אני כלל כך עמוסה הדמעות שלי לא מפסיקות לרדת מהצהריים .... יש עמותה כלשהי שאפשר לפרוק שם ולדבר ....

על מה את רוצה לדבר? מה קרה?

בשביל זה יש את פורטי שנהיה אחת בשביל השנייה♥️ את מוזמנת לפרוק פה

כשאני בבית הילד מחובר יותר לבעלי , לא רוצה אותי, אומר לי קישטה , עושה כאילו הוא נפל ואני דחפתי ומצביע עליי ועוד מלא דברים שכל כך פוגעים בי, אני נותנת לו את כל האהבה שבעולם אפילו מניקה אותו מאז שנולד ואני בהריון חודש שביעי וממש קשה לי ופשוט מרגיש לי שהילד שלי מזלזל בי ממש מעדיף את אבא .... ושאני נוסעת לאמא שלי אז הוא דבוק אליי ולא רוצהאףאחד חוץ ממני ואז שחוזרים הביתה זהו אין אמא לא קיימת לא מכיר בי ... זה ממש פוגע בי .... ובעלי לא אומר כלום הוא זורם הילד כאילו אם אומר קישטה אז הוא צוחק על זה .... וגם אם נגיד הילד נפל ובוכה לא יודעת איך הוא מצליח לעקוף אותי ולהגיע אליו קודם והוא מחזיק אותו והילד לא רוצה שאתקרב אפילו מתחיל לבכות עוד יותר חזק רק שהתרחק ....

הוא עוד חודש בן שנתיים ומעכשיו עושה לי כזה בית ספר מה יהיה הלאה ... ועוד מעט צריכה ללדת את השני ואיך אני יניק את שניהם ... אם הראשון עדין לא מוכן להיגמל וגם בהרדמה חייב להרגיש את הציצי עם היד 😒 אני בחיים לא צעקתי בחיים לא הרבצתי חלילה ולא הרמתי קול ... אז למה הילד שלי מתנהג אליי ככה !! מה לא בסדר איתייי

אני ממש נפגעתי היום , רציתי לעשות נזק לעצמי ולעובר שלי , כי לא מוכנה שעוד ילד לא יסבול אותי , שירצה רק את אבא שלו ... אבל אני רק חשבתי לא באמת מסוגלת לעשות נזק לילד השני כי הוא לא אשם ....

אין ... אני ממש חנוקה מכל הכיוונים , הראש שלי פשוט עמוס מכל הבעיות שיש לי גם עם אבא ואמא לא קל לי בכלל .... יש לי כל כך הרבה לפרוק הרבה מאודדדד..... לא ניראלי של כתיבה יש מקום להעכיל את זה ...

אני ממש חשבתי היום לברוח לשטח ולהתחבאות שם .... רוצה שקט נפשייייי כבר מהכלללל

תתקשרי לערן יש להם עזרה ראשונה נפשית והם ממש נחמדים

אולי עדיף שאלך לפסיכולוג , יטפל קצת בעצמי .... לאחרונה יש לי מחשבות לא טובות עם עצמי ... כי כבר התייאשתי מכל הרע שיש בעולם

מכירה מישהי שרגישה כמוך והתיעצה וזה עובר אחר כך לא לדאוג חשוב לטפל בעצמך

ככה זה רוב הילדים לאמא, אין פוגע מזה!! אבל זה משהו שעובר... עם כל מה שהולך היום בעולם כולם צריכים פסיכולוג

לגמרייי....

טוב זה די מזכיר מה שהיה לי עם הבת שלי, בהחלט עזר לי לדבר על זה עם הפסיכולוג שלי. קודם כל זה שלב שעובר, הוא מנסה אתכם ובודק איך תגיבו, הוא חוקר את עצמו ואת הסביבה וזה כל כך טבעי ונכון. חשוב שלא תיבהלי מזה. כמובן שמותר לך להיעלב מזה.. את בן אדם בסך הכל. חשוב לי לציין שבמקרה שלי בחנתי עם הפסיכולוג מה אני עושה עם הבת שלי מתוך אהבה אבל שלא מתאים לה: 1. הייתי מחבקת אותה ומפוצצת אותה בנשיקות- היא לא אהבה את זה אז הפסקתי. רק נשיקות עדינות. 2. פחות הובלתי במשחקים, ניסיתי לזרום עם השטויות שהיא עושה וזה ממש חיבר אותה אליי. לפעמים זה דברים קטנים שצריך לשנות אבל ממש בר שינוי. רצוי לעשות את זה עם איש מקצוע. בהצלחה ❤️

