אני רוצה לשתף אתכם בסיפור שבסופו יש לי שאלה ואשמח שתעזרו לי🙏🏼 היה לי היריון מחוץ לרחם, אחכ היריון שכן היה עובר ברחם ואני ובעלי התלהבנו ברמות וסיפרנו להורים ולאחים שלנו, אחרי כמה ימים בבדיקת דופק, לא היה לו דופק והוא לא התפתח תקין והודיעו לנו שאנחנו צריכים להפיל.. עברתי הפלה. כשסיפרנו להורים התשובה של אמא שלי הייתה ״חבל שסיפרתם, הייתם מחכים קצת, אולי זה לא היה נופל, חבל״. במילים אחרות האשימה אותנו שבגלל שסיפרנו התינוק נפל. אחכ נכנסתי שוב להיריון והוא שוב נפל אבל לבד, כאבים עזים וכל מה שכרוך בכך.. ועכשיו אני בהיריון בריא שסופסוף ראינו דופק ואני בשבוע 8+3 עכשיו. אני ובעלי מחכים לשקיפות ורק אחרי זה נספר להורים. אבל.. אנחנו ממש פגועים מאמא שלי, זה דבר שלא אומרים בשום צורה בטח לא למישהי שצריכה לעבור הפלה ושזו כבר הפעם השניה שזה קורה ובטח לא לבת שלך! כאילו לא הייתה שם טיפת רגישות. ובעלי לא רוצה לספר לה בכלל הוא ממש נפגע, אבל כמובן שאין ברירה כי זה לא דבר שאפשר להסתיר. מה הייתם עושות במקומי? איך מתמודדים עם דבר כזה?

אני חושבת תחכו לפחות לשבוע 14/15 או שלחכות שתצא הבטן אין מה לעשות תלוי בקשר שלך גם עם אמא

לספר אחרי שקיפות או אפילו אחרי סקירה מוקדמת , ולא לערב אותה יותר מדיי… שיהיה שלכם

גם בעיני התגובה שלה נוראית אבל האם היא אדם של אמונות תפלות? יש אנשים שבאמת באמת מאמינים בדברים האלה ומבחינתה נתנה לך טיפ לעתיד כמי שעברה לא מעט הפלות וכימיים ולא מאמינה בלהסתיר למדתי שהכי נכון זה לשתף את האנשים שגם יהיו שם לחבק ולעודד אם צריך ולא לשתף מי שעושה לי פחות טוב (לפעמים הייתי מוצאת את עצמי מעודדת אחרים על ההפלה שלי ולא התאים לי יותר) אמא זה באמת מאתגר יותר... האם יש עם מי לדבר? את יכולה לשבת להסביר לה מה פגע בך ומה את צריכה ממנה במצבים כאלה בכל מקרה אני בטוחה שהיא לא התכוונה לרע, גם לסבא וסבתא כואב במצבים האלה, פעם אחת על הנכד הצפוי ופעם אחת על הילד שעצוב

אני לא חושבת שהיא אמרה את זה בכוונה להאשים אותך שסיפרת, יש משפט כזה שהברכה שורה בדבר הסמוי, אולי היא מאמינה בזה... זה לא אומר שהיא מפנה את האשמה ספציפית עלייך כן היה פה חוסר רגישות ובאמת אחרי הפלה אין טעם להגיד "חבל" וכל מיני דברים כאלה כי זה לא באמת עוזר... אבל זו אמא שלך, תנסי לדבר איתה ולהסביר לה את הפגיעה שלכם ותלבנו את העניינים אני אישית- סיפרתי בהריון הראשון לכולם מאוד מהר וחמותי אמרה לי שלא מספרים כל כך מוקדם אז היא מבין כולם זכתה לדעת על ההיריון השני רק לקראת שבוע 17 😊 עדיף שתחכי לספר להם אחרי סקירה

אני בדעה כמו בעלך. אל תספרו לה, לפחות עד הסקירה, ואם אפשר אז עד שיראו. עם כל הכבוד, זו לא תשובה מקובלת, והמינימום שהיא יכלה לעשות זה לפחות להתנצל. לא בשביל לחמם חלילה, אבל אני לא מספרת לאף אחד עד הסקירה, כולל הורים, משפחה קרובה וחברות.

תודה לכן על העצות אהובות❤️