עצות נתנו לי דברים שאפשרו לי לראות את הילדה וזה תינוקת שבאה לעטלם ולאדעת כלום חוץ מלאכול ולבכות ולישון בילד הראשון לא היה לי ככה הרגשתי בסדר עם עצמי אבל בגלל שאין עזרה משום מקום ואני נמצאת ככה לבד למרות שאני נשואה זה כנראה הבעיה שבגללה נכנסתי לדיכאון לידה .. היום אני במקום אחר ומודה לאל שלא היה יותר גרוע !! מקווה שאף אחת לא תעבור את זה אפעם ! פרקתי את ליבי ...

על מה לשפוט אותך? התמודדת עם משהו קשה עשית מה שצריך לעשות ביקשת עזרה והמשכת לטפל בילדים מקווה שהמצב ימשיך להשתפר ותהני מהילדים שלך

תודה ❤️