הבת שלי בת שנה ושבע. כל דבר היא רוצה לבד. אומרים לה "לא" היא מתחילה לצרוח. ואין שום דבר במשחקים שמעניין אותה יותר מ5 דק'. לפניי יומיים שניקיתי לפסח ושמתי את כל החמץ בצד אני פתאום שומעת שקט מחשיד. אני רואה אותה שלקחה את האבקת שוקו ושפכה על הרצפה ומתחילה לשחק מרוב שהתלהבתי שהיא משחקת במשהו אפילו לא כעסתי. נתתי לה לשחק בזה וניקתי אחרכך. אבל זה קשה ממש ששום דבר לא מעניין אותה יותר מכמה דק' בודדות. וגם על כל דבר היא אומרת לי "לא רוצה". זה עובר מתישהו הגיל הקשוח הזה????

בגיל הזה מתחיל הילד לעשות הכול לבד עד גיל שנתיים להיות במרכז תני לה לעשות ותגידי לה אני כאן לעזרה כן עובר תני לה חול כינתי לא חייב לשחק במשחקים המוכנים יש ילדים אוהבים חול , קמח , דברים מוחשים צבע תני לה לחוש בידים ולגעת אתה יכולה לתת לה דברים מהבית לשחק

זה ממש בסדר. שלב התפתחותי שמאוד קשוח להורים. זה גיל שהם לומדים שהם אישיות נפרדת, לומדים שיש להם שליטה בעולם ולומדים להיות עצמאים שזה מהמם. לגבי להגיד לא יש כמה דרכים לטווח את אותם דברים בלי להשתמש במילים כמו לא ואסור. בנוסף בגיל הזה אין להם הרבה ריכוז אז זה לא עניין שלא מעניים זה עניין שהם סקרנים, רוצים להתנסות אם כל מיני דברים ובנוסף באמת לא יכולים כל כך להתרכז במיוחד אם יש יותר מידי משחקים בסביבה. יש מצב כמובן שמשחקים הספציפים שיש לה לא מעניינים אותה. תינסי לשים לה לאיזה תעסוקה היא נמשכת יותר. גם אומרים שעדיף לתת כל פעם מעט משחקים (עד 3) וככה הם משחקים יותר טוב במשחקים האלו. בנוסף אפשר להחביא משחקים וכל פעם להחליף אותם. אז תהיה לה תחושה שזה משחק חדש והוא יסקרן אותה יותר.