טוב לא יודעת את מי זה מעניין אבל סתם בא לי לשתף את הסיפור לידה שלי ❤️😍 קצת חפירה, מי שלא בא לה לדלג 😅 יש לי מחלה itp זה מחלה אוטואימונית של הטסיות דם בגוף. כדי לקבל אפידורל צריך שיהיה לפחות 80,000 טסיות דם. אני הגעתי לבית החולים (איכלוב) עם 8,000 שתבינו את ההפרש פה... שבוע 37+3. התחלתי אישפוז במחלקת אם ועובר קיבלתי סטרואידים שהעלו את הטסיות בדם. לאחר אישפוז של שבוע הגעתי למצב מצויין ובשבוע 38+2 הלחיטו ליילד אותייי 😎 נכנסתי לחדר לידה עם פתחיה של שתיים וחצי לבד, תנתו לי טיפה פיטוצין לזירוז הגעתי לפתחיה 4 (לידה פיעלה) וסגרו לי את הפיטוצין ישר ביקשתי אפידורל כי זו הסיבה שהתכנסנו שבוע מראש לייצב את הגוף שלי. ואז הכל קרה כלכך מהר... אמרו לי שהמרדים בדרך, מפה לשם תוך 15 דק הייתי כבר בפתחיה 7 נכנסתי למקלחת שזה היה ברכה וקללה ביחד מצב אחד מאוד עזר לכאבים מצד שני יש מצב שזה עשה לי עוד יותר זירוז , ואז אחרי 15 דק נוספת בערך ירדו לי המים והמיילת אומרת לי שאני כבר בפתחיה מלאה והגיע הזמן ללחוץ. בערך תוך פחות משעה מפתחיה 4 לפתיחה מלאה ולחיצות ופשוט לא הספיקו לתת לי אפידורל ובסופו של דבר עשיתי לידה טבעית מה שהכי פחדתי ממנו... קיללתי כמו משוגעת צרחתי את החיים שלי על זה שאני מאושפזת שבוע פה כדי לעלות את הטסיות לקבל אפידורל ובסוף כך הלידה שלי הייתה. בסופו של דבר לא מצטערת על כלום אבל סתם רציתי לפרוק ולהגיד משהו ממש חשוב, שגם אם תחננתן לידה × ובסוף יצא y חשוב לזרום על התהליך לסמוך על המיילדת שאיתך ועל הצוות הרפואי ואם ממצלים לך לעשות משהו שלא חשבת אליו כאפשרות, חשוב תמיד להישאר פתחוה ולהבין שבסופו של דבר להבין ששורה תחתונה גם אם דברים לא מסתדרים כמו שרצית, הכל לטובה ושנייה אחרי שהוא/היא מגיעים לעולם הכל נעלם כאילו לא היה! והכל נשכח ועבר... ומה שחשוב שאת והנסיכ/ה בריאים ושלמים. זהו אם הגעתן עד כאן אז כל הכבוד לכן, ואם לא אז לעולם לא תדעו חחחח 😅🤣 יש המשך לסיפור שלי כי היה לי גם סיבוך לאחר הלידה (דימום רציני והיה ממש דרמתי עם התינוקי ובעלי) אם מעניין לכם תכתבו לי בתגבות ואני אמשיך את הסיפור בתגובה... שלא אחפור יותר מידי חחח🤣🤣

גיבורה!! העיקר שעבר בשלום ובידיים מלאות 🙏🩷

של הכבודדד מזל טוב !!! גם לי היה סיפור דומה בהריון ראשון כמה קיללתי את הרגע ללדת בלי אפידורל זה הדבר היחידי הרציתי, ולבסוף הכי מרוצה שיש וגאה בעצמי !

מעניין !!! ❤️

מעניין אותי האמת אולי סיפור דומה לשלי כי גם אני ילדתי לפני שלוש וחצי חודשים ודיממתי המון באופן מסכן חיים עד שעברתי ניתוח. וכמובן קיבלתי מנות דם

ומזל טוב🥳🥳🥳🥳 החלמה מהירה♥️🤍♥️

מזל טוב יקירה

המון מזל טוב ❤️

איזה אלופה המון מזל טוב

שמחה בשבילך שזה היה הסוף , שהלידה הסתיימה בלידה טבעית , יש כאלו שמסתבכות לניתוח וזה הרבה יותר לא נעים . העיקר הבריאות . מאחל לך רוב נחת , אגב זה לידה ראשונה ?