הבן שלי אוהב את אבא שלו יותר לא יעזור כלום אני נהנת מכל רגע ומתמוגגת מזה שהם צוחקים ביחד ומשחקים ביחד דבר ראשון בעלי עושה הכל כי הוא רוצה את אבא 🤷🏻‍♀️ אז אני שותה קפה ומרימה רגליים דבר שני אני דוחפת לזה שהם יהיו ביחד וישחקו הרבה ביחד ושיאהב אותו כי חשוב לי שתהיה לו דמות אב בחיים דמות גברית ויציבה שידע שיש לו גב חזק וחשוב לי לציין גיל שנתיים זה הגיל הכי מרדן שיש התינוק שלך אוהב אותך שרוף עליייךךךךך !! יכול להיות שפשוט חסר לו דמות אבא (בעלי למשל עובד עד מאוחר אז אני מבינה את הילד שרוצה אותו כל הזמן כי הוא בקושי איתו וחסר שלו) גם לבעלי אני אומרת בצחוק ״הוא לא אוהב אותי ייותר״ התינוק שלך לא מבין מה שאת חושבת הוא לא מבין שזה פוגע בך הוא קטנציק אין לו את ההפרדה ואת ההבנה ככה זה תינוקות זה התמימות שלהם אין להם הבנה לסיטואציה את בהריון וההורמונים שלך גבוהים פי כמה וכמה ואת רואה את זה כסוף העולם תנשמי עמוק הכל טוב הוא אוהב אותך מאוד בהמשך יעבור לו הגיל הזה ואת תתפללי שהוא יקרא לאבא שלו כל היום 😅

נשמה טובה את אמא מהממממתתתתתת אני בטוחה בזה!!!!! עובדתי שהוא אוהב אותך יותר וזה סתם קונצים!!!!!! תנסי לחזק את אהבה ממקום עדין ולא להסתכל על הדברים האלה!! את אלופה!!

ער"ן. טלפונית

אני חושבת שהוא מרגיש שאת בהריון, וזה שלב שהוא מבין שעוד מעט את כבר תהיי עסוקה עם מישהו אחר גם אני ילדתי כשהגדולה הייתה בת שנתיים ומישהי אמרה לי, תחשבי שמבחינתה זה כמו בגידה, היית רק שלה דאגת רק לה ועכשיו זה נגמר ומישהו חדש נכנס לתמונה אני זוכרת שבימים הראשונים היה לה מאד קשה אבל אם קצת סבלנות זה עבר אם תנסי להבין אותו ולהסביר לו שאת גם אמא שלו גם אם יהיה לפ תחנוק חדש וכו אולי זה ירגיע אותו

הוא אוהב אותך מאוד ועושה מה שנותן לו הכי הרבה רווח פסיכולוגי- וזה מה שמפעיל אותך רגשית הכי הרבה. כשהוא איתך הוא דבוק אליך כמו שאמרת ומראה את הרגש האמיתי שלו, אבל כשהוא נמצא במקום בטוח אחר הוא מפעיל עליך מניפולציות רגשיות כי הוא רואה ומרגיש שאת מאוד מאוד מתרגשת מזה. הפתרון בעיניי הוא להבין שזה ילד, וזה תואם גיל ואפילו יש לך ילד חכם מאוד שיודע מגיל שנתיים לעשות מניפולציות רגשיות זה מעיד על המון חוכמה לגילו (אעפי שזה מתבטא בצורה פחות נעימה). נשמע שמעבר לקושי עם הילד יש לך קושי אישי שלך ותנודות משמעותיות במצב הרוח ולכן ממליצה להתקשר לער'ן ובנוסף דרך הקופה מגיע לך 3 מפגשים טלפוניים עם פסיכולוג/ עו'ס קליני, ואם הדברים מאוד מציפים וקשים ואין אפשרות כלכלית ללכת באופן פרטי לפסיכולוג או פסיכיאט מציעה לך ללכת דרך מרפאת ליווי הריון לבקש גם בקשה להריון בסיכון עקב המצב הנפשי.

את יודעת אומרים שבהריון החלב של האמא משתנה, נהיה מעט יותר חמוץ כדי שהילד לא ירצה לינוק יותר וזה יתפנה לילד הבא וכו׳ אולי זה משהו גם עם ההריון? הוא מרגיש אותך, את האנרגיות, את הנשמה שבתוכך תינוקות ובעלי חיים מרגישים ורואים דברים שאנחנו לא יכולים לראות אולי הוא מרגיש שמשהו השתנה עוד מעט אחרי הלידה הוא יריב על הצומת לב שלך את אמא מדהימה הכל בסדר תני לבעלך לעוף על עצמו שהוא מהמועדף עוד מעט זה ישתנה לכל החיים😂

היוש, קודם כל זה בסדר שתפגעי מזה ❤️ אני ממש מציעה ללכת לטיפול אם יש לך תחושות קשות, זה הציל אותי והפך אותי להרבה יותר חכמה ושלמה. לגבי ההיקשרות של הילד לאבא - חשוב שתדעי שזה ממש ביולוגי. לפי מחקרים ילדים יותר ״אוהבים״ את האבא, יותר משחקים איתו ויותר ״נקשרים אליו״. הסיבה היא שאת יודעת שהילד הוא שלך ב100% כי את הוצאת אותו, האבא לא יודע. (ברור שבעלך יודע, אבל קחי אלפי שנים אחורה, אנשים יצאו למסעות והנשים בעיקר גידלו ילדים) הילד מתוך מקום הישרדותי עושה מעשים שיקשרו את האבא אליו וכך יהיה לו חום דאגה וכו (נשים היו במערה עם הילדים, גברים יצאו לצוד ולדאוג למשפחה - אישה וילד שהגבר נטש אותם או חשב שהילד לא שלו, היה להם סיכויי הישרדות נמוכה) הילד נולד גם דומה לאבא, מחקה את המעשים שלו כתינוק ונקשר אליו בהמשך. איתך הוא לא צריך את זה, מבחינתו את חלק פיזי ממנו ומובנת מאליו.