בעלי נוסע לחו"ל במסגרת עבודה ליומיים עם שותף שלו. מעולם לא הלך מהבית לטיול או חו"ל ואנחנו נשואים 11 שנים עם 3 ילדים למרות שזה עבודה אני מודה שזה מפריע לי לא כי אני לא מפרגנת אלא כי בי הוא לא משקיע ככה וכי הוא לא חבר כבר כמעט 3 שנים מאז שנולדה הילדה השלישית שלנו אני לא מרגישה שיש לי פרטנר לחלוק איתו אינטימיות, שיחות או סתם צחוקים הוא לא מחפש את קרבתי או יוזם איתי יציאות או דייטים אז קשה לי לפרגן לו בא לי לריב איתו אבל אני עוצרת את עצמי כי אני יודעת שזה לא נכון לריב או למנוע ממנו אני אוכלת את עצמי אני מגזימה?

זה למטרת עבודה בסופו של דבר זה משתלם לשניכם לא? ואם את מרגישה ככה למה שלא תדברי איתו?

כן זה למטרת עבודה וזה ישתלם לנו. אין ספק למה אני לא מדברת איתו ? כי יש שם אטימות מוחלטת וחוסר יכולת להבין או לקחת אחריות וממש לא בא לי לדפוק את הראש בקיר

הסיטואציה הזאת ספציפית הציפה בך את הכעס שכנראה יש לך עליו הרבה זמן הוא נסע במסגרת העבודה לכן את צריכה לפרגן ואין לך מה להתעצבן אבל באופן כללי מציעה לך לשבת ולדבר איתו על הקשר ביניכם שהוא יחזור

מה אגיד לו? את לא משקיע בנו? הוא יתחיל להמציא לי תירוצים שזה בגללי.... לפני חודשיים הייתי בנתק מוחלט ממנו , לא החלפתי איתו מילה מעבר למה שצריך מסביב לבית ולילדים והוא התחיל לרדוף אחרי לדבר איתי .. ברגע שחזרתי לדבר איתו התהפך שוב

הוא נוסע לעבודה. לא להנות. לגבי כל הדברים שלכם - תדברו!! גם אם תכעסי מותר לך

פשוט יותר יעזור ביפה

די נו הוא לא הולך להנות? הוא היה יכול ללכת גם ליום אחד אבל בחר ללכת ליומיים הוא לא יאכל? לא יטייל? לא יהנה? הוא לא יעבוד 24 שעות