ב״ה שאתם בריאים ושלמים מזל טוב עד 120 שנים

וואי חלום שלי לידה מהירה וללא אפידורל!!! האפידורל משפיע על העובר (לא קריטי אבל אומרים שהוא יוצא יותר ישנון) ככה שזה הכי טוב בלי!! ואני חושבת שאפידורל גם מגביר דימום אז גם מבחינת החלק הזה זה מעולה שלא לקחת!!! יכולת אולי לדמם יותר… אני אוהבת לשמוע סיפורי לידה… לומדת המון מכל סיפור תודה על השיתוף 🙏🏼🫶

קודם כל בשעה טובה וברוך ה' לידה מהירה הלוואי עלי.. וכן ברור שמעניין 🫶

מזל טוב 🥳 נשמעת לידה ממש טובה התקדמות מהירה וטבעית ללא פקיעת מי שפיר ללא אפידורל תמשיכי את הסיפור מחכה לעדכונים

טובוששש אז חזרתיייי קשוח עם נוי בורן מה אגיד לכןןן חחחח קיצור המשך של הסיפור... אחרי הלידה עצמה הייתי בסדר גמור הרגשתי מצויין ילדתי ב3:24 בלילה קיבלתי לויריד תרופה שמקווצת את הרחם וזהו הכל היה סבבה הצלחתי ממש ללכת גם פיזית והכל היה תקין. ואז בסביבות 11 בבוקר כבר הייתי במחלקה פתאום התחיל תי דימום עצבני... עכשיו לא דימום מחזור בקטנה... ממש קרישי גם ענקיים שיצאו ממני ממש לחצתי וילדתי קרישי דם... פשוט איך שנעמדתי על הרגליים פשוט כל התחתון החד פעמי הפך להיות שק והכל נפל על הריצפה. מהר בעלי אמר לאחות. נתנה לי כדור בטוסיק שאמור גם לעזור לקווץ את הרחם ואמרה לי שהיא תבוא שוב לבדוק אותי ובינתיים לא לקום מהמיטה אחרי בערך שעה היא הגיעה שוב והדימום לא הפסיק. מהר קראו לרופאה לחדר ועוד מלא אחיות ורופאים נכנסו היו תוך דקה איזה 8 אנשים בחדר... בעלי היה עם התינוקי על הידיים שבכה... לידה ראשונה ילד ראשון רק אני ובעלי מעולם לא החזקנו יצור כזה קטן..רק כדי תתראו לכם את בעלי איתו על הידיים חחח הביאו לי זריקה בטוסיק שאמורה גם לקווץ את הרחם ועוד תרופה גם בוריד כמו שקיבלתי לאחר הלידה גם לאותה מטרה. הרופאה הכניסה פיזית את היד שלה לתוכי 😵 כןכן ופושט הוציאה לי קרישי דם עם היד על הריצפה, במחלקה! לא חדר בחדר לידה כן? כל הריצפה קרישי דם כל המיטה כל החדר כל השרותים... הרגשתי ממש לא נעים כי המנקה נכנסה באיזה שהוא שלב וראתה את הכל, אני אמרתי לה סליחה סליחה תוך כדי הטיפול. בקיצור ישר לקחו אותי לחדר התאוששות שלשם אי אפשר להכניס את הבייבי, ובעלי איתו לבד. לקחו אותי ככה בלי הטלפון שלי בלי בעלי התינוק בוכה אצלו בידיים אני בלי טלפון הוא לא יודע מה לעשות איתו ואני צועקת לרופאים בעלי בעלי תגידו לו לאן לוקחים אותו והם רצו איתי ולא חיכו לו שיבוא איתנו. כשהגעתי לחדר התאוששות אמרתי להם שוב ואז כבר אחת מהאחיות שם הלכה להעלי והביאה את הטלפון שלי לידי אחרי איזה שעהה שאני בוכה ממש מהלחץ והפחד של כל הדבר מזל שחמתי הגיעה בדיוק לביקור והרגיעה את המצב וטיפלה בתינוקי... לאחר 4 שעות בחדר בתאוששות שאני שוכבת שם לבד מחוברת למלא חוטים גם ברגליים שמו לי כזה שמתנפח וגם בוריד שמו נוזלים וביד השנייה מדדית לחץ דם. ברוך השם כל התרופות שדחפו לי עבדו והחזרתי אחרי 4 שעות שוב למחלקה. היה ממש כמו בסרטים. כשלקחו אותי ממש בכיתי וחשבתי לעצמי שאולי זה הלידה האחרונה שלי... מרוב שפחדתי שמשהו ממש רע קורה... בדרך לחדר נתנו לי לחתום על טופס שמאשר קבלת מנות דם, למזלי לא היה צורך... ראיתי שבנות רשמו שהיה להם מקרה דומה שהיה צריך גם ניתוח אני למזלי לא היה צורך בניתוח. אמרו לי שכנראה שבכלל שהייתה לי לידית בזק מהירה וגם כל נושא של הitp שלי עם הטסיות דם זה היה פשוט סיבוך לידה שהוא קורה... זה היה טראומתי וכואב יותר מהלידה עצמה שהייתה בלי אפידורל פי 100000 יותר. מכונה לעבור שוב לידה ובחיים לא לעבור את הסיבוך שהיה לי.

וואו אחותי קראתי בלי נשימה כמעט התעלפתי איזה לביאהההה שתהיו רק בריאים 💖

תגידי אני באותו מצב כמו שלך פחות או יותר חחח הטסיות שלי הן 74 כרגע וכמובן כל יום זה יורד, אני שבוע 37+5 ומתה מפחד ללדת ללא אפידורל…. הסטרואידים באמת עזרו לך ןהעלו את הטסיות? כי אני במעקב המטולוגיה על זה וההמטולוגית שלי רשמה לי מרשם לסטרואידים ואמרה שלא תמיד זה מעלה