סתם בא לי לפרוק גיסתי ילדה 4 חודשים לפניי והבן שלה מאוד מאוד לא רגוע למעשה מאז שהוא נולד. הוא כזה, יש לו טמפרמנט כזה. הוא לא ילד עדין. אני יודעת שלא פשוט לה והיא תמיד אומרת שהוא ילד תובעני מאוד, כל הזמן דורש ציצי ותלותי אליה מאוד. לא יכול שהיא תעזוב אותו או לשחק לבד עם עצמו הוא חייב שיעסיקו אותו אחרת הוא צורח.. הוא בן 9 חודשים. אני בעצמי הייתי איתו כמה פעמים והתעייפתי מאוד! לעומת זאת הבן שלי ילד רגוע, חייכן, עדין ותמיד יש לו מצב רוח, יודע להעסיק את עצמו ברוך השם כמובן שזה ניכר למשפחה והם כל הזמן אומרים למה הבן של גיסתי ככה ושלי ככה בארוחת החג כל פעם ששיחקו איתו זרקו לגיסתי הערות וממש נעלבתי בשמה ואפילו הגנתי עליה כל הזמן אומרים לה הבן שלך בכייני, מפונק ועל הבן שלי אומרים איזה חייכני וסמיילי ומתוק והיא מאוד מאוד אוהבת את הבן שלי וכשהיא מחזיקה אןתו היט אומרת לי הנה זה ילד נחת ושלי ילד תחת ואני מרגישה מה זה רע עם זה אני לא אוהבת שעושים השוואות, אני מרגישה רע שהיא צריכה לעבור את זה ולהרגיש ככה אני גם אומרת לה לא להגיד ככה ושהוא בסך הכל ילד טוב .. איך אני יכולה לעודד אותה או לפחות לגרום להשוואות האלה להיפסק ? גם כל הזמן משווים אותם במשקל הבן שלי במשקל תקין והבן שלה כפול ממנו הוא באחוזון 97 ז״א שהוא שוקל הרבה יותר לגילו. כאילו מה אתם משווים הם בהפרש של כמעט חצי שנה..

מהממת שאת חושבת עליה ועל הרגשות שלה. את יכולה כל הזמן להעצים את התינוק שלה ולהרים לה, לקנות לו כל מיני משחקים, להיפגש איתה ועם התינוקות שלכן בלי שום קשר למשפחה המורחבת ולחזק אותה.

תמיד תשבחי אותו בפניה, את לא יודעת כמה את יכולה לגרום לה בזה. זה ירים לה ויעזור לה ולילד.

איזה מלכה את!!! תרימי לה, בפניה וגם לא בפניה!!!

👑