בחיים לא פתחתי את הנושא הזה אבל אני חייבת לשחרר קצת מהלב במיוחד שאני בהריון אז ההורים שלי גרושים והם גרים ביחד (אבל לא בזוגיות) אני מרגישה שאבא שלי מנצל אותי .. בכסף כל פעם שולח לי דברים שאני יזמין לו ועכשיו אני ובעלי גרים אצלהם אבל אני עוזבת עוד חצי שנה בערך כל פעם אבא שלי מזמין ממני דברים ולפעמיים אני לא מזמינה לו כי באמת אין לי כסף ואחרי זה הוא צורח וצועק איפה הדברים ועכשיו הוא רומז לי שאין לו בכלל כסף שאני יעזור לו בנוסף הוא אומר לי שאת עוברת דירה אני בא איתך!! ממש מאיים עלי שהוא יבוא איתי כי אין לו לאן ללכת המצב הזה ממש ממש מכביד עלי נפשית אמא שלי אומרת לא להתייחס אבל המילים שלו קשות הוא ממש קובע שהוא בא איתי הנה בבוקר לקח לבעלי 100 שקל אמר אני יחזיר לך ואני יודעת שלא באמת המצב הכספי שלי על הפנים !! והוא מכביד עלי אני מרגישה נטל שההורים שלי התגרשו ואני צריכה לממן את אבא שלי תמיד הוא אומר לי שתזכי בכסף ( אני כמה תביעות) את תקני בית או תשכירי ואני איתך יגור איתך לא יפריע לכם אין לי כוחות באלי לברוח קשה לי להתמודד עם הכל מה אני אמורה לעשות במצב כזה ? אני בוכה כל יום כמעט

ואמר לי לפני כמה ימים תביאי לי הלוואה של 2000 שקל אין לי כסף לקנות עגלה והוא מבקש ממני אין לי כוחות ותמיד שואל אותי כמה יש לך בחשבון

אם ההורים גרושים למה הם גרים יחד? הוא צריך להסתדר בכוחות עצמו. אני מצטערת שזה מה שאת מרגישה ועוברת.. אני מקווה שהוא יתפקח עם הזמן ויפסיק עם זה. אולי לנסות לדבר איתו על זה פתוח? שמישהו אחר ידבר איתו?

מה אני אמורה לעשות 😭😭

אהובה יקרה קודם כל חיבוק גדול! למה לא לדבר איתו גלויות? לשתף תמיד מקל ואולי למצוא יחד פתרונות

במצב כזה הייתי מעדיפה לצאת מהבית ולחיות עם הבעל בלבד גם אם זה להלחם על כל שקל מאשר להשאר אצל ההורים במצב כזה

הבריאות הנפשית שלך, הזוגיות שלך ובעלך הכי חשוב. וכמובן גידול הילד כשיבוא. אין ברירה…. אל תרגישי רע עם זה שאת אומרת לא! הוא עבר את הגבול וזה משפיע עלייך נפשית, אין דבר ששווה את זה…

בהנחה שאבא שלך בריא בגופו ובנפשו אם כל הקושי את צריכה להשיים לזה סוף את אומרת שזה כבר כמה שנים וזה לא תקופה אז אין כל כך ברירה אלא פשוט.להגיד במילים פשוטות שאת מבינה את הקושי שלו אבל אין לך אפשרות ויכולת לעזור לו שלגור אצלך זה לא אופציה אבא שלך אדם בוגר והוא יצטרך לדאוג לעצמו ואת צריכה לדאוג לבריאות שלך ולמשפחה שלך

את לא ההורים של ההורים שלך. הוא "ילד" גדול וידאג לעצמו. עם כל הכאב וכיבוד הורים וכו' וכו'. הוא יסתדר. כי לא תהייה לו ברירה. את לא יכולה לקחת אותו על הגב שלך כי אחרת את גם לא תחזיקי מעמד. תעברי כמה שיותר מהר ואם הוא צריך עזרה יש בנקים. יש לך עוד אחים?

תגידי לו בפנים שאת עוד מעט עוברת להתחיל חיים עם בעלך, זה לא מתאים וזהו.

ואת גם יכולה להגיד לו שיש בזה משהו מאוד לא בריא את לא הבת זוג שלו ולא אמא שלו ואם יש לו בעיות עם אמא שלך האחריות עליו לפתור אותן. נשמע נרקסיסט