זוגיות לאחר לידה (ראשונה וקשה) איך מתחילים? מרגישה שניהיו שותפים לגידול הילדה וזהו. עצובה בלב ובנפש. כל יום ויכוח/ריב על משהו אחר.. בנוסף, מתוסכלת מאוד שגם כשהתינוקת ישנה (צמוד אלינו למיטה בעריסה) ויש לי הזדמנות לישון גם כן, בעלי נוחר בצורה שלא מאפשרת מרגוע. ואז מתחילה עם עצמי התלבטות אם לעבור לסלון באמצע הלילה ולקחת אותה איתי.. מצד שני לא רוצה להעביר אותה כל לילה למקום אחר.. בעלי שותף, מטפל בה במסירות ומנסה למשוך איתה בלילה עד מאוחר (12, 1 בלילה) כדי שאוכל קצת לישון, כל השאר אני עושה, האכלות בלילה וטיפול בה. אציין שהוא חזר לעבודה פעמיים בשבוע. ברגע שהוא נכנס למיטה השינה שלי נגמרת... השבוע הוא ישן בסלון יום אחד אבל לא היה לו נוח וזה לא פתרון שהוא ישן שם אלא רק אני... ושוב חוזרת להתלבטות מה לעשות עם התינוקת- להשאיר בחדר ולקום כשהיא בוכה?? מצד שני לפעמים היא רק צריכה מגע קטן וחוזרת לישון ואז חבל לי הטרטור הזה בלילה... וככה נוצר מעגל שלא נגמר גם סביב השינה וגם בקשר בינינו שהולך ודועך לאט לאט לאט... ואני באמת שואלת, איפה האושר הגדול הזה שאני מפספסת?.. איזה עצוב לי לומר ואפילו בכעס על עצמי אבל זו התקופה הכי הכי קשה שהיתה לי בחיים. כאילו הכל מתפרק...

מזדהה, תקופה מאוד קשה לזוגיות. אנחנו שנה אחרי הלידה ועדיין ..

לא פשוט בכלל..❤️

בדקתם למה הוא נוחר?

כמה זמן את אחרי הלידה? ממש חשוב שבתוך כל זה תמצאו זמן לביחד שלכם, זה מה שייתן הרבה מאוד כוח לשניכם. אני גם אחרי לידה ראשונה (כמה שבועות) ודווקא מרגישה שהקשר שלנו אף פעם לא היה חזק יותר. ברור שזה לא קל, אבל כשהבת שלנו ישנה אנחנו יושבים מחובקים ביחד בסלון ומדברים או רואים טלוויזיה, יוצאים איתה חופשי למסעדות ובתי קפה לדייטים, נהנים ממגע פיזי ברמת האפשר (אני עדיין לפני בדיקת הרופא) ומקפידים בעיקר על שיח פתוח ותקשורת. הגיוני שיהיה קשה לשניכם, אבל תשתמשו אחד בשני כדי להתחזק וכמקור לאנרגיות ❤️ וגם בנוגע לנחירות, יש דברים שממש אפשר לטפל בהם. ממליצה לבדוק!

אם התינוקת ישנה בעריסה, אז את יכולה לישון בסלון ולקחת איתך את העריסה שתהיה לידך. זה פתרון זמני כדי שתוכלי לישון נורמלי. מעבר לזה, בעלך צריך לטפל בנחירות שלו, יש לזה טיפולים ופטנטים וחבל על הסבל של כולם

בת חודש וחצי.. אין ריחוק גדול יותר ממה שיש עכשיו... אין זמן יחד.או שהוא איתה בערב ואני נכנסת לישון מוקדם כי בלילה מחכה לי כל הכייף...או שהוא ישן או בעבודה...

וגם שיש זמן יחד הכל סביבה (מתי אכלה,מתי החלפנו...למה בוכה וכו וכו...) בקיצור, תחושה שנגמרו לי החיים

ניו בורן בהתחלה זה המון עבודה משותפת ונשמע שהוא כן מסייע ופעיל. עניין הנחירות זה כאילו משהו חדש אצלו? בכל מקרה תנסו כן למצוא זמני איכות כמו בסופי שבוע ארוחת בוקר בבית קפה לטייל עם העגלה יחד ולשתף אחד את השני בקשיים זה הכי חשוב בעיניי ולנסות למצוא פתרונות שיתאימו לכם

מבחינת הנחירות גם בעלי ממש ממש נוחר ותמיד היה אבל לפני הלידה הייתי יכולה להירדם עם זה ואיכשהו אחרי הלידה זה ממש מפריע לי באמת המעיר אותי כל שנייההה אני חושבת שעצם זה שהפכנו להיות אמא פתאום ואת צריכה שינה קלה כדי להתעורר לבייבי בלילה זה מה שגורם לנו לשמוע כל דבר.. אם מישהי באמת מצאה פתרון לנחירות אשמח לשמוע 😅

ככה זה בהתחלה.

אני ממליצה על אטמי אוזניים, בהתחלה ממש הפריע לי, הייתי עוברת, ואז קלטתי שבמקום לטפל בו, אני אבדוק אצלי... שמתי אטמים, ומאז שקט, כיף... והבעל יעיר אותך במקרה שהיא בוכה

לפעמים נוחרים מוגזם כשמעלים במשקל ושילך לרופא אף אוזן גרון שיבדוק לו את המחיצות באף גם אם את הולכת לישון לפניו את קמה מזה?

מה עשית לפני הילדה אם בעלך היה נוחר? ובכללי מציעה לך פשוט ליזום להכין לכם ארוחת ערב נחמדה או אם את יכולים לצאת אבל עדיף .. פשוט אין תרימי את הכפפה ותעשי

שום דבר לא מתפרק הכל בר שינוי❤️

לא יוצאים מהחדר הזוגי לעולם ולא משנה מה הסיבה. שימי אטמים, אני לא צוחקת. אם יוצאים מהחדר לתקופה ממושכת אי אפשר לחזור ומשם הדרך לגירושים מהירה