מצד אחד אני מאוד רוצה הריון נוסף אבל מצד שני אני פשוט לא מסוגלת שכל ההתמודדויות יהיו רק עלי בעלי כן עוזר פה ושם אבל לרוב אין לו סבלנות אמיתית כמו שלי יש וזה נורא מתסכל לא יודעת מה לעשות כבר דיברתי איתו על זה אינספור פעמים אבל זה לא באמת משפיע

מבינה אותך מאוד אם אין לך עזרה ממנו ולא מאף אחד אחר ואת מתוסכלת אז עוד ילד יביא לתסכול כפול תנסי בננתיים להעיר את בעלך על החיים

גמאני בדיוק במקום שלך ילד אחד ובהריון בהפרש של כמעט 4 שנים דחיתי רק בגלל הפחד של ההתמודדות לא אשקר לך שעדיין מפחדת חוששת אבל בחרתי לסמוך על בורא עולם שהכל בזכותו והכל לטובתו ואני פשוט אצליח להתמודד אני גם אוסיף שאני משלבת עבודה ולימודים כרגע

אמא זה לא אבא ולא משנה לדעתי כמה ננסה להסביר להם את המשמעות, האחריות והתפקיד יש דברים שבעלי עושה עם הילדה שאני לא מסוגלת וההפך. תביאי ילד נוסף כשהילד הראשון יחסית בוגר אם את מפחדת שתצטרכי להתמודד עם הכל לבד, תהיי מוכנה לזה ואל תילחמי בזה אם את באמת מודעת לזה שהוא שונה ממך

מבינה אותך קשה להרגיש לבד! אבל לרוב זה ככה לנשים יש יותר סבלנות לילדים וגם נשים יותר יודעות להתמודד איתם , וגם זה תלוי האם את עובדת וגם הוא? או שרק הוא ואת בבית עם הילדים? כי נגיד בעלי עובד כול היום וחוזר רק בערב בשמונה אז מן הסתם שאני כול היום אם הילדה ועושה הכול הכול וקמה בלילה והכול ואני גם עובדת! אבל מסיימת יותר מוקדם זה המון שיקולים צריך לסמוך עלייך ובעיקר על הקבה שאם הוא ישלח כנירא שאת מוכנה לזה ושיש בך יותר כוחות ממה שאת חושבת בני כמה הילדים שלך?

לא להביא אם את חושבת שלא תוכלי להתמודד לבד אני ארבעה ימים אחרי לידה עם עוד אחת בת 3 ואם לא בעלי אני הייתי קורסת ממזמן

אני מרגישה שמהרגע שנהייתי אמא אני פשוט שקופה עבור העולם