ילדתי בת מהממת לפני חודשיים מאז הלידה נהיו רק ריבים עם בעלי על בסיס יום יומי המשפחה שלו מתערבת לי ומייעצת גם בלי שיבקשו באים כל הזמן בלי להודיע הוא מבלה כל סופש עם חברים אין לנו זמן ביחד כל פעם שאנחנו יושבים ביחד הןא עפ הטלפון אני דיברתי על זה מאות פעמים אמר שישנה ובפועל כלוום כל מה שמעניין אותו זה החברים לא מגבה אותי בכלום מרגישה פשוט חד הןורית כל היום ממורמרת גרה רחוק מההורים אין לי פה חבריפ ומשפחה אני כל השבוע לבד בבית ולא יודעת כבר מה לעשות

היי, נשמע מאוד מבאס. עברתי משהו דומה עם בעלי בלידה הראשונה, ולקח לו זמן להתאפס ולהפנים את התפקיד שלו. מהניסיון שלי להפעיל לחץ ודרישות לא עובד....תנסי במשך שבוע להסתדר בלעדיו על מלא. בלי דרישות, בלי בקשות אבל גם בלי שום טובות הנאה אחרות. התנתקות. לעורר אצלו געגוע והבנה למה חסר....

היי מבינה אותך לא פשוט אולי תצאי לעבוד ותשימי את הילדה במעון זה יעשה לך טוה

טוב

אישה קשה שולחת חיבוק ענק🫶🏿 הוא עדיין לא מעכל שהוא אבא, אולי שהמשפחה שלו מתערבת גורמת לו באיזה שהוא מקום להרגיש כאלו היא ממלא את מקומו..

אולי תנסי להראות לו שעם תינוקת החיים שלכם יפים ומשמעותיים יותר.. תציעי לו לצאת איתה למסעדה, לטייל בקניון, שיראה שזה לא רק להיות בבית בעונש ועצבנם

תתחילי לשים גבולות ברורים זה עוד לא מאוחר . אם הם באים בלי להודיע תגידי להם " אני מבינה את ההתלהבות מהנכדה החדשה ובגלל זה לא אמרתי כלום עד עכשיו על ביקורי פתע , אני מאוד שמחה לארח אתכם אבל לא תמיד זה נוח לי .אבקש שתתקשרו לפני ההגעה לוודא איתי שאכן נוח לי כרגע לקבל אורחים ". לומר בצורה נעימה ואם הם לא מבינים ומעקמים פנים זה שלהם ! את צריכה גם את הזמן שלך . לגבי הערות והתערבויות תעשי כמוני ,לפעמים שומעת ופשוט מעבירה ועושה מה שאני חושבת ואם מעירים ומתערבים לי בצורה מוגזמת אני עוצרת אותם ישר ," בא לך ילד לחנך תכנסי להריון תלדי ותחנכי אותו ,זה ילד שלי ואני אחליט מה נכון לי ולו ,אשמח שלא תתערבי לי בצורה כזאת ." אין מה לעשות לפעמים צריך גם להיות חוצפנים . לגבי בעלך זה כבר בעיה בפני עצמה הוא צריך לגבות אותך בנושא הזה ולקחת חלק פעיל בגידול הילדה זה לא "לעזור" לך זה גם ילדה שלו ומחוייבות שלו . תמצאי לך זמן גם לעצמך לצאת מהבית להתאוורר לצאת עם חברה טובה ושהוא יקח אחריות על התינוקת בזמן הזה .