שלום אהובות, יש לי נושא קצת כבד שאשמח בו לעצה- כיבוד הורים. והפוסט מאוד ארוך אבל מקווה שגם יעניין אתכן לעיין בו.... אבא שלי היה אב (וגם בעל) מכה בילדותי... באמת עברתי איתו ילדות לא קלה ... ילדות עם הרבה פחד וגם אחרי שההורים שלי סופסוף התגרשו הוא לא כל כך התייחס אליי בהכלה, אמנם כמובן כבר לא הרביץ אבל באופי שלו הוא מאוד תוקפני והדיבור שלו מאוד אלים והיו בינינו שנים של נתק שבסוף חזרנו לקשר כי הייתה לו מחלה קשה והתקפי לב ומצאתי את הדרך לנהל איתו קשר טלפוני כדי בכל זאת לשמור על הקשר, זה המקסימום שהייתי מסוגלת... עברו השנים וחזרתי בתשובה והתחתנתי, אם יורשה לי לציין- בכל אירוע שהיה (כמו החתונה שלי למשל) הוא מצא איך לחרבן אותו ולצרוח כמו בהמה מול כל המוזמנים ולבייש אותי עד שלא ידעתי איפה להיקבר... סליחה על התיאור, פשוט אין לי תיאור אחר בילד הראשון- הוא הגיע לחדר שלי יחד עם אמא שלי כאשר אני שעתיים אחרי לידה והתחיל לריב איתה כאילו לא מספיק אני אחרי לידה, ברגע הכי מאושר בחיים שלי אתה מגיע ומעלה לי פוסטראומה ? הערתי לו ואמרתי לו לא לצעוק פה בחדר ובטח שלא חיד הגור הקטן שלי ושאם הם רוצים לריב שיעבירו את זה החוצה. הוא נעלב מאוד ופשוט הלך וניתק קשר (!!) ל4 חודשים. לא הגיע לברית, לא הגיע לפדיון, ובכלל גם לא ביקש תמונה של הנכד. טוב השלמנו שוב אחרי כך וכך זמן וכמובן שהוא היה סבא לא נוכח שהיה מגיע פעם באף פעם והילד שלי בקושי מכיר ... אבל עדיין היינו בקשר כל שבוע טלפונית לידה שניה- בשבח והודיה ילדתי לפני שבועיים בערך. אבא שלי שוב מצא סיבה לנתק קשר והפעם לא תאמינו- כי בחרנו באבא של בעלי להיות הסנדק!! הסברתי לו שבילד הראשון בעלי היה הסנדק ולכן מעכשיו אנחנו כביכול עושים לפי ה"סדר" קודם אבא של האבא ואחרי זה אולי האבא של האמא...(לא הייתי נותנת לו בחיים) והוא פשוט הגיב ב"טוב אז אני מגיע, שיהיו לכם חיים טובים" והאמת שממש שמחתי שסופסוף הקשר מגיע לסיומו שוב! אמרתי לו "טוב, סליחה שאתה ככה מרגיש... ביי" בטון מאוד רך, לא רבתי איתו. עכשיו מצד אחד, כמו שאמרתי אני כל כך שמחה שהעול הזה, הקשר הזה ירד ממני... אני פשוט אין לי כוח לצפות כל פעם למאיפה תבוא האכזבה ובאיזה יום הוא יחליט פתאום להתפרץ... כל כך שמחה שלא הגיע לברית ולא עשה לי גם שם סרט ולא הייתי רוצה שיגיע לאף מקום שקשור אליי מצד שני, מה לגבי הכיבוד הורים, האם כל יום שעובר ואני לא מנסה לפייס זה לעבור על כיבוד הורים לדעתכן?? אני לא אצליח לעולם לכבד אותו כל עוד אנחנו בקשר בגלל מי שהוא... מבחינתי באמת אין לו הרבה מעלות ומידות טובות שאפשא להתמקד בהן, גם אם אני שמה את כל העבר מאחור- הוא פשוט בן אדם שלא נעים להיות איתו באינטראקציה ואני יודעת על עצמי אחרי נסיון של שנים שאני לא אוכל להתעלות מעל הסלידה שלי ממנו. האם לא יותר מכבד לשמור על הקשר "מכובה"?

מתקנתתת מה שרשמתי- שכחתי להוסיף את המילה לא... בלידה השנייה הוא אמר לי כמובן שהוא לא מגיע אחרי שהתברר לו שהוא לא סנדק...

עצוב לי לקרוא מה שכתבת כאחת שאיבדה את אביה לא מזמן . אני מאמינה שאם תמצאי את הדרך להגיע ללב שלו הוא יתרכך ויתנהג בצורה יותר יפה. הוא נראה לי מסוג האנשים שהכבוד מאוד מדבר אליהם , צריך לתת לו את הכבוד שלו , לא אומרת שבגלל זה תבחרי בו כסנדק , אבל סומכת על חוכמת הנשים שבך ... בהצלחה 🩷

אני חושבת שעשית כל מה שיכלת, את נשמעת אישה מדהימה ורגישה, לגבי מצוות כיבוד הורים זה שאלת לרב, אף אחת כאן לא יכולה להגיד לך עד איפה החיוב של כיבוד הורים במצב כזה, ממליצה לך להתייעץ עם רב לגבי זה, וסתם לדעתי תחשבי אחרי 120 שלו על מה תתחרטי ועל מה תגידי שעשית מספיק ולפי זה תדעי כמה להתאמץ

אין לי כל כך מה להגיד לגבי עניין המצווה רק להגיד שאת מהממת

מידיעה הלכתית, בריאות הנפש שלך קודמת. זה לא שאת עושה פעולה לפגוע בו אלא שומרת מרחק על מנת שלא לאפשר לו לפגוע בך. אין פה מעשה שנוגד כיבוד הורים.

יואו לא נעים לי לקרוא את זה כי אני מזדהה עם מה שכתבת ואבא שלי התייחס אלי הרבה יותר יפה ורני מתייחסת אליו יותר גרוע ממך